אסופת פרקים מרתקת לחובבי ההיסטוריה של המדע. כל פרק סובב סביב יסוד אחד מהטבלה המחזורית ואת תפקידם של התהליכים הנסתרים על חיינו וחיי האנושות. אין צורך ברקע קודם בכימיה, ואולי אפילו מומלץ דווקא למי שמעוניינים בכניסה קלה לעולם הכימיה כדי לבסס אינטואיציה. העובדה כי כל פרק עומד בפני עצמו מאפשרת קריאה במנות קטנות או בסדר שונה. אם היה עליי לדרג את ספרי המדע הפופולרי האהובים עליי, הכפית הנעלמת לחלוטין הייתה מככבת בעשירייה הראשונה.

שם הספר מתחיל כמו שם של מותחן "הכפית הנעלמת !", אבל כדי לתקן מהר מהר את הרושם השגוי - מוזכרת הטבלה המחזורית. כמה יכולה להיות כימיה מעניינת? ובכן זה לא ספר על כימיה, אלא על אנשים. (ובסוף לא מוצאים איפה הכפית נעלמה).

כימיה ופיזיקה - הם שני ענפי מדע כל כך דומים, אבל כל כך צהובים זה לזה. לכימיה יש ללא ספק היסטוריה יותר ארוכה, עסיסית, דרמתית ופעמים אפילו טרגית. (למי שמעוניין, סיפורם של פריץ האבר ומרי קורי הם שתי טרגדיות בולטות.)

הכימיה היא מדע במדרגה יותר קרובה לחיים, ולכן מעורב בה יותר כסף, פוליטיקה ואפילו עסקי מלחמה. הפיזיקה נכנסה לפאזה הזאת רק בתחילת המאה ה-20, ונהנתה מהפריבילגיה להישאר בילוי פנאי לחצר האחורית במאות שקדמו. ולכן הפיזיקה נראית יותר "נקייה". הספר חושף את הפן הרכלני המלוכלך והטרגי של הכימיה, בצורה מאוד משכילה ומעניינת. אפילו קצת כימיה אפשר ללמוד מהקריאה. (שווה לדעת למשל לא להתפתות לשתות מי כסף, כמו שחבר שלי החל לעשות לפני כמה שנים).

אני ממליץ כהכנה לקריאת הספר, או כעזר להתמצאות בו, לצפות בסדרת סרטונים קצרים ביוטיוב על היסודות. מגיש אותה מרצה בריטי חביב (והוא משלנו). האתר הבא מאפשר לנחות מכל משבצת בטבלה לסרטון שמגיש באופן ויזואלי ומשעשע פרטים על היסוד.

http://www.periodicvideos.com/

אפשר גם למצוא ניסויים אחרים של אותו מדען חביב, כמו פיצוץ בועות סבןם מלאות חמצן. סרטונים אלה ממחישים (בחיוך) את תדמית המדען המטורף, שנידונה בספר בהרחבה וברצינות.

הערה: אני לא כימאי במקצועי.

את הספר הזה לקח לי יחסית הרבה זמן לקרוא. מה זה "הרבה"? בערך חודש מאז שהחלטתי לתת לו צ'אנס נוסף. מה לעשות, הוא בכל זאת קצת כבד.
כמי שההשכלה המדעית שלה כללה קישקושים במחברת בתיכון וציוני עובר בקושי, לא באמת האמנתי שאצליח לסיים את הספר הזה. הפרקים הראשונים באמת היו קצת כבדים לי, ואת האחרונים צלחתי עם ויקיפדיה צמודה, אבל הספר הזה מלא בקסם. מסוג הספרים שפותחים עולם שלם, מסוג הספרים שרואים בהם את האהבה של הסופר לתחום שלו. יסוד אחרי יסוד, הוא פורש את סיפורה של הטבלה המחזורית. והיא יפהפיה.
הספר הזה כל כך מקסים, עד שהחלטתי לנסות ולקרוא מאה ספרים בשנה הקרובה.

והלואי שאצליח

זהו ספר שלא החליט מה הוא רוצה להיות.
הנושא הכללי הוא : הטבלה המחזורית. לכן היה צפוי, כמו בספר הרפתקאות שיש לעיתים מפה של הסביבה, כי הטבלה המחזורית תתנוסס בכניסה לספר. והנה הפתעה, יש טבלה מחזורית, אבל ריקה. רק שבעיקרון תדעו מה צורתה.
איזה יופי.
ועכשיו כמו חשפנית מזדקנת, כל פרק מציג חלק קטנטן ממנה.
זאת ההתחלה.
למדתי על הטבלה המחזורית ומשמעות היסודות בבית הספר התיכון, וקיבלתי במסגרת קורסים באוניברסיטה,תובנות כיצד ניתן לחזות תכונות של יסודות שלא התגלו וכיצד תכונות של יסודות באים לידי ביטוי במיקומם( מספר אטומי) בטבלה. יופי.
אבל, ספר זה לא מעונין ללמד כימיה. הוא אוסף אקלקטי של קוריוזים, שכמו במרבית תוכניות הטלויזרע, צריך להיות קצר, מענין ו.. יחזיק את הקוראים עד לאחר הפסקת הפירסומות.
לדאבוני קראתי הרבה על הגילויים במדע, הן בתחום ה ד.נ.א ועבודות בתחומים פיזיקליים אחרים.
לכן , סמרו שערותי, שכל הדיון על נושא הגילוי של הד.נ.א התמקד בפיספוס של פאולינג, כשהיתה בעיה מוצהרת במודל שלו במיקום אטום הזרחן... הבנת את זה ברוך?..
כמות הקוריוזים והתלישות מסוג זה ענקית.
נקח למשל את תפקיד הסולפה כגורם מרפא: ידעתם כי זה קשור לכירליות. ועל זה הוקדשו עמוד וחצי בפרק של חמישה עמודים, שכלל נוסף לכירליות : אנטיביוטיקה, תרופות חדשניות,ועוד נושאים ( שיחלוף של אטומים בתרופות ווירוסים ועוד).
ועכשיו על פצצות גרעיניות. ההסבר לפצצת גרעין לוקח עמוד, מה שנשאר לנו זה לדבר על הקובלט.
היי.. בן, את תיגע בקובלט, רק עכשיו גמרתי לבנות את הפצצה בגודל "ליטל בוי".
ועל זה נאמר : "תפשת מרובה , לא תפשת.."
בקיצור, אלו המתענינים במדע, פיזיקה ונושאים אחרים מוזמנים לספריה עירונית טובה, להתחיל מחוברת "גלילאו", להרחיב בביוגרפיה וכל לפתוח אופקים.אין ספר זה במה למשהו כזה.
ולבסוף בכל זאת נחקקה אצלי אירוניה יהודית ( אלא מה?) בכל הסלט שהוגש בספר והיא סיפורו של האבר, הכימאי היהודי שהתנצר, וגילה שיטות להפקת חנקן, כמו פיתוח פצצות גזים ( בתחילה ברום ואחר כך כלור וגז חרדל) ולבסוף את ציקלון A, שוריאציה שלו - ציקלון B, שימשה את הנאצים להשמיד את משפחתו של האבר.
ואם כבר אז אורדנונג הוא אורדנונג. האבר קיבל פרס נובל על כישרונו ככימאי, ו.. כמה חודשים אחר כך הועמד לדין על פשעי מלחמה.
מי אמר שאין צדק בעולם?.