"אל הפינה האפלה ביותר" / אליזבת היינס

במותחן הרומנטי הזה תחושת הבעתה ממלאת את האוויר.
הפחד המשתק והחרדה הינם חלק מרכזי מחייה של קטי – גיבורת הספר .
היא תמיד עם עין פקוחה , תמיד מביטה לאחור , נפשה לא יודעת שקט.
היא מרגישה שעוקבים ומתחקים אחריה בכול הזדמנות.

( עוד סקירות בדף הפייסבוק שלי תהילה אבי - מוזמנים בשמחה)

ככל שנתקדם במלאכת הקריאה ונקרא לסירוגין את העבר וההווה של קטי נבין מהו המאורע שטלטל את עולמה, ששמט את הקרקע תחת רגליה והטיח אותה לקרקע בעוצמה רבה.
נלמד מה הרס את אמונה בבני האדם ובעיקר הפגיעה באמון שעליה אמונות חברותיה הטובות ביותר – כך בלית ברירה לא נותר לה אלה לסמוך אך ורק על עצמה.

במותחן רומנטי הזה ניתן להבחין בנקל כי הסופרת היא אנליסטית מידע במודיעין המשטרה בבריטניה. לדעתי מקור עיסוקה השפיע אליה רבות בכתיבת המותחן הזה .

הסופרת מספרת לנו על אירועים מהעבר ומההווה בערבוביה.
אנו מתחילים להכיר את קטי בזמן הווה ( קטי גרסת 2007 ) .
במקביל מסופר לנו על קטי מהעבר (גרסת 2003).
הסופרת תקפוץ בים השנים והתאריכים ואנו נצטרך לעקוב כול פעם על התאריך המצוין בתחילת התיאור.
ההבדלים באישיות ובהתנהגות של קטי לאורך השנים הם קיצוניים - אי אפשר להאמין שמדובר באותה הבחורה.

בעבר קטי הייתה בחורה שאוהבת לחיות, לנצל את החיים ,הייתה לה שמחת חיים ושובבות כיאה לנשים צעירות בגילה, היא אהבה לצאת לבלות, לרקוד בפאבים, לפגוש חברות ובקיצור לחיות.
ואילו קטי בהווה מסוגרת בעצמה, פחדנית, נמנעת ככל יכולתה מלצאת לבלות או לצאת בכלל, לא נפגשת עם אנשים.
שגרת יומה היא בית- עבודה וחוזר חלילה.

חיה של קטי בהווה הם סיוט מתמשך . היא לא יודעת מנוחה לא ביום ובטח שלא בלילה.
כשפחדיה האפלים ביותר מתממשים היא שוב מרגישה שהקירות סוגרים עליה, גם הפעם אין אף אחד לצידה ואין אף אחד שמאמין לה.

במהלך הקריאה נלווה את קטי ונחווה ביחד עמה את תחושת חוסר האונים, תחושת הבדידות , הפחד האיום ותחושת אובדן האמון באנשים.
נתקדם עם קטי במרוצת השנים ונכיר מקרוב את כול השינויים וההתפתחויות שהחיים מביאים לפתח דלתה.

זהו סיפור לא פשוט, הוא מיועד לחובבות המתח והמסתורין שנהנות לקרוא סצנות שמעתיקות לפעמיים את הנשימה.
לי מאוד צרמה אוזלת היד של רשויות החוק ובמקביל שררת אנשי החוק שמנצלים את כוחם ומעמדם לרעה.
אני בהחלט ממליצה לתת לספר צ'אנס! קחו נשימה ארוכה וביחד עם קטי תחוו את שרשרת האירועים המטלטלים שמצפים לה .
ביחד "נעזור" לה להתגבר ולחזור לחיים .

מיה רוזה / אורית פטקין ואריאלה באום.

תמיד מרגש לראות נובלה ( סיפור קצר ) ישראלית .
לדעתי זו הנובלה השלישית שפגשתי.....

הייחוד שלה בעיני הוא שיתוף הפעולה המרגש בין שתי סופרות שהרוויחו את מקומם ביושר כסופרות חלוצות בז'אנר הארוטי - רומנטי בישראל .
באמתחתה של כול סופרת יש כבר שלושה ספרים וזה הבייבי המשותף הראשון של שתיהן.
עד לנובלה הזו שיתופי הפעולה היחידים שראיתי היו של ספרות מחו"ל, אז שאפו קודם כול על החיבור ועל הבייבי המשותף 

אז אחרי כול ההקדמה הזו ציפיתי להיות מופתעת וליהנות מחוויית קריאה מתוקה ומרגשת.
ההפתעה הראשונה הגיעה די בהתחלה והייתה שם הנובלה .
חשבתי לתומי (בידע הקלוש שלי בספרדית ) שהתרגום לעברית של הספר יהיה:
מיה ( שלי ) רוזה ( ורד) .
הייתי בטוחה שאני הולכת להכיר גיבורה עוקצנית כמו ורד וגבר דומיננטי שמחפש לתבוע אליה בעלות
אבל....
הגדילו הסופרות לעשות ובנובלה שלהן אין רק גיבורה אחת אלה 2 ! יש את מיה ויש את רוזה .
שתי גיבורות שונות ומיוחדות .
שונות כמעט בכול פרמטר שאפשר לדמיין ולכאורה בניתוח ראשוני אין נקודות ממשק בין הדמויות.
הן מגיעות מרקע שונה הן סוציו אקונומי, חברתי, הסטטוס שלהם בחיים , תחום עיסוקן וכו....

כול גיבורה סוחבת עימה עבר לא פשוט , עבר כואב ופצע פתוח שעדיין מדמם ובלתי נשכח עבורה.
לכול אחת אירוע טראומטי מהעבר שמשליך על ההווה שעליו היא עדיין לא התגברה. ההשלכות ניכרות היטב בעולם הפחדים הפנימי שלהן ובשאיפות שלהן.
כול אחת יודעת מהו שק השרצים של חברתה והן שם לתמוך האחת בשנייה, לפרגן ולצודד בחברה במצב רגיש שדורש תשומת לב ואמת.

למרות כול השוני ביניהן ואולי אפילו דווקא בזכותו נרקמת ביניהן חברות נדירה ואמיצה.
- כזו שאי אפשר לנתץ בקלות .
חברות שכולנו רק יכולות לחלום ולקוות שנזכה לה במהלך מחזור חיים, ובמקביל בתוך תוכנו לקנא שחברות שכזו אינה בנקל בנמצא.
החברות האמיצה והנדירה הזו מלווה את כול הסיפור .
הכנות והפתיחות בין מיה לרוזה מרגשת ויפיפה ( לא מדובר ברומן לסבי בינהן ).

כול פרק מוקדש לדמות אחרת .פרק על מיה ולסירוגין פרק על רוזה .
אנו למדות מכול דמות מה עובר על כול אחת בנפרד בחייה האישיים .
השמועה מספרת שכול דמות נכתבה על ידי סופרת אחת והיא פרי יצירתה .
המכורות לז'אנר מביננו אולי יצליחו לפענח את האניגמה ולגלות לפי סגנון הכתיבה מי כתבה/ יצרה את מי. ( בהצלחה בניחוש אני די הופתעתי).

כיאה לנובלה השייכת לז'אנר הארוטי רומנטי גם כאן מתוארות סצנות סקס מפורטות , שובבות וסיפור אהבה ( או אולי אפילו שני סיפורי אהבה .... תצטרכו לקרוא בשביל לדעת ).
בשביל לא להרוס או לשחרר ספוילר אני מחזיקה את עצמי לא לספר על הגבר החושני והמיוחד שמופיע מידי פעם .....

במהלך הקריאה נגלה האם חברות בין נשים יכולה לשרוד והיא מעל לכול ,נגלה מה יעלה בגורלן של הגיבורות, האם ובאיזה מחיר הן יזכו ל HAPPY END ואם כן מי בדיוק משתיהן תזכה בנסיך החלומי. האים גם כאן האהבה מנצחת הכול כמו בקילשאה המפורסמת ואם כן עבור מי.

אני רוצה להתעכב עוד שניה ולציין כי הכריכה בעיני היא יצירת אמנות בפני עצמה ואחת היפות שראיתי על ספרים בישראל.

גילוי נאות את הנובלה המקסימה הזו קראתי פעמיים.
פעם בסמיכות למועד ההשקה שלה ופעם נוספת לפני כמה ימים בכדי לכתוב את הסקירה הזו.
בעיני הנובלה המתוקה הזו היא משב רוח מרענן והיא הפתרון המושלם כשמחפשים ספר זורם ומתוק לקריאה בין ספרים טעונים או כשרוצים משהו קצר יחסית לקריאה מהירה כי יש שעתיים פנויית אני גם חושבת שזה הספר שאפשר לתת כתשורה לחברה טובה ( עם הקדשה אישית כמובן).

מחכה בקוצר רוח לספרים הבאים של צמד הבנות המשובבות והשובבות האלו שגורמות לי כל פעם מחדש לרגעים של נחת בכאוס שבו אנו חיים.....
סקירות נוספות שלי - נמצאות בדף הפייסבוק עם אותו השם :)

שומרת הסוד / קייט נורטון

הספר הזה מחדד היטב את התיאוריה הבאה:
"אף פעם לא פוסלים את האפשרות שתתגלה לבסוף תשובה ששום תיאוריה לא חזתה מראש".

לורל ניקולסון נושקת לשנות ה 70 לחייה.
היא שחקנית מוערכת על במות התיאטרון של לונדון .
יש לה 3 אחיות: רוז, אירייס, דפני ואח אחד ממין זכר ג'רי.
אימא דורותיי נושקת לגיל 90 היא על ערש דווי ומאושפזת בבית החולים לקבלת טיפול רפואי.

לורל זכתה למשפחה חמה ואוהבת, הורים מאושרים שגידלו אותם ברוך ואהבה .
הכול היה אידיאלי ומושלם חוץ מאירוע טראומטי בעברה אותו ניסתה להדחיק במשך 50 שנה.

זה קרה ביום הולדת שנתיים של ג'רי אחיה הקטן .
היא לא העלתה בדמיונה שמאורעות יום זה ילוו אותה אחר כך במשך שנים ויגרמו לה להטיל ספק בכול מה שהכירה.
לורל הייתה בת ה16 כשישבה בבית העץ והייתה עסוקה כמו כול מתבגרת בהרהורים על בילי – הנער, היא רקמה במוחה את פגישתם הבאה.
לפתע חזתה במפתיע בכתם עמום- זה היה גבר שלא ראתה מעולם ושעורר את סקרנותה באופן מידי.
האיש הזר התקדם לעבר השער ואז הכול קרה.....

מאז גיל 16 היא נוצרת בליבה את סודה העלום של אמא .
"לפני חמישים שנה , אמא שלי הרגה מישהו. היא אמרה שזאת הגנה עצמית אבל ראיתי את זה . היא הרימה את הסכין ונעצה אותו והאיש נפל לאחור על הקרקע ....היא הכירה אותו , היא פחדה ואין לי מושג למה...:"

עכשיו כשאמא על ערש דווי לורל רוצה תשובות .
היא לא מבינה מה קרה באותו יום נורא .
היא משוועת לפענח אילו סודות נוראים שומרת אימא לעצמה.
כעת הקושי לפיצוח התעלומה הוא עצום.
מפאת גילה המתקדם של האם היא מבולבלת, מתרגזת ואומרת לעיתים דברים על העבר שהם חסרי משמעות..... או אולי אלו בעצם מאורעות העבר שרודפים אותה?

כשהייתה לורל ילדה קטנה אמא האדיבה והאוהבת אמרה לה "אני לא יכולה לגלות לך את כול הסודות שלי, נכון? לא בבת אחת . תשאלי אותי שוב יום אחד. כשתגדלי קצת".
וכעת בין מצב ערות לשינה תחת משככי הכאבים אימא אומרת לה :
"אבא שלי תמיד אמר לי שאני אארגן לעצמי צרות אם לא אזהר...הוא ניסה להזהיר אותי ולא הקשבתי .. נענשתי על החלטות גרועות, לורל ..."

ככל שלורל מתחילה להעמיק בחקירת האמת היא מרגישה כי העבר נוכח בכול פינה ולא מרפה.
היא נחושה כמו שלא הייתה מעולם להגיע לתשובות ולחקר האמת אך במסע הזה יש לחץ מטורף שכן אליה לפעול נגד הזמן כול עוד אימא בחיים.

ככל שנתקדם נגלה את הסודות של דורותיי ומדוע היא נצרה אותם בקרבה במשך כול השנים.
הסודות האלו מענים אותה הם צפים ועולים לפני מותה ולא נותנים לנפשה מנוח. חלק ממנה רוצה שהאמת תצא לאור בעוד חלק אחד בוחר להתחפר בסודות ובערפל.

לורל תצרף אותנו עמה למסע לחקר האמת.
ננוע בזמן בין ימי מלחמת העולם השניה(1941 ), לימי תום המלחמה , שנות ה60 ועד קורות משפחת ניקולסון בהווה.
העלילה מתפרסת ברחבי אנגליה ואוסטרליה.
המסע שאנו הקוראים עוברים ביחד עם לורל לגילו עברה של דורותיי הוא מטלטל.
הסופרת מהתלת בנו .
כול פעם שיש תחושה שהנה אנו קרובים לפיצוח האמת אנו מבינים כי זו רק אשליה.

דורותיי סיפרה לבתה לורל כי זכתה להזמנות שניה .
ובסיום הספר נצליח לפענח מה הייתה עבורה ההזדמנות הראשונה.
תשכחו מכול מה שחשבתם ומכול מה שסיפרתי עד כה ובעיקר תזכרו היטב את מה שכתבתי בהתחלה:
ש"אף פעם לא פוסלים את האפשרות שתתגלה לבסוף תשובה ששום תיאוריה לא חזתה מראש".

זה הספר השני של קייט שאני קוראת הראשון היה " הגן הנשכח" למי שמכירה.
"שומרת הסוד" הוא ספר עב כרס יחסית כמעט 550 עמודים ונדרשת התמדה .
בתחילת הספר היה לי קצת קשה להתרגל לסגנון הכתיבה/ התרגום.
הכתיבה מרוחקת – יש מספר על שיודע הכול ומספר על הכול ועובר מידי פעם בין הדמיות .
אך ברגע שעוברים את "המחסום" הזה והעלילה מתחילה לתפוס כיוון כמעט ואי אפשר לעצור.
אני גאה שלא נשברתי בהתחלה והמשכתי עד הסוף.
הספר הזה בהחלט הצדיק את ההשקעה! תפנו את הזמן ותפענחו "מי הייתה דורותיי ניקולסון לפני שהפכה לאמא".
כול מי שתגיע לסוף הסיפור- לא תצטער! ואני חותמת לכן על זה !
ממליצה ויותר מאשמח לשמוע מה דעתכן .

טעם התקווה/ זהבית ארצי.
זה הספר האחרון שהשארתי למרתון הקריאה הרומנטית שלי השבוע!
בשבוע האחרון הרגשתי שיש מבול של ספרים חדשים, השקות וכמעט ואין זמן לשעות שינה...
מתחילת הספר אפשר היה להבין כי מדובר בסיפור איכותי בטעם מיוחד.
בדף הפייסבוק שלי יש סקירות נוספות
זה ספר ראשון בטרילוגיה בת 2 ספרים כשספר ההמשך "טעם האהבה" אמור להתפרסם בקיץ.
העלילה מתרחשת בירושלים בשוק מחנה יהודה, בנחלאות בגבעה הצרפתית בברים ובמסעדות הפזורים בשכונות העיר.
אפשר להרגיש את קסמה הייחודי של ירושלים באוויר.
איה גיבורת הספר היא לא פראיירית! היא אומנם ילדה טובה ירושלים אך במקביל היא ניחנת בסקרנות ועקשנות.
היא יודעת מה היא רוצה ומתעקשת להשיג את מבוקשה.
היא לא מסוג הנשים שמצייתות להוראות..
היא דורשת מאוהביה וחבריה הקרובים שמקיפים אותה את האמת בכל מחיר אך לצערה דווקא אלו מסתירים ממנה מידע, מעגלים פינות ומוסרים לה חצאי אמיתות .
איה מתגוררת בירושלים בדירה שכורה והיא סטודנטית למשפטים בשנה השלישית באוניברסיטה העברית.
בהמלצת שותפתה לדירה ליאת שהיא גם הBFF שלה היא ניגשת למסעדת "מקום בשוק" ומנסה להתקבל לעבודה בתפקיד המארחת.
"מקום בשוק" היא כוכב עולה בסצנת המסעדנות הירושלמיות והיא מנוהלת ע"י 2 שפים: שף דני ושף איתן.
בעוד שף דני מקבל אותה מידית לעבודה, שף איתן הוא במשבצת של הגבר הנחשק והמסתורי.
הוא בוס קשוח ודורש מאיה ומכול עובדיו לקרוא לו שף איתן.
מלבד היותו בשלן מדופלם, הוא חטוב , סקסי ויפה תואר.
יש לו עבר אלים ובאמתחתו הוא מחביא סוד אפל ומסתורי שהשפיע על כול מהלך חייו.
איה מחלימה מפרידה כואבת שהתרחשה לפני כשנה. בתחילה היא חושבת שהאקס שלה העדיף להתפרפר, להכיר אחרות וזו הסיבה הרשמית לפרידה ולשברון ליבה .
בזמן הזה מאז הפרידה איה יצאה לכמה דייטים בודדים שלא המריאו לשום מקום.
בתחילה תשומת הלב הפתאומית משף איתן הקשוח מבלבלת אותה, אחרי הכול הוא הבוס שלה – היא זקוקה לעבודה ולכסף . בנוסף קשה לה להבין מה באמת שף איתן רוצה ממנה ואם בכלל הוא "סגור על עצמו".
חבריה הקרובים לא מתלהבים מהרומן המתפתח והם מזהירים את איה מפני איתן, הרי היא לא באמת מכירה אותו וכדאי שתיקח את הזמן, שלא תמהר להיסחף למערכת יחסית עמו ובעיקר שלא תמהר להכניס את שף איתן לליבה .
עבור איה האזהרות האלו מגיעות מאוחר מידי, לאחר ששף איתן כבר השתרש עמוק בליבה.
החיבור בין איה לאיתן והכימיה ביניהם מידית אבל סודות העבר שכול אחד מהם שומר לעצמו מערימים עליהם מכשולים שמאיימים על הקשר הרומנטי והם בעלות פוטנציאל הרסני.
איה מנסה לפעמיים ללכת בין הטיפות .היא צמאה למידע וכשהוא לא מגיע היא חשה מתוסכלת. ובמקביל שף איתן מתכעס ומתפרץ כשנשאל על ידי איה על עברו או על סדר יומו .
כשהוא נרגע ומתרצה הוא מסביר לה:
"בלי שאלות , בלי חקירות , כל מה שצריך לעניין אותך זה שאני רוצה אותך , ואני יודע שאת רוצה אותי".
איה רוצה להכיר את עברו אך התיבת פנדורה הפרטית שלו נשמרת בקפדנות , בה הוא לוכד את השדים והפחדים שלו. איתן עדיין לא בשל ולא מוכן להוציא את תיבת הפנדורה שלו מהארון.
בשנים האחרונות לשף איתן יש תוכניות מסודרת לגבי מטרתו העיקרית והיא נקמה.
נקמה במי שלקח לו את היקר מכול ומסתבר שכדי להשיגה הוא מוכן לפגוע במי שעומד במסלולו גם אם זו איה.
כשהוא מנסה להסביר לה מה הוא מרגיש כלפיה הוא אומר:
"איך אני אסביר לך את זה , את עוררת בי משהו, מבלי להתכוון ומבלי שאפילו אני הייתי מוכן לזה, קצת כמו שזורקים אבן קטנה למים או לשלולית והיא יוצרת מעגלים של גלים קטנים....את האבן ואני השלולית".
ככל שמתקדמים בקריאה ניתן כבר להבין ולחבר את החוטים שזהבית טוותה לאורך הספר, כך שכול חובבי ספרות המתח והבילוש יכולים להסיק ולנחש את הסוד הגדול .
למי שיתקשה בפיצוח אין מה לחשוש הכול יתגלה בצורה מפורשות ולא יהיה מקום לטעויות.
בקריאה ראשונה עושה רושם שהמנה האהובה על איתן היא פטריות ממולאות בפרמז'ן ובגבינת עיזים ביקשתי מזהבית את המתכון ואני מקווה שהיא תשלח לי אותו או מקסימום תפרסם אותו בספר הבא
: )
"לטעם התקווה" יש תוכן, יש עלילה מעניינת, יש דמויות משנה מעניינות שתורמות להתפתחות העלילה ויש להם פוטנציאל לסבך את העלילה.
זהו ספר מפתיע, מרתק שמתובל בכול התבלינים הנכונים וכשהוא מסתיים הוא ללא ספק משאיר טעם של עוד. יש בו את כול המינונים הנכונים והוא המתכון לאפיית ספר טעים וקטיפתי.
סצנה בלתי נשכחת שכדאי לשים אליה לב כוללת: נרות , נייר דבק וגבר קשור למיטה .
הספר מסתיים כמובן ברגע דרמתי שכולל דמעות, שכרות, וכאב לב .
אז אחרי שטעמנו את טעמה של התקווה נשאר להמתין ל"טעם האהבה " ולקוות שהוא יישאר, מסקרן , איכותי וישמור על הקצב של הספר הזה.

אשאר / גייל פורמן.
זהו ספר ראשון בסדרה בת 2 ספרים.
הספר "עומד בפני עצמו" – הכוונה אפשר לקרוא את הספר הזה להתרגש מהסיפור ומי שיבחר לא להמשיך לספר הבא לא ירגיש פערי מידע .
הספר השני "לאן שתלך" תורגם לעברית בחודש האחרון והוא ממשיך את הסיפור כשלוש שנים אחרי שמסתיימת עלילת הספר "אם אשאר".
לספר יש 2 כריכות שונות.
זו שצירפתי ועוד אחד אחרת שהיא מין קולאז' ומורכבת מתמונות של הגיבורים ששיחקו בסרט המבוסס על הספר.
לסקירות נוספות כנסו לדף הפייסבוק שלי
מדובר בסך הכול על פחות מ 200 עמודים שהופכים את הבטן וגורמים לצמרמורות.
העמודים עמוסים בכול רגש אפשרי על הסקלה בין ייאוש לתקווה.
גיבורת הספר בעל כורחה היא מיה.
נערה מתבגרת בת 17 שמרד הנעורים פסח עליה .היא בעלת אישיות כובשת ולבבית .
הבת שכול אחד חולם שתהיה לו ואם אין לו אז הוא חולם שהבן שלו ימצא אחת כזו ויאמץ אותה בחום.
מלבד היותה תלמידה מצטיינת היא נגנית צ'לו מחוננת ומוכשרת ומעריצה מוסיקה קלאסית.
זוהי עובדה מפתיעה כי למרות שהיא גדלה בבית מוסיקאלי – בו היא נחשפה ללא הרף למוסיקה, היא תמיד שמעה מוסיקה מהסוג ההפוך : הוריה חובבי רוק מושבע ,הפאנקיסטים של פעם ואבא שלה בכבודו ובעצמו היה נגן מוערך בלהקת הרוק שהיה חבר בה .
את אהבתה לצ'ילו היא גילתה לגמרי בטעות ואז נשבתה בקסמו של הכלי עצום הממדים הזה.
גם הוריה לא הבינו בתחילה איך תוכל לעטוף מסביבו את רגליה השבריריות והעדינות.
בהתחלה הוריה חשבו שמדובר בהלצה אך מיד כשהבינו שמבחינת מיה לא מדובר בשיגעון חולף אלה באהבה, הם מחפשים עבורה מורים פרטיים, הם תומכים ומפרגנים בשאיפותיה ובחלומותיה.
טדי אחיה הקטן של מיה בן ה7 הגיע לעולם אחרי מאמצים רבים ודי בהפתעה .
גם בו מפעם חוש המוסיקה והוא נהנה מאוד להפגין את "כישוריו" על סט התופים של אביו.
מאז שמיה נכחה בלידתו של טדי מובן לכולם שמדובר ביותר ממערכת יחסים בין אחות גדולה לאח קטן, מיה היא מאן אמא שניה שלו.
אדם הוא בן הזוג של מיה בשנים האחרונות. הוא נגן גיטרה חשמלית והסולן של להקת הרוק בה הוא חבר .
הלהקה שלו בתקופה טובה, היא מתחילה לצבור תאוצה, זוכה לסיקור בעיתונים ובין היתר הם מופיעים כ"חימום" ללהקות מוכרות יותר .
לכאורה הוא שייך "למגניבים " והיא שייכת "לחנונים"/ "יורמים".
את הפסקה הבאה שאדם אומר לה ( וחלקה גם מסתבר מופיע ב"טיזר" לסרט ) בחרתי לצטט:
"אותך אני אוהב..... אבל מי שאני מאוהב בה הלילה היא מי שהייתי מאוהב בה אתמול ואהיה מאוהב בה גם מחר. אני אוהב שאת עדינה וקשוחה , שקטה ולוהטת. לעזאזל, את הבחורה הכי פאנקיסטית שאני מכיר. זה בכלל לא משנה איזה מוסיקה את אוהבת או מה את לובשת".
הוריה של מיה מעריצים את אדם ואוהבים אותו הרי הוא בעצם בבועה לאיך שהם נראו בצעירותם.
ככל שהלהקה מתפרסמת יותר, אדם משקיע זמן רב בהופעות וחזרות וחלון הזמנים הפנוי בו הוא יכול להקדיש מזמנו למיה מצטמצם.
בפני מיה עומדת דילמה לא פשוטה :
מיה צריכה להכריע בהחלטה האם להגשים את חלומה המוסיקאלי וללכת ללמוד בבית הספר המעולה למוסיקה ג'וליארד במדינת ניו יורק או להישאר כאן באורגון עם אדם אהובה.
איזה אהבה גדולה יותר עבורה ? המוסיקה או אדם ?במה היא תבחר? ואיך היא בכלל יכולה לבחור?
הסיפור נפתח בבוקר אופטימי במיוחד בו מעט שלג (או כמו שמיה אומרת שכבת קרח בעובי פחות מ2 ס"מ) באורגן גורמת לביטול יום הלימודים.
כמשפחה אוהבת ומגובשת כולם מכריזים על יום כייף שינוצל לטיול, ביקור חברים טובים וייחתם בארוחת ערב בבית הסבים.
אההה ... ושאני לא אשכח- אדם מופיע בערב בפורטלנד ומיה צריכה גם להספיק להופעה שלו
ההחלטה הזו בבוקר הזה היא גורלית ! החיים שהכירו הולכים להשתנות ....
אף עין לא הולכת להישאר יבשה....
אני פשוט לא עושה כאן ספוילרים ומגלה אבל תאמינו לי שזה באמת טוויסט עוצמתי שמשנה את הכול!!!
אופן הכתיבה וצורת הכתיבה מקימים לתחיה את הפרפרים שנרדמו בבטן.
לא תמצאו כאן סצנות סקס מפורשות או דיבור בוטה זה לא הסגנון של הספר. הספר מוצא את הפירצות והוא חודר עמוק מתחת לעור למקום הזה של הנשמה.
"אם תישארי, אני אעשה כל מה שתרצי. אני אעזוב את הלהקה, אני אסע איתך לניו יורק.
אבל אם תרצי שאתרחק, אני מוכן לעשות גם את זה ...
אני מוכן לאבד אותך ככה , אם לא תלכי היום . אני אתן לך ללכת . אם תישארי" .
תזכרו טוב את המשפט הזה ( הוא יחזור גם בספר השני).
אז אני נשארתי כמו שאדם ביקש ומיד לאחר מכן המשכתי לספר ההמשך "לאן שתלך"

אשאר / גייל פורמן.
זהו ספר ראשון בסדרה בת 2 ספרים.
הספר "עומד בפני עצמו" – הכוונה אפשר לקרוא את הספר הזה להתרגש מהסיפור ומי שיבחר לא להמשיך לספר הבא לא ירגיש פערי מידע .
הספר השני "לאן שתלך" תורגם לעברית בחודש האחרון והוא ממשיך את הסיפור כשלוש שנים אחרי שמסתיימת עלילת הספר "אם אשאר".
לספר יש 2 כריכות שונות.
זו שצירפתי ועוד אחד אחרת שהיא מין קולאז' ומורכבת מתמונות של הגיבורים ששיחקו בסרט המבוסס על הספר.
לסקירות נוספות שלי ניתן להיכנס לדף הפייסבוק שלי .
מדובר בסך הכול על פחות מ 200 עמודים שהופכים את הבטן וגורמים לצמרמורות.
העמודים עמוסים בכול רגש אפשרי על הסקלה בין ייאוש לתקווה.
גיבורת הספר בעל כורחה היא מיה.
נערה מתבגרת בת 17 שמרד הנעורים פסח עליה .היא בעלת אישיות כובשת ולבבית .
הבת שכול אחד חולם שתהיה לו ואם אין לו אז הוא חולם שהבן שלו ימצא אחת כזו ויאמץ אותה בחום.
מלבד היותה תלמידה מצטיינת היא נגנית צ'לו מחוננת ומוכשרת ומעריצה מוסיקה קלאסית.
זוהי עובדה מפתיעה כי למרות שהיא גדלה בבית מוסיקאלי – בו היא נחשפה ללא הרף למוסיקה, היא תמיד שמעה מוסיקה מהסוג ההפוך : הוריה חובבי רוק מושבע ,הפאנקיסטים של פעם ואבא שלה בכבודו ובעצמו היה נגן מוערך בלהקת הרוק שהיה חבר בה .
את אהבתה לצ'ילו היא גילתה לגמרי בטעות ואז נשבתה בקסמו של הכלי עצום הממדים הזה.
גם הוריה לא הבינו בתחילה איך תוכל לעטוף מסביבו את רגליה השבריריות והעדינות.
בהתחלה הוריה חשבו שמדובר בהלצה אך מיד כשהבינו שמבחינת מיה לא מדובר בשיגעון חולף אלה באהבה, הם מחפשים עבורה מורים פרטיים, הם תומכים ומפרגנים בשאיפותיה ובחלומותיה.
טדי אחיה הקטן של מיה בן ה7 הגיע לעולם אחרי מאמצים רבים ודי בהפתעה .
גם בו מפעם חוש המוסיקה והוא נהנה מאוד להפגין את "כישוריו" על סט התופים של אביו.
מאז שמיה נכחה בלידתו של טדי מובן לכולם שמדובר ביותר ממערכת יחסים בין אחות גדולה לאח קטן, מיה היא מאן אמא שניה שלו.
אדם הוא בן הזוג של מיה בשנים האחרונות. הוא נגן גיטרה חשמלית והסולן של להקת הרוק בה הוא חבר .
הלהקה שלו בתקופה טובה, היא מתחילה לצבור תאוצה, זוכה לסיקור בעיתונים ובין היתר הם מופיעים כ"חימום" ללהקות מוכרות יותר .
לכאורה הוא שייך "למגניבים " והיא שייכת "לחנונים"/ "יורמים".
את הפסקה הבאה שאדם אומר לה ( וחלקה גם מסתבר מופיע ב"טיזר" לסרט ) בחרתי לצטט:
"אותך אני אוהב..... אבל מי שאני מאוהב בה הלילה היא מי שהייתי מאוהב בה אתמול ואהיה מאוהב בה גם מחר. אני אוהב שאת עדינה וקשוחה , שקטה ולוהטת. לעזאזל, את הבחורה הכי פאנקיסטית שאני מכיר. זה בכלל לא משנה איזה מוסיקה את אוהבת או מה את לובשת".
הוריה של מיה מעריצים את אדם ואוהבים אותו הרי הוא בעצם בבועה לאיך שהם נראו בצעירותם.
ככל שהלהקה מתפרסמת יותר, אדם משקיע זמן רב בהופעות וחזרות וחלון הזמנים הפנוי בו הוא יכול להקדיש מזמנו למיה מצטמצם.
בפני מיה עומדת דילמה לא פשוטה :
מיה צריכה להכריע בהחלטה האם להגשים את חלומה המוסיקאלי וללכת ללמוד בבית הספר המעולה למוסיקה ג'וליארד במדינת ניו יורק או להישאר כאן באורגון עם אדם אהובה.
איזה אהבה גדולה יותר עבורה ? המוסיקה או אדם ?במה היא תבחר? ואיך היא בכלל יכולה לבחור?
הסיפור נפתח בבוקר אופטימי במיוחד בו מעט שלג (או כמו שמיה אומרת שכבת קרח בעובי פחות מ2 ס"מ) באורגן גורמת לביטול יום הלימודים.
כמשפחה אוהבת ומגובשת כולם מכריזים על יום כייף שינוצל לטיול, ביקור חברים טובים וייחתם בארוחת ערב בבית הסבים.
אההה ... ושאני לא אשכח- אדם מופיע בערב בפורטלנד ומיה צריכה גם להספיק להופעה שלו
ההחלטה הזו בבוקר הזה היא גורלית ! החיים שהכירו הולכים להשתנות ....
אף עין לא הולכת להישאר יבשה....
אני פשוט לא עושה כאן ספוילרים ומגלה אבל תאמינו לי שזה באמת טוויסט עוצמתי שמשנה את הכול!!!
אופן הכתיבה וצורת הכתיבה מקימים לתחיה את הפרפרים שנרדמו בבטן.
לא תמצאו כאן סצנות סקס מפורשות או דיבור בוטה זה לא הסגנון של הספר. הספר מוצא את הפירצות והוא חודר עמוק מתחת לעור למקום הזה של הנשמה.
"אם תישארי, אני אעשה כל מה שתרצי. אני אעזוב את הלהקה, אני אסע איתך לניו יורק.
אבל אם תרצי שאתרחק, אני מוכן לעשות גם את זה ...
אני מוכן לאבד אותך ככה , אם לא תלכי היום . אני אתן לך ללכת . אם תישארי" .
תזכרו טוב את המשפט הזה ( הוא יחזור גם בספר השני).
אז אני נשארתי כמו שאדם ביקש ומיד לאחר מכן המשכתי לספר ההמשך "לאן שתלך"

העוצמה שבמבט / ענבל אוחנה
זהו ספר הביקורים של ענבל וחלק מטרילוגיה שאמורה לכלול 3 ספרים.
הטרילוגיה משתייכת לז'אנר הארוטי רומנטי ואני הייתי מגדירה אותו על הסקלה הרבה יותר לכיוון הארוטי, למען האמת הכי ארוטי שאפשר ....
הסיפור מדליק , לוהט, חביב וזורם .
אנו פוגשים את מייקל זכר אלפא חתיך ,שליט, עשיר, שובב ומבוקש שנהנה לבלות עם בנות המין היפה בלילות, בימים ומתי שהוא רק יכול בעצם.
הוא מאוד מודע להשפעה שלו על נשים .הוא מאוד נהנה מחברתן ולמען ההגינות הוא מעביר להן את המסר שלא יפתחו צפיות מעבר לבילוי משותף .
מנגד יש לנו את בקי בחורה יפיפייה , מלומדת , עשירה שרגילה לסגנון חיים מפואר .
יש לה הרבה מעבר למה שכול בחורה צריכה :
אבא עשיר ואוהב, חברה נאמנה שהיא העוזרת האישית הצמודה, וילה משגעת עם בריכה , שומר ראש , מחזר פוטנציאלי ומשרה חלומית כמנהלת בכירה בחברה המשפחתית.
הדבר היחידי שחסר לה הוא אהבה.
היא עדיין סוחבת שלדים בארון מהקשר הרומנטי האחרון שלה .
היא לא מצליחה לשכוח או לסלוח על טעמו המר והכאב העצום של הבגידה שמלווה אותה שנים.
בצורה מודעת היא מחליטה להמשיך קדימה , להנות ממטעמי החיים ומגברים אבל לא להתאהב או להיות שוב במערכות יחסים. היא אוהבת לשמור את השליטה אצלה בידיים.
עד כמובן המפגש הגורלי בין 2 הגיבורים.
מהרגע שמבטיהם מצטלבים באופן מקרי במועדון לילה משהו קורה לשניהם.
זהו מבט עוצמתי שמשנה בעבורם את הכול ומתחיל להניע את העלילה.....
מכאן לדעתי נגזר שם הספר.
מספיק מבט אחד עוצמתי בעיניים בשביל להתחיל לרצות דברים חדשים / ישנים. או להתחיל להרגיש דברים שלא היו קיימים מעולם....
בספר מתוארים לילות של סקס בוער, סצנות מין בוטות ולא מצונזרות – יש מקום נכבד בספר לתיאורי המין השונים ( אם אתן מבינים למה אני מתכוונת).
אצל ענבל אין טאבו במילים , הכתיבה זורמת קולחת וקלילה.
הספר נקרא בנשימה עצורה אחת לכול אורכו.
הדפים נעלמים מעצמם עד שמגיעים לעמוד האחרון .
המין תופס מקום נכבד בספר ומתוארים בו גם סצנות מיניות של דמויות המשנה.
בנוסף יש רמזים להעדפות סגנונות מגוונים של חיי המין של הגיבורים שאני מאמינה שנחשף עליהם בספרי ההמשך ( וגם הכריכה יותר מרומזת על כך).
במהלך הספר ישנן כמה התפתחויות שמתבלות את העלילה.
אקסים קנאים שיעשו הכול להחריב את הקשר המתפתח.
גיבורה שפוחדת להתאהב ולאהוב , שומרת על עצמה ו
מוכנה לשחרר את השליטה רק בחדר המיטות .
גיבור שמוכן לבצע ויתורים בשביל להשיג את מבוקשו למרות כול הקשיים שבדרך.
הספר מיועד לכול מי שאוהבת לקרוא ארוטיקה , שאוהבת משיכה בין הגיבורים וסצנות סקס מפורטות.
אין כאן סצנות מין ארוכות ומתישות כמו למשל "בגבר הזה " ענבל דאגה לשמור על המינון הנכון בין סצנה חביבה ומדליקה לסצנה מתישה ומיותרת.
לא תצאו מכאן עם תובנות על החיים או חשיבה פילוסופית זהו ספר קליל זורם וסקסי....שמיועד נטו להנאה לחובבות הז'אנר.
יכולתי בקלות להמשיך עם העלילה לספרי ההמשך .....

זו הפעם השנייה תוך שבוע וקצת שאני סוקרת יצירה של ענבל.
הספר הראשון שלה " העוצמה שבמבט" היה גם הסקירה הראשונה שלי בכרטיס הזה.
בעוד "העוצמה שבמבט" היא טרילוגיה בת 3 ספרים הפעם מדובר בנובלה ארוטית קצרצרה שנגמרת מהר- מהר מידי.
הגיבורה היא רייבן ( בתרגום לעברית עורב) : "גובהי מטר ושבעים , יש לי שיער שחור וחלק שגולש עד אמצע הגב בקו מדורג ואופנתי , עיני שקד בצבע ירוק וגוף קטלני".
מלבד התיאור הסקסי והנשי שלה מסתבר שיש לה אומץ , תעוזה ופה חצוף.
רייבן היא הבת של ג'ונס מנהיג חבורת אופנוענים פורעי חוק שמכונה " עורב שחור" כשם הספר.
מיד בתחילת הנובלה אנו למדים על אורח החיים "בקומונה " של חברי המועדון המכונים אחים ושל המועמדים להתקבל אלו שיעשו הכול כדי לקבל את התואר "אח" וההטבות שמתלוות אליו.
ישנם מספר חובות בכדי לחיות במועדון סגור שכזה, מעל לכול נדרשת נאמנות ללא פשרות לאחים גם במחיר מוות.
חלק מההטבות הם כמובן נשים.
נשים שעוברות מרצון ובתאווה מיד ליד בין אם בפומבי במסיבות פרועות ובין אם באינטימיות בחדרי חדרים.
רייבן מגיעה בכפייה למועדון כששני בריונים שרירים מביאים אותו בכוח אפשר להגיד סוג של חטיפה לאחוזה שלהם בכדי שתפגוש את ראש הכנופיה – ג'ונס הידוע לשמצה.
רייבן לא מרוצה מהגעתה הכפויה ובטח שלא מלפגוש שוב את אביה אחרי17 שנה שלא יצר עמה קשר .
מסתבר שכשהייתה בת 5 אביה נטש אותה ואת אמה ומאז לא שמעה ממנו או פגשה אותו.
בהעדר האב ועם אמא מטורללת רייבן למדה על בשרה הישרדות מהי ואיך שורדים ברחוב .
התהליך עיצב אתה והקנה לה חוזק , פה מחוצף והפך אותה לדעתנית ונמרצת.
כשהיא מחליטה לירות חצים עם לשונה אתה לא רוצה להיות בטווח פגיעה...
מיד עם הגעתה לאחוזה היא פוגשת את סגנו של אביה רוב עוצר הנשימה, החטוב והיפיפה.
הפגישה הראשונה ביניהם היא בלתי נשכחת: היא עונה באומץ ובישירות לתגובתו הלא הולמת עד שבכדי להשתיק אותה הוא נאלץ להתקרב ו"לכפות" אליה נשיקה עמוקה , חודרנית וממכרת.
היא מצליחה לדרוך כול שריר בגופו השרירי והנוקשה של רוב והוא מיד יודע שמבחינתו הוא מצא כאן את "האישה הראשונה " שלו – האישה של חייו.
בפגישה עם ג'ונס הוא משתף אותה בדאגתו הכנה אליה ומסביר לה מדוע הביא אותה לכאן- אליו.
הוא דורש ממנה או יותר מודיע לה חגיגית כי חיה הולכים להשתנות ומה הסיבה לכך, אך רייבן מנפנפת את אביה ללא היסוס ועומדת על שלה.
מכיוון שהנובלה קצרה כול מילה נוספת שלי תהיה בבחינת ספוילר .
דבר אחד שהפריע לי היה " ספאנקינג" הייתי שמחה יותר בלי הפסקה הזו.
מה שאני כן מוכנה לספר זה שהכתיבה של ענבל ישירה, בוטה , חצופה זורמת, מדליקה ומרגישים שהיא עשתה עבודה נאמנה מאוד לסגנון החיים ולסגנון הדיבור של קבוצת האופנוענים מספרים בז'אנר שקראתי מחו"ל.
מרגישים לגמרי טעם של חו"ל – ענבל עשתה "עליה" לתת ז'אנר של האופנוענים אז כול מי שטרם מכירה זו הזדמנות להתאהב.
נקרא על מסיבות של אופנוענים, קרבות של אופנוענים וגם איך הם עושים אהבה או מזדיינים כמו שענבל כותבת....
לפני כשעה קראתי פוסט של ענבל שהיא הבטיחה שספר האופנוענים הבא שלה יהיה ארוך יותר .
אז בהחלט יש למה לצפות
נ.ב : לא יכולה להתעלם גם מהמחיר: הנובלה מאוד משתלמת בסך הכול 20 שקלים לקובץ קינדל/ דיגיטלי וללא ספק שמקבלים תמורתם שעה וקצת של .GOOD TIME

"בקיץ הזה"/ אילנית עדני

זהו ספר הביכורים של אילנית עדני המוכרת החביבה וטובת הלב מחנות הספרים.
וזהו ספר יחיד .
"הקיץ הזה " ללא ספק חימם את לילותיי בחורף הזה.

לפני שאתחיל לסקור את הספר אני רואה חובה לציין את העובדה הבאה:
לעניות דעתי אילנית "באה מהשטח" היא קשובה לרחשי הקוראות, קראה את שלל הפוסטים, התגובות והביקורת שהלינו על עלותם הגבוהה של הספרים הדיגיטליים והחליטה כצעד נועז להיות חלוצה, היא תמכרה את עלות הקובץ הדיגיטלי שלה ב 30 ₪ לספר באורך מלא.
אז קודם כול שאפו לאילנית! זוהי כבר סיבה ראשונה לרכוש את הספר, עוד בטרם אגע בעוד כמה סיבות מבוססות יותר.

אני ניגשת לסקור את הספר הזה בסוג של יראת קודש .
הספר הזה זרק אותי לעבר, גרם לי להיזכר בו, לכאוב את ההווה ולקוות לעתיד מזהיר יותר.
הספר נוגע בהמון סוגיות כואבות בחיים.
סוגיות שדורשות הקרבה, אומץ לב, נחישות והמון תקווה.
כשאנו נדרשים להעמיד מישהו אחר מעל הרצונות והשאיפות שלנו .

כולנו חיים את הרגע אין לנו שליטה או תעודת ביטוח לטווח הרחוק .
אנחנו לא יודעים על איזה פאה הקובייה תנחת ואיזה פור יעלה בגורלנו.
הפחד הגדול ביותר הוא הפחד מהלא נודע. יום אפרורי ושגרתי יכול להיות היום המכריע בו חיינו הקודמים יסתיימו ובמקביל יתחילו לגמרי מחדש....
לפעמיים חיים שלמים נארזים בשקית ניילון, שקית ניילון אחת קטנה שמכילה עולם ומלואו.
השאלה הגדולה היא האם יהיה לנו את הכוח לעבור את זה ולהמשיך אחרי היום הזה ואם כן מי יהיה לצדינו כשנזדקק למישהו באמת.

הבחירות בחיים הם תמיד הדילמות הקשות ביותר.
מתי מחליטים להפסיק לחיות עם המתים החיים והאם אפשר לתת צ'אנס לגוססים?
איך מתמודדים עם הבחירה הכמעט בלתי אפשרית בין חיים לצד אדם אהוב כשאנו יודעים שכול נשימה באפו נלקחה לכאורה מאהוב קודם שהיה בשר מבשרנו?

* אזהרת ספוילרים כי אני מתחילה לספר כאן מעט על העלילה **

קרן ואסף הם הדמויות הראשיות ברומן .
הם באים משני עולמות שונים ומנוגדים:
בעוד קרן גדלה בדירה מפוארת בשכונת יוקרה מאזור המרכז, אסף מתגורר ביחידת דיור פשוטה, צנועה וקטנה ביישוב שכוח אל בצפון הארץ.
בעוד קרן מגיעה ממשפחה בעלת נכסים והון אישי רב, אסף מגיע ממשפחת פועלים שבעמל רב מצליחה בקושי לעמוד בנטל הכלכלי ולשרוד.
בעוד קרן היא נוקשה, מרירה, כעוסה ואפשר לומר שהמעגל החברתי שלה חג סביבה ומוצף רק בנוכחותה, אסף מוקף בחברים טובים שיבואו לעזרתו מתי שיזדקק, הם אוהבים ומכבדים אותו.
כשקרן שוחה בעושר מטורף רכבים ונהג צמוד, אסף מתנייד על רכב מקרטע כמדומני בן גילו.
בעוד קרן היא אריסטוקרטית, מלומדת מהעדה האשכנזית, אסף הוא כורה פחם פשוט מהעדה המרוקאית.

מה שהם לא יודעים הוא שלמרות כול השוני הבולט לכאורה שזועק על פני השטח, מתחת לפני השטח הם יותר דומים ממה שהם היו מעלים על דעתם.
שניהם מתמודדים כול אחד בדרכו עם אובדן אנושי כבד מנשוא שמלווה אותם.
האובדן הפתאומי הגיע ללא שום אזהרה, הוא שינה אותם, הסיט אותם ממסלול חייהם, עיצב אותם למי שהם וכול מהלך חייהם נגזר מהאובדן הזה .
הוא מלווה אותם בכול צעד ושאל שהם עושים. כול אחר בחר אפיק התמודדות אחר עם המציאות אך שניהם מקריבים מעצמם ואת עצמם לטובת בני משפחתם.
הם יעשו הכול למען אהוביהם.

בואו נכיר קצת את קרן רוטמן, סמנכ"לית חברת 'רוטמן קידוחים'
"...אני בכלל לא מתנצלת. גדלתי עם כפית זהב משובצת באבני חן בפה...... הדבר הראשון שלמדתי בחברה של סבא הוא שאין לי סיבה להתנצל על מי שאני, ' הנכדה של אברהם רוטמן'"

קרן לא רק שהיא לא מתנצלת היא אף מנצלת את מעמדה וכוחה ובקור רוח מתנשא דורשת מהסובבים לסור למרותה. כולם כלים בלוח המשחק שלה ועל פיה יישק דבר.
היא יכולה להקפיא דובי קוטב באנטרקטיקה ואין לה בעיה לאיים ולקיים. העולם שלה כבר אמרנו?

במפגש הראשוני שלה עם אסף היא רואה בו בסך הכול כלי על לוח, כמו יתר הגברים ביישוב כולם כלים, מכונות משומנות לכריית פחמים.
בזכות הפחמים שמפיקים עבורה הכורים הפשוטים, "העבדים השחורים" האימפריה של קרן מתעשרת וגדלה.

קרן מגיעה ל 'אורים' יישוב הכורים בצפון באי חשק משווע, היא מעדיפה להישאר במשרדה המפונפן בצפון תל אביב.
היא נשלחה ל'אורים' בכדי לסיים במהרה את שביתת הכורים לשיפור תנאיהם ותפקידה "להחזיר את השקט לאימפריה"( סורי מושפעת מ"מסע בן כוכבים") .
עליה לבצע במהרה את משימתה בטרם תחל מגמת ירידה בערך מניית החברה ולפני שהמשקיעים והלקוחות הפוטנציאליים יעזבו.

אסף הוא מבין הכורים הבודדים שמעז לצאת חוצץ כנגדה, להתעמת מולה ולהבטיח לה:" אני מבטיח לך דבר אחד גברת, כל תנועה שתעשי נגד היישוב שלנו, אני אדע וכשאני אדע אני אהרוס לך את התוכניות אחת אחת עד שלא יישאר ממך כלום".

התנגשויות הענקים ביניהם ילוו את הספר.
בכול התנגשות טיטאנים שכזו ידו של מישהו אחר תהיה על העליונה.
במקביל למאבקי האגו, השליטה והכוח המחשמלים והטעונים ביניהם, מתחת לפני השטח לא נמצא רק פחם. רגשות יחלו לבעבע והם רק ילכו ויעמיקו לעיתים אף כנגד רצונם וכמאמר המשפט המפורסם מסתבר שהקו בין שנאה לאהבה לא היה מעולם דק יותר.

השאלה הגדולה היא האם האש הרושפת במבטו של אסף תצליח אט אט למוטט את חומות הקרח האדירות שקרן בנתה במשך השנים?
האם משהו עוד יכול לחדור אליה ולשדר פגיעות או נזקקות?
האם רצון ותיק לנקמה וטינה קדומה יגברו על הצורך באהבת אמת?

ככל שקרן ואסף מתקרבים ולומדים להכיר האחד את השנייה הם מתחילים להבין שהחיים שהכירו לא יחזרו למסלולם .
שני העולמות מתחילים להתמזג, הגצים עפים לכול עבר וההשלכות של מעשיהם פוגעות במעגלים הסובבים אותם ובדמויות האהובות עליהם שהיו פעם מרכז עולמם.

הסיפור נע על ציר תל אביב - כפר הדרים לישוב הכורים 'אורים' בצפון הארץ.
הוא מצייר לנו לפרטי פרטים את הנופים המוריקים, המכרות, דירות היוקרה ובתי הקרקע הפשוטים והחמימים.

ככל שנתקדם בעלילה והסיפור יתפתח נפגוש דמויות משנה מרגשות שירטיטו את ליבנו, ניזכר בעובדה כי העולם הזה יכול להיות לפעמיים מר ואכזרי.
נקרא סצנות מרגשות ונוגות שלא יותירו אף עין יבשה ויהפכו לנו את הלב.
אנחנו נבכה, נצחק, נתרגש ,נתנחם ולא פעם נרצה לשלוח יד ולחבק את הדמויות.
אני באופן אישי התאהבתי בדמותו של אחיו הצעיר של אסף.
הוא ילד מלא תמימות, חום ויושר שסוחב עמו בעיות רגשיות והמון בדידות – הוא "הנסיך הקטן " שלי! ובאופן אישי יכולתי לקרוא ספר שלם שייכתב רק עליו.
גם סצנות אהבה לוהטות יגיעו מידי פעם הכול במינון ובטעם האנין והנכון .
(אינני חסידה נלהבת של הגישה שסקס הוא הפתרון לכול צרה וצוקה. היה קטע בספר שסקס היה הדבר האחרון שציפיתי שיקרה באותה הסיטואציה .הסצנה אפילו קצת הכעיסה אותי).

מסתבר שגם בשנת 2016 העדתיות עדיין קיימת והבדליה ניכרים בכול פינה, אילנית הטיבה להדגיש את הפערים ההתנהגותיים והמחשבתיים בין מזרחים לאשכנזיים.
המסורת המרוקאית החמה והחונקת לעומת החילוניות האשכנזית עם הזרות והמרחק.
לעיתים הקסם והיופי נמצאים דווקא בדברים הפשוטים שחפים מכול פאר ורהב.
גם האוכל משחק תפקיד בספר – יש כמה מנות וקינוחים שמזכירים לי תחושה של בית, הרגשתי שאילנית הטיבה לתאר מה מסתתר מתחת לסירים במטבח של אמא שלי.

קרן טוענת "שבקיץ הזה" היא עשתה את כול הטעיות האפשריות...
אני חושבת שדווקא "בקיץ הזה" קרן למדה לשחרר ולחיות מחדש .

ממליצה בחום – ספר נפלא , הוא גרם לי לחשוב עוד הרבה אחרי שסגרתי את העמוד האחרון.....