1. על גרעינים וחממות.

"אל השחקים אני צומח ומביט:
הרחק מעל ישנה תקרה מהזכוכית."
- גרעין חשב והתבדח - "לא נורא:
היא רחוקה... אף לא קיימת התקרה!"

ולו אמרו - "הבט סביבך: ישנם צמחים
שכדי לגדול את תקרתך מאוד צריכים.
אינך ראשון בתור לזכות באור חמה -
דע מקומך, גרעין חדש בחממה!"

עבר זמן-מה ובתקרה הלא נראית
נתקע ראשו ולא צמח מזו העת...
כך עד סופו את הזכוכית היה שואל:
"כיצד להיות חמניה בתוך הצל?"

נכתב לפני 9 שנים ו-2 חודשים

2. על מחרימינו.

כשרועמים התותחים,
"המוזות" לא נחות.
להן פי מאה החצים,
פי אלף קורבנות.

עוצמת קשתו של קופידון -
קלע עלוב נגדן.
לא אהבה תוליד המון
עם צמא לחורבן.

להן יש שם, להן יש קול
שמהדהד בלב.
הו טף, אל תוולד, אבוי,
לטרף העורב!

ואם היית ביש מזל -
השכל לשרוד עכשיו,
כי לא נולד עוד טרף קל
שירחמו עליו.

גם הנוצה שבידך
תעוף למרחקים,
גם לכאב שבלבך
ישנם, ישנם בוכים!

כשרועמים התותחים
לא יסתירך הצל.
אתה - מושיע ההורים,
קולך הוא ישראל.

נדב בן מיכאל

נכתב לפני 11 שנים ו-1 חודשים

3. אל תהי

אל תהי לי לכינור ונבל:
מיתרים פרושים בעצמותי,
אל תעירי בי שמחה וסבל:
אהבה מזמן ויתרה עלי.


אל תהי לי שמש ברקיע:
יסתירך ענן - ותעלמי,
אל תבואי כמלאך מושיע:
הם באים רבות בחלומי.


חלומי-אכן צייר בחסד,
שאינו מחליף את המכחול...
אל תהי להשכמה רומסת,
אל תהי לנצח שעון החול...


לא אקום גבוה מן האפר,
אם אהיה לבגד בן חלוף:
אל תהי שורה אחת בספר,
אל תהי פיוט שאין לו סוף.


ובדרך לצידי תהי לי:
כף ידך חובקות כפות ידי
אל תהי דבר, רק ערך תני לי -
ואקדיש לך כל ימי חיי!

נכתב לפני 11 שנים ו-5 חודשים