ביקורת ספרותית על מלכים ג' מאת יוכי ברנדס
בזבוז של זמן

---

הרעיון בשורש הספר הוא מסקרן מאוד, אבל מפוספס בגדול.
אם ברצונך לכתוב "רומן תנ"כי חתרני", מומלץ לחקור לעומק קצת מעבר לסיפור המקור ואולי איזה ספר אחד בנוסף (המוזכר ברשימת התודות שבסופו).
ההתיימרות גוררת ציפייה, שאינה באה על סיפוקה. הסיפור הפתלתל בנבכי התככים והמזימות בארמון המלוכה מזכיר יותר טלנובלה מאשר רומן, ובוודאי שהוא לא חתרני (למעט אזכור קטן בנוגע לאדם שהרג את גלית).
אף דמות לא הצליחה לעורר בי הזדהות, חוץ מחולשה אישית לשאול המלך, ואף שמהללים ומשבחים ומאדירים את שמו, הוא מתואר בספר כמסכן ונדכא. זאת דוגמה אחת, מיני רבות, של פרשנות תלושה מהמקורות, דימיונית והזויה.

אבל, ככל דבר זה עניין של טעם. בעיני, סיפור שכתוב טוב הוא בעל חוט מקשר יציב ומוצק לאורך כל הדרך, ויש כאלה שמעדיפים את דרכי החתחתים שסופרים רבים בוחרים להעביר באמצעותם מסרים. רק דבר אחד ראוי לה - לגב' ברנדס - שתדע, אף סופר לא גווע כשבחר להשתמש בשירותיו של עורך לשוני טוב. כי על הסיפור אפשר עוד להתווכח, אבל על העברית העלובה, על זה אי-אפשר, זאת עובדה.
הספר פשוט כתוב רע.

» ביקורות נוספות של sloe
» ביקורות נוספות על מלכים ג'