ביקורת ספרותית על תודה מאת פבלו קצ'אז'יאן
ספר לא משהו

---

זהו ספר שמורכב משתי יצירות, הראשונה תודה והשנייה לא היה לי כח להאזין לה (לקח מהראשונה). אם אחד מהקוראים יאזין / יקרא ויאמר לי כי היצירה השנייה עולה על הראשונה אולי אעשה את המאמץ.

הסגנון מאוד שונה ומיוחד של הסופר. הוא כותב בצורה מאוד לכאורה פשוטה , אך היצירה מורכבת במובן של דמיון, התפתלות העלילה לא תמיד מובן לאן הוא חותר.

הייתי בטוחה כי חיתוך הפסקאות בלי המשך, שמור רק לאדף. פתאום אני מתוודאת כי גם הסופר הזה, משתמש באותה שיטה. בהאזנה, הקריין נותן אולי שהות של שנייה לפני שהוא ממשיך לפסקה הבאה. ההפסקות כל כך לא הפריעו למרקם העלילה.
לגבי הדמיון, הרגשתי כי אני כמו באליס בארץ הפלאות. אוכלים עשבים, כחולים, נכנסים לחור שחור. נופלים לבאר ועוד.
הסופר בעלילה מעביר איזשהו מסר, הרגשתי כי מרב פיתולים המסר אינו חודר כמו שהיה צריך לחדור.

לא התחברתי לסיפור, גם לא נהניתי. הותשתי..

מבחינתי הוא שני כוכבים.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על תודה