הספר הזה הוא ספר...מיוחד, אין עוד מילה אחרת לתאר אותו.
הוא כתוב בצורה מיוחדת, והדמות הראשית היא דמות שבדרך כלל לא רואים בספרים, הדברים האלה הם טובים זה היה מרענן לקרוא ספר כזה.
אני שמחה שקראתי את הספר הזה, הוא חידש לי דברים ואומנם היו כמה סצנות בספר שהתיאור שלהם הגעיל אותי (ספויילר? ההתחלה עם הכלב סוף פוילר?) אבל כשעוברים אותם שמים לב עד כמה הספר טוב ומיוחד.
5/5 כוכבים מבחינתי, זה ספר שכדאי לקרוא אם רוצים נקודות למחשבה.
(סליחה שזה קצר, הביקורת הבאה תהיה יותר ארוכה? מקווה שכן)

ככל שהתקדמתי בקריאת הספר, אני חשבתי על העובדה שזה מציאותי. זה לא נשמע הגיוני, זה ספר עתידני! אבל, כל פעם שקראתי על המערכת בה העולם שם עובד הרגשתי שתי דברים: מצד אחד, הבנתי את הסיבה למה הם שינו את הדבר הזה במקום מה שהיה- למשל (סוג של ספויילר): הם ביטלו את המושג "מלחמות" כי זה מביא צער ואובדן וזה יכול לגרום לאדם לצאת מדעתו.
לעומת זאת, לא כל הדברים שהם נמנעו מלהזכיר הם דברים רעים כמו (עוד פעם , סוג של ספויילר) צבעים או סבים וסבתות, אלו לא דברים רעים אלא משמחים- אולי אפשר להבין שביטלו את הסבים והסבתות כי זה עושה עצב של אובדן על המשפחה, אבל זה לא העניין.

מחשבות:
- הדבר העיקרי שטוב בספר הוא הסיפור- הוא מעניין, לפעמים מסובך והוא נראה מציאותי- כלומר, זה נראה כמו משהו שינסו לעשות לעולם היום.
-הכתיבה- היו טעויות פה ושם אבל זה לא באמת הפריע לסיפור עצמו.
-הדמויות- זה היה החלק שפחות אהבתי בסיפור, אני שמתי לב שג'ונס אכן פיתח סקרנות ונחישות והיה דמות טובה, אבל חוץ מזה לא היו עוד דמויות ש"זרחו" בספר.

משפט אחרון (כדי להגיד מה אני חשבתי על הספר בקצרה), הספר היה טוב מבחינת עלילה וכתיבה ופחות טוב מבחינת דמויות, אבל אני עדיין מעוניינת להמשיך לקרוא את השאר, אולי הם יהיו יותר טובים.

עיר של נשמות אבודות ממשיך בצורה ישירה מאיפה שעיר של מלאכים נופלים הסתיים (זה כל מה שאפשר להגיד על התקציר מבלי לספיילר יותר מדי).
מחשבות על הספר:
-עלילה- היא הייתה מעניינת כמו תמיד. היא הסתבכה יותר וגרמה לדברים בלתי צפויים, זה דבר טוב.
-דמויות- אני לא אשקר, אני אוהבת את רוב הדמויות אבל לפעמים היו קטעים בספר שגרמו לי לחבב אותם פחות, (הערה: לא, לא סבסטיאן, אני תמיד שנאתי אותו.) הסיפור גרם לי לראות את חלק מהדמויות אחרת.
-כתיבה- כרגיל, זורמת וטובה.
-קטעים אהובים- אני אהבתי במיוחד את הקטעים של סיימון,איזבל,אלק ומגנוס (לא זה לא ספויילר)
-קטעים שנואים- כל פעם שסבסטיאן מופיע נחשב?
-דירוג- 5 כוכבים.
- איזה מקום הוא בסדרה מבחינתך- שלישי או שני, עיר של זכוכית טוב יותר.
לסיכום, הספר טוב, יש בו אקשן וקטעים טובים אבל גם קטעים מעצבנים.

"פלא" הוא סיפור על ילד שהגנטיקה שלו גרמה לפניו להיראות שונות מפנים רגילות, ואיך העולם מקבל אותו כמו שהוא.
אני הופתעתי לטובה מהספר הזה, אני יכולה לדבר על זה שהוא כתוב טוב ושהדמויות טובות, אבל מה שהיה בהחלט חשוב הוא המסר הראשי- לקבל את האחר, גם הוא נראה שונה (וכמובן שהיו עוד מסרים חשובים כמו שהיה רשום בנספח: אל תהיה חבר של מי שאינם ראויים להיות חבריך).
אני אישית ממליצה בחום על הספר כי הספר בהחלט מעביר מסרים טובים ובגלל שאפשר להזדהות עם הסיפור (אני הזדהיתי עם אוגי בנקודה מסויימת בגלל משהו שקרה בספר) וללמוד איך לקבל אנשים בצורה יותר טובה, הרי בכל זאת דירגתי את זה גבוה יותר משאר ספרי המציאות שדירגתי/קראתי.
בממש קיצור, 5 כוכבים, סיפור מצויין הגורם להזדהות ויכול ללמד הרבה.

-אם הפתיחה מתחילה קצת מוזר,תרגישו חופשי לדלג עליה-
נפילת הממלכות הולכת לכיוונים שלא ציפיתי.
בספר הזה בהחלט רואים את השינוי באטמוספירה של הסיפור- כבר פחות מתעסקים בסיפורים צדדים ויותר ברביעייה והדמויות כבר לא יודעות במי לבטוח- ומתארים את זה בורה מאוד טובה. גם בספר הזה רואים שעקב הרביעייה, הם כבר לא אותם אנשים שהיו בהתחלה ונראה שזה רק התחיל.

---
דירוג: חמישה כוכבים.
למה?
כי אני מרגישה שבספר הזה הסופרת פיתחה את העלילה בצורה טובה, והיא טיפלה בסיפור של הדמויות הראשיות בצורה טובה (טוב חוץ מקטע אחד שבו ספויילר לא היה לי כוח לקרוא על לוסיה ואלקסיוס, במיוחד שהם החליטו לברוח ולהתחתן סוף ספויילר).
בנוסף לכך, הכתיבה זרמה וכמעט ולא היו שורות שבהם היה משהו שנשמע לא נכון.
בהחלט כדאי להמשיך לקרוא את "נפילת הממלכות" כי נראה שזה ילך לכיוונים לא צפויים וטובים -(סתם הערה- עדיין מעדיפה את השני)-
מקווה שהביקורת הייתה בסדר (כי הביקורות שלי יוצאות מוזרות לפעמים) ומקווה שנהניתם מהקריאה של הספר.

זה אחד מהסיפורים שהיה חייב לספר, בין אם זה מעניין ובין אם זה מלמד משהו.
"היילו" הוא סיפור מעניין על מישהי (שכמובן קוראים לה היילו) שגדלה עם קנטאורים כל חייה עד שקורה משהו שהופך את חייה. אני חושבת שהסיפור כלל הרבה דברים טובים- הדמויות היו בסדר, האטמוספירה של הסיפור הייתה נהדרת, ואי אפשר לא להזכיר עד כמה היילו משמעותית (גם עכשיו וגם אז) כי היא פורצת גבולות שהרבה אנשים פוחדים לעשות זאת.
אז למה ארבעה כוכבים?
דבר ראשון: הכתיבה של הסיפור הייתה..מוזרה. (דרך אגב, אין לי מושג אם הפסקה היא ספויילרים או לא- הנה אזהרה ליתר בטחון) הנה שורה מהספר:

"קול שכשוך חזק יותר-גדול יותר,קרוב יותר. קולות דיבור. בני אנוש!" לי, זה נשמע מוזר, אולי כי אני לא רגילה שמדברים ככה ביום יום.
דבר שני: היה חסר משהו. אזהרת ספויילר- רציתי לדעת מה יקרה לגבי המלחמה ואם היא וליאונדיס יהיו ביחד בסוף, מעניין אם יש ספר שני
כדי לקצר: הסיפור היה טוב, היו חלקים פה ושם שלא אהבתי אבל עדיין אפשר להנות מהסיפור אם מתעלמים מאותם דברים.

-(עבר זמן מאז הביקורת האחרונה)-

שומרת הדרקונים הוא סיפור על נערה שלא יודעת שמה (אלא רק לאחר מכן) העוזרת לדרקון ששמו דאנזה לעבור לאוקיינוס.
ההתחלה בהחלט הזכירה לי התחלה של סרט- הראו נערה שמשרתת איש גס רוח בגלל שמכרו אותה לעבדות, והיא כל יום מתגנבת שבור בו נמצאו דרקונים ומאכילה אותם בחשאי, משהו שאדונה לא היה עושה. לאחר מכן, היא ואחד הדרקונים נמלטים משם ומתחילים את המסע הגדול בחייהם.
במאה העמודים הראשונים, הקצב של הסיפור היה טוב, לא קרה הרבה אך גם לא מעט, ואחר כך הקצב של הסיפור קצת האט אבל עדיין היה מעניין.
רוב הדמויות הן די נשכחות, אני זוכרת רק את שני הראשיים: דאנזה (הדרקון) והנערה (שמגלה ש(ספויילר) שמה פינג לאחר מכן (סוף ספויילר) , לקח לי זמן להתרגל אליהם משום שרואים שהנערה עדייך צעירה ועדיין לא פיתחה גישה למסע הזה (כלומר, כשמישהו חדש לעולם כלשהו, קשה לנסות להבין אותו וגם לא קל לראות את האישיות של האדם כשהוא מגלה אותו) - מצד אחד, רוצה לעזור לו כי הציל אותה, אבל מצד שני רצתה לחזור לביתה כי לא מכירה היא את הדרקון והיא פחדה מהעולם שבחוץ.
הדירוג שלי לספר הוא 4 כוכבים כרגע, אני חושבת שהכתיבה הייתה די זורמת, הסיפור נשמע טוב לספר אחד (ולפי מה שהבנתי זה טרילוגיה)
הכי הופתעתי מהסוף אני לא מאמינה שהם הלכו לכיוון הזה!!
אז לסיכום, אני חושבת שהספר הזה כן ספר טוב אבל הוא כו זרם לאט ואם באמת יתרגמו את הספרי האחרים אני בהחלט רוצה לקרוא אותם כי הסופרת רשמה סוף פתוח ובהחלט התחלה של משהו חדש.

(וכן הביקורת הזאת די מבולגנת)

עצה- תמיד אפשר לסמוך על 39 הרמזים כשמדובר על קריאה קלילה (אומנם יש כמה שהם יותר כבדים אבל יש את המיוחדים שאפשר לסיים ביום)
"אין לאן לברוח" הייתה התחלה טובה לסדרה החדשה, היא עוקבת לא הרבה זמן לאחר הספר האחרון של הסדרה השניה והפעם הם שוב מדברים על השיקוי (עברה סדרה שלמה שהריכוז היה בשיקוי- הסדרה השנייה לא ממש עשתה את זה)
הקריאה של הספר הזה גרמה לי להרגיש אמפתיה כלפי איימי ודן- הם עברו הרבה! אבל כנראה שזה המחיר כשאתה קהיל.
הספר עבר טוב, הכתיבה זרמה (והספרים שלה בסדרות הם טובים) , אין כבר מה להגיד על הדמויות כי הם אותם דמויות, והפעם הנבל יותר מסוכן (אני לא יודעת אם זה ספויילר אבל אני לא ארשום בכל מקרה) ויש ספרים שהנבל לא באמת מסוכן.
בכל אופן, נהניתי מהקריאה, זה דבר טוב שכדאי לקרוא אחרי עומס של לימודים ולמרות שהיה חלק אחד של הספר שהיה מאוד מגוחך (ספויילר- באמת ?? למה התחלתם פלאש מוב בשביל להימלט? זו דרך להימלט, כן, אבל זה לא נשמע טוב, זה כמו הסרטים האלה שההסחת דעת היא להסתכל הצידה כי יש חייזרים) זה לא הורס את החוויה.

ותתכוננו זה יהיה מסע ארוך
לפי מה שהבנתי - לסדרה הזאת תהיה ארבעה ספרים ואחריה יצאו עוד 2 סדרות (הרביעית עם ארבעה ספרים בערך והאחרון עוד לא יצא בארה"ב ולגבי החמישית לא יודעים)

אין לי מושג איך אני מדרגת את הספר הזה. לדעתי הוא נע בין שלושה כוכבים לבין ארבעה כוכבים
מצד אחד, היו קטעים בספר שהיו מאוד חמודים ומפתיעים והכתיבה כמו תמיד הייתה כתיבה זורמת והתיאורים לא היו יותר מדי, אבל מצד שני, הספר לפעמים גרם לי אי נוחות, בין אם זה בההתאהבות הראשונה של התאומים (עד כמה שזה נורמלי ועד כמה שאהבה ראשונה תמיד יכולה להיות מביכה ) או אם זה התפנית בסוף הספר (באמת? זה הולך לכיוון הזה? אוקיי) או שבקושי היה משהו מלא בפעולה והרוב היה כך- "יש לנו משהו דחוף לעשות! עושים את זה רק בסוף הספר" (ככה זה היה נראה לי).
לא זאת לא הייתה קטילה או משהו כזה אבל הספרים הקודמים היו טובים ויותר מעניינים (יכול להיות שזה קשור לעובדה שגדלתי מאז) והספר הזה גם היה מעניין אבל קצת איכזב, במיוחד שספויילר הדרקון הופיע לקראת הסוף סוף ספויילר
בקיצור, אין ממש דירוג לספר כרגע, ומקווה שלכם אולי הוא יראה יותר טוב?\
-סוף ביקורת-