ביקורת ספרותית על עמליה רוצה חיה מאת יעל איכילוב
ספר טוב

---

עמליה רוצה חיה. "חיה קטנה, חמודה, רכה, שלא עושה לא הרבה לכלוך ולא הרבה רעש..."
עמליה היא ילדה מתוקה עם שיער ורוד. היא מתגוררת בשכונה, בה לכל השכנים יש חיות מחמד.
"לחנה היתה חתולה.
לאיציק היה כלב.
למשה הספר היה דג זהב.
ויכול להיות שלאדון לאון היו יונים.
או שליונים היה אדון לאון.
זה לא היה לגמרי ברור"
בהומור, מתארת יעל איכילוב את קורותיה של עמליה. היא מבקשת מהוריה חיה, והם מסכימים לתת לה לבחור בעצמה.
במחשבה שנייה, הם מבקשים ממנה לבחור חיה "חמודה, רכה שלא עושה לא הרבה לכלוך ולא הרבה רעש".
אז עמליה בוחרת...
תנין!
למרות מחאותיהם של ההורים, עמליה מתעקשת ומקבלת את התנין המיוחל. הרי"הבטחות יש לקיים".
עמליה מתמוגגת מאושר לנוכח חיית המחמד החדשה שלה, והוריה מסכימים עמה.
" "עמליה, את צדקת," הודתה אמא.
"ואנחנו טעינו," נאנח אבא,
"תנין יכול להיות חיית מחמד נהדרת""
נכתב על רקע תמונת ביתם ההרוס.

אמנם הספר הומוריסטי, אך איני יודעת עד כמה הוא חינוכי, מכיוון שאמנם הבטחות יש לקיים, אך במידה והבקשה אכן הגיונית.
למרות זאת, זהו ספר שכיף לקרוא, והאיורים (מאת ליאורה גרוסמן) מעולים ומשעשעים ביותר.

» ביקורות נוספות של Leilany
» ביקורות נוספות על עמליה רוצה חיה