ביקורת ספרותית על בשבח האיטיות מאת קרל אונורה
ספר מעולה

---

בני שב מהעבודה מידי יום בשעה 20. לטענתו שעות הערב פוריות לטענתי ששעות אלו אמורות היו להיות מוקדשות לילדיו הפעוטים ולרעייתו, הוא משיב כי למענם הוא עמל.
בעידן המהירות הנבערת.בנינו יוצאים מגדרם להיות יותר יעילים, לדחוס יותר לכל דקה, לכל שעה ויום. תהליך שראשיתו לדעת סוציולוגים בהמהפכה התעשייתית שהעבירה בני אדם על דעתם, "תרבות" המהירות מוציאה את קצב חיים יוצא מכלל שליטה.
מדוע ממהרים והאם יש מרפא לנגע הזה?

קרל אונורה ומעמיד במרכז את ההנאה, לדעתו שינוי התפיסה אינו גורם לפגיעה הבתפוקה ההיפך.
הוא לוקח אותנו לבקר בסדנה לסקס טנטרי בלונדון לעיירה איטלקית התמקדת ב"מזון האיטי", "ערים איטיות" ו"סקס איטי", מגלה באוזנינו שגם באיטיות ניתן ליצור ולהגיע לתפוקה ראויה. זו משפרת ללא הכר את הבריאות הנפשית.
הספר קורא תיגר על תרבות המהירות ומראה שהאטת הקצב רק מגבירה את הסיפוק והיצירתיות.
ניסיתי לבקש מבני שיקרא ספר זה לא מצא לכך עדיין זמן!!
נ.ב זוכרים את ליפה העגלון משירו של אריק אינשטיין. "קצת לקחת חזרה".

» ביקורות נוספות של sapienc
» ביקורות נוספות על בשבח האיטיות