ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 2 בפברואר, 2016
ע"י dmer
ע"י dmer
ספר שהתקשיתי להניח מהיד, קראתי ברצף תוך כמה שעות.
הודו איננה הנושא של הספר וגם לא האשראם.
זהו ספר הנוגע בצלקות שמותירות בנו חוויות חיים.
גיבורת הספר היא אשה שחוותה התעללות בילדותה, למרות שהיא זוכה לאהבת גבר,
היא חשה כל הזמן שאיננה ראויה לאהבתו.
היא מסתפקת בפרורים ומתכווצת לפינה, בעוד הוא משתלט על המרחב בצורה אגוצנטרית.
גם כשברור לה שהוא מפלרטט עם נשים אחרות,היא אינה עומדת על שלה.
גם הגניקולוג חווה אובדן קשה שלא מאפשר לו לאחות את שברי חייו
הקשר בינהם הוא קשר של מצולקים,שלא מתפתח לכדי חום ואינטימיות אמיתית.
מרים רבי כותבת בשפה קולחת,עם קטעי הומור ומעברי סגנון סטראוטיפים משעשעים.
(האמא הפולניה,עוזרת הבית,השפה הרוחנית של חסידי האשראם וכו)
אבל על מרבית דפי הספר משוך דוק של כאב ועצב.
ספר מצויין לדעתי.
הערה קטנה- אין ערוד בטבע. זו חיה שנכחדה. יש פרא.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת