ביקורת ספרותית על האומץ לנצח - מדיניות ביטחון לישראל מאת עפר שלח

---

אני מודע לכך שהמחבר הוא עיתונאי מוכשר, פוליטיקאי מעורה ואדם נבון, ושספר זה זכה מייד עם פירסומו לפופולריות רבה (הוא כרגע מוביל ברשימת רבי המכר). מצאתי גם בספר קטעים מעניינים וכתובים בצורה בהירה. ולמרות זאת, התקשיתי להתגבר על שפע העובדות, על העיסוק ב"הכל" (ולא בהצגת תזה ברורה ומגובשת). התחושה שלי כקורא הייתה שלא מדובר במסמך מגובש לגבי תורת הביטחון של ישראל וכיצד יש לתרגם אותה לבניין הכוח, אלא באסופה רחבה של תובנות של המחבר בכל הנושאים הצבאיים בהם הוא פועל וחושב. ההקבלה היא לכל היותר לסידרת מאמרים בנושא ביטחון, וגם כאן איני בטוח. נוצר לכן סוג של ריבוי עצים שמסתירים את היער, או לפחות עודף של אמירות כמעט בכל נושא שהמחבר חשב שהוא קשור לכותרת הספר. העובדה שלא הצלחתי למצוא בספר תזה ברורה (אולי זו רק בעיה שלי ואתם תצליחו) גרמה לי לקריאה ארוכה, קטועה, מתישה, שמאבדת את ההקשר. אז הספר הוא מעניין, אינטליגנטי, ויש בו הרבה אנקדוטות, תובנות וקטעים שכתובים בבהירות, אבל הוא הרבה פחות ממוקד וטוב ממה שהייתי מצפה מהמחבר וממה שחשבתי כשראיתי את הלהיטות שבה הספר הזה התקבל בשוק.

» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על האומץ לנצח - מדיניות ביטחון לישראל