בספטמבר 2008 התכנסו בבהילות במשרדי הבנק הפדרלי של ניו-יורק נציגי הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים. מטרת הכינוס, שיזם ה'פד', הייתה להציל קרן השקעות מהתרסקות שתאיים על יציבות המערכת הפיננסית כולה. הסיפור העיקרי אינו על עצם ההצלה (יש גם את החלק הזה בספר), אלא על התופעה הייחודית של קרן ההשקעות הזו: Long-Term Capital Management, או LTCM.
LTCM הייתה רעיון מבריק של מספר מנהלים שכירים של קרנות גידור להקים שותפות משלהם שתשכלל עד לקצה היכולת את המדיניות של ארביטראז' - היכולת לנצל הבדלי מחירים בין שווקים להפקת רווח. לצורך הקמתה הצטיידו אלו בטכנולוגיות העדכניות של ניהול סיכונים באמצעות מודלים, במערכות מיחשוב משוכללות, ובשני שותפים - פרופסורים בעלי פירסום אקדמי עולמי ופרסי נובל בתחום המימון. זו הייתה קרן ייחודית, בעלת שאיפות להוביל את הענף כולו, ובעלת ביטחון עצמי בעליונותה על פני כל המתחרים. והיא אכן הצליחה: בתוך ארבע שנים מהקמתה היא העשירה את המשקיעים בה בכך שיצרה רצף דימיוני של הצלחות, ועוד יותר את השותפים בה. ואז קרה אסון. צירוף נסיבות חסר-תקדים, משהו שההסתברות אפריורי להתרחשותו היא אפסית.
זהו ספר מעניין גם למי שאוהב מימון וגם למי שאוהב דרמה. כתיבה קולחת, מרתקת. מומלץ
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
