הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 במרץ, 2016
ע"י בתיה מלמד
ע"י בתיה מלמד
התנ"ך של אמא
לא קראתי את "התנ"ך של אמא". התכוונתי לקרוא, אלא שהחל מהמילים הראשונות בכיתי אותו, צחקתי אותו, התרסתי כנגדו, הרחתי אותו, טעמתי אותו, רוויתי ונגסתי, מילה אחר מילה, כשהמילים נטמעות בי, ומאז שסיימתי את המילה האחרונה ועד לרגע זה, מלווים אותי האנשים, שמחומרי המציאות של ימיהם ולילותיהם ושמחותיהם וכאבם שזרה ורדה הורביץ את ספר התנ"ך שלה.
האנשים של הורביץ, משפחה ישראלית משכונת עולים חדשים בשנות השישים, שתושביה מתמודדים עם הזיכרונות המסויטים של השואה בשעה שמצופה מהם להיות ישראלים בשם האידיאל של כור היתוך - שיתברר לימים דווקא כמקור לעלבונות וקיפוח והפרדה וטינה וכאב. אותי עימת הספר עם החוויה הלעומתית, של משפחתי המבוססת שעלתה ארצה מרוסיה בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים, ושל אנשי השכונה התל-אביבית, בה גדלתי בשנות החמישים (ורדה צעירה ממני בשנים) שהיו ברובם יהירים וכן, גזעניים, וסולדים מכל מי שלא היה הם, בין אם מדובר בעדות המזרח או בעולים הגלותיים האלה, של הורביץ- ותמיד תמיד ממי שלא הבין שצריך להיות מפא"יניק.
וחשוב לומר. "התנ"ך של אמא" משקף את התקופה רק בין השורות, ועושה זאת גם בהומור ואירוניה באמצעות סיפורים על אהבות ובגידות וסקס ותאוות ופרטי לבוש ורכילות, ולא פחות חשוב לומר, שלכל אורך הספר מצליחה הורביץ לשמור על מתח, שמלווה את החיפוש הפיזי והרגשי של הגיבורה אחר אחיה, שחזר בתשובה ועקבותיו נעלמו.
עונג מר יש בספר הזה. אני מדמה אותו לבבושקה, הבובה הרוסית שלי, אותה אהבתי בכל לבי כשהייתי ילדה. וכשלמדתי ששמה המקורי הוא מטריושקה, ורק בארץ היא הפכה לבבושקה, שזה סבתא ברוסית, אהבתי אותה עוד יותר, כי תמיד הייתי הכי של סבתא. בבושקה, אתם יודעים, היא בובת עץ עגלגלה ואימהית, שמכילה בתוכה עוד אחת, קטנה ממנה וזהה לה בדיוק , וזו חובקת בחיקה עוד אחת, והפלא חוזר על עצמו חמש פעמים לפחות עד שמתגלה הבובה הקטנה ביותר. וכל אחת מהבבושקות עטופה ונעטפת מחבקת וחבוקה, מגוננת ומתגוננת, מסתירה ונחשפת. זאת ועוד. כי, כפי שאמר הנסיך הקטן, הדברים החשובים ביותר הם אלה, הנסתרים מהעין. והבבושקות אינן נפרדות זו מזו אלא לכאורה, שכן קשרים נעלמים מחברים ביניהן, והיעדרה של אחת יוצר חלל ומנגינה שונה, שלעולם זוכרת וכואבת ומשמיעה את הקול החסר.
ספר נפלא
בתיה מלמד (עיתונאית)
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נירה ק.
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת חושנית
ביקורת נפלאה ואני מזדהה עם כל מילה ואוהבת את צירוף המילים שלך - עונג מר. כך בדיוק חשתי כשקראתי את הספר .
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת