ביקורת ספרותית על אנשים וגורלות מאת סטפן צווייג
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 21 באפריל, 2016
ע"י מחשבות


לא הברקה של כתיבה, לא מופת משום סוג, אף לא חובה. ובכל זאת, זהו סטפן צווייג, הכותב על הנושאים החביבים עליו: פעמי ההיסטוריה. פעמי ההיסטוריה נעשים ע"י אנשים והפעם אלה אנשים כמו אמריגו ופוצ'י, ניטשה, הלורד ביירון, טולסטוי, פול ורלן, פרויד ונוספים.
במסות ארוכות וקצרות צווייג מעמיד אותם אנשים בזרקור הראוי להם. במסה הארוכה יותר מעמיד צווייג את אמריגו וספוצ'י, זה שאמריקה קרויה על שמו, תחת זרקורים רבי עצמה ומציד לפנינו את תעתועי ההיסטוריה ועד כמה אין לנו כלל מושג על שום מה ולמה לימדו אותנו שוב ושוב שאמריקה קרויה על שם אמריגו. כל כך הרבה לימדו עד שזו נעשתה אמת. היא לא.
בואו ניקח את טולסטוי, שבגיל חמישים פלוס הוא במלוא אונו, בריא, עשיר ומפורסם. פתאום הוא נחלש מאוד, לוקה ברליגיוזיות בלתי מוסברת, בז למדינה ולפטריוטיות, ורק פרסומו מונע מהשלטונות להתנכל לו.
וכך מספר לנו צווייג על עוד מפורסם אחד, מרסל פרוסט, שבחייו הוא אדם חולני, בליין טרקלינים שומכלומי, שחוליו מאפשר לו רק כתיבת פתקים, הנאספים לכדי היצירה הזורמת תודעתית (ולטעמי בלתי נסבלת): בעקבות הזמן האבוד.
אז באמת לא מדובר בספר גדול, אבל שוב מוכח עד כמה האמירה שהסה"כ גדול מהחלקים תופס גם כאן.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
הספר הזה הוא אחד מספריו החלשים של צוויג, אוסף של גיבורים שסיפוריהם לא מתחברים לאמירה ברורה.
חני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סופר ששמו הולך לפניו..השאלה אם הספרים שלו לא כבדים מדי. .באיזה ספר שלו כדאי להתחיל?
אירית (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
ביקורת נהדרת ולמרות ההסתייגות הקלה שלך, אני אנסה להתחקות אחריו כי צוויג אהוב עלי בכל מצב. ולגבי ה"ביילן טרקלינים שומכלומי" (מרסל פרוסט) יש לי השגות... אבל אימצתי את הניסוח... תודה. חג שמח.
מחשבות (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
העניין מעורפל. יתכן וכן, אבל ברור שזו טעות היסטורית. כך בספר.
בת-יה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
יפה, ואם כך אז על שם מי קרויה אמריקה?
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
לא מכירה את אנשים וגורלות. מאוד אוהבת את צוויג (את מה שקראתי שלו, וזה כולל כמעט הכול), תודה על הביקורת.
אב''פ (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אתחיל עם זה שלסטפן צוויג אין כתיבה סתמית, זו דעתי האישית אחרי שקראתי לא מעט מספריו. פרט לזה אני מקנא בכל מי שמחזיק בעותק מהספר הזה, כי מסקרן אותי מאוד לקרוא את מה שהוא כתב על פול ורלן. הספר הכי קרוב לזה שהשגתי הוא "שעות הרות גורל" ומעניין שלפני שצוויג חרץ את דין עצמו, להבדיל כמו וולטר בנימין הוא עסק לא מעט בענייני גורל.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ