ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 2 במאי, 2016
ע"י פרל
ע"י פרל
"הכדור השלישי" מאת סטיבן האנטר (הוצאת קוראים, 2013), הינו האחרון בסדרת ספרי המתח שכתב אודות בוב לי סוואגר. חמישים שנה חלפו מאז רצח הנשיא קנדי, וחידת הרצח ממשיכה להעסיק את אמריקה. גם אחרי שפורסם הדו"ח של ועדת וורן, שחקרה את הרצח, נותרו שאלות רבות ללא מענה מספק: האם פעל אוסוואלד על דעת עצמו, או שמא היתה כאן קנוניה? ואם היתה קנוניה, מי עמד מאחוריה - מעצמה זרה או זרועות הממשל האמריקני? האם אוסוואלד הוא זה שירה את הכדור השלישי, שפוצץ את גולגלתו של קנדי, או שמא היה יורה נוסף? למה רצח ג'ק רובי את לי אוסוואלד?
גיבורו הקבוע של האנטר הינו כאמור בוב לי סוואגר אשר "היה סמל רובאות בחיל הנחתים האמריקני, עם רקע במודיעין, מאחר שעבד בסבב קודם עם סוכנות אחרת, שנקראה "קבוצת מחקרים ותצפיות". זו היתה משימה מסובכת במיוחד, היא כללה הובלת חיילים מקומיים אל סמוך לגבול לאוס, כדי לנהל מבצעי הפצצה נגד קווי האספקה של צפון וייטנאם. הרבה מאוד קרבות, המון יריות. מאגר הכישרונות כלל מש"ק בכיר אגרסיבי מהצבא או מהכוחות המיוחדים או מחיל-הרגלים של הנחתים, והם ניהלו לעצמם מלחמה מעולה בין ההרים והביצות של גבול לאוס. בסבב השלישי שלו כצלף, הוא חטף את קומראד דרגונוב. בבסיס תחמושת נידח, איפשהו בג'ונגל, הוא והצופה שלו עבדו על תכסיס כלשהו בשיתוף מלא עם צוותים של ה-CIA ושל המרינס. התוצאה היתה רובה דרגונוב ראשון בידיים מערביות. אותו רובה נמצא היום במוזיאון ה-CIA, בקומה הראשונה של הבניין השלישי בלנגלי" (עמוד 392). סוואגר נאלץ לפרוש מן השירות לאחר שנפצע בירכו מכדור של צלף רוסי. הדיכאון דרדר אותו לאלכוהוליזם ולחורבן כלכלי והרס את נישואיו. הוא פרש לבקתה בהרים, ונשבע להתנזר מבני אדם ומהרג.
מתישהו במהלך שנות ה־70 של המאה הקודמת מתגלה מעיל מוכתם בחומר לניקוי רובים בחדר המעליות בדאל־טקס, הבניין שמול מחסן הספרים של טקסס, שמחלונו ירה לי הארווי אוסוואלד בג´ון פ. קנדי, נשיא ארצות הברית ב־22 בנובמבר, 1963. פריט טריוויאלי, חסר חשיבות. שנים אחר כך נודע לעיתונאי וסופר מומחה לכלי נשק אודות המעיל המוכתם. הלה מוצא בו משהו שאיש לפניו לא ראה. הוא יוצא לדאלאס ושבוע אחר כך נדרס. תאונת פגע וברח. כעת פונה אשתו של העיתונאי לסוואגר על-מנת שייפענח את התעלומה. מי עמד מאחורי הרצח, ומי עדיין מנסה לשמור על הסוד שלא יתגלה.
על אף היותו בן 66 סוואגר הוא הקשוח שבקשוחים. סמל מארינס בדימוס, צלף מחונן וגיבור מלחמת וייטנאם, מילה שלו היא מילה, וכשהוא מתחיל בחקירה הוא כמו כלב בולדוג הנועץ שיניו בעצם. לא מזיק גם שהוא שנון, חריף, בעל אגרופי פלדה ואקדוחן מיומן: "מצא את הגבר שעומד מעל סטרונסקי חסר-המגן ולחץ על ההדק ממש ברגע שהבחור הכניס עוד מחסנית לקרינק שלו ועמד לטבוח בצלף. סוואגר פגע בו בעין, מעיף אותה החוצה, והאיש הסתחרר כמו רקדנית ועף ארצה" (עמוד 160).
לכאורה מדובר בספר שנכתב ממש עבורי, עם גיבור קשוח נוסח קלינט איסטווד שנשוי למעשה לאקדח הקולט 0.45 שלו. בפועל, הספר כתוב רע, באופן טרחני ומשעמם. רק למכורים שמוכרחים, כמו בבדיחה על הפולניה שרואה סרט מסוג מסוים עד הסוף, לראות אם בסוף הם מתחתנים. לא מומלץ.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
למה לא מפסיקים לקרוא ספרים שכתובים רע? מה הערך המוסף בלהמשיך להתענות.
מזמן לא שמעתי בדיחה על פולניות חחח
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת