• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
משחק התמימות

משחק התמימות

מאת מייקל הארווי

הביקורת של יסמין

תמונה של יסמין
דירוגדירוג
הוצאה לאור:ידיעות אחרונות והכורסא
שנת הוצאה:2015
הקודמת
רונדנית
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•1 דקות קריאה

ספר גרוע להפליא מעין זה מזמן לא קראתי. .הוא כביכול מיועד למבוגרים, ועוסק בדמויות של אנשים בוגרים, אך יש הרגשה שהדמויות בו נמצאות בגיל ההתבגרות, וכך גם סגנון הכתיבה. הדיאלוגים בו רדודים לחלוטין. כל הסיפור והדמויות מופרכים, הזויים, מטופשים ולא אמינים. ממש בזבוז של זמן.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של julia1
julia1
תמונה של רויטל ק.
רויטל ק.
ר
רות
תמונה של גלית
גלית
תמונה של אנקה
אנקה
5קוראים|גיל ממוצע45|100%נשים

על המבקרת

תמונה של יסמין

יסמין

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
199 ביקורות•1 נבחרות•1,087 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של יסמין
יסמין
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות199
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה1,087
דירוג ממוצע3.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת129מתח ריגול והרפתקאות29ספרות מקורית16

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של יסמין

תקשיבו לי

תקשיבו לי

טס גריטסן

סוף-סוף הצלחתי למצוא ספר מתח שלא ניתן להפסיק לקרוא אותו. הוא מרתק ורב תהפוכות מתחילתו ועד סופו.

לפני שנה•
★★★★★
•יסמין
לב רעב

לב רעב

אשכול נבו

הקורא את אוסף הסיפורים בספר זה משול לאדם רעב, שנכנס למסעדה חדשה ומוגשות אליו מנות אוכל רבות. כל מנה (/סיפור) יותר תפלה מקודמתה, חסרת יצירתיות, משעממת, לא משביעה ולא מנחמת. הסועד (/הקורא) המתוסכל והרעב מנסה לעודד את עצמו, ומייחל להאמין שאחרי כל מנה עלובה כזו הוא לפחות יזכה לקבל קינוח מפתיע ומיוחד. אך לאכזבתו הרבה, מנת הקינוח (/סוף כל סיפור) לא מוגשת כלל. כל סיפור משמים ומיותר נקטע ללא כל סוף, פואנטה, רמז או תובנה. לאחר שהסיפור נקטע, הקורא כבר שוכח אפילו את שם הסיפור שקרא או מה היה בכלל תוכנו. אפילו שפת הכתיבה עילגת, רצופה בסלנג, ללא כל אמצעים ספרותיים ושזורה במילים באנגלית שנכתבו בתעתיק עברי מעצבן. יש מספיק ספרים אחרים וראויים יותר בעולם, וחבל לבזבז ולו לרגע את הזמן הנדרש לקריאת ספר מיותר זה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•יסמין
פעמון הזכוכית - תרגום חדש

פעמון הזכוכית - תרגום חדש

סילביה פלאת

הספר מומלץ מאוד לקריאה עבור כל מי שרוצה לחטוף דיכאון קשה/ להגביר את הדיכאון שהוא כבר שרוי בו/ לנסות להתאבד/להצליח להתאבד. לכן לא מובנות לי כל הביקורות האוהדות שהוא זכה לו, ודבר היותו ספר קלאסי שזכה לפרסום רב.
גם מבחינה ספרותית, הוא כתוב בצורה מבולבלת מבחינה כרונולוגית ובלתי מובנת. לעיתים הדמות הראשית מתארת פגישה עם גבר כלשהו, אך לא מובן אם זה מתרחש בהווה, או שבעצם היא רק נזכרה במה שהיה פעם. הסיפור משעמם ורדוד, הדימויים מדכאים ומעוררי סלידה. יש בו דמויות רבות, שלאף אחת בעצם אין תכונות אופי. כולן כאילו עשויות מקרטון. גם הגיבורה עצמה היא דמות מעצבנת, שלא ניתן להבין אותה או להזדהות עימה.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•יסמין
ארכיפלג הכלב

ארכיפלג הכלב

פיליפ קלודל

ספר מעולה, מיוחד, מטלטל ועוצמתי. זהו בעצם סיפור אוניברסלי, שיכול להתרחש בכל מקום וזמן, מעין אלגוריה לטבע האדם. רוב הדמויות בספר קרויות בשמות כלליים כמו: הזקנה, ראש האי, הרופא, הכומר. תחילתו של הספר מזכירה במעט את הדילמה המוסרית שמועלית בספר (מעולה אף הוא) : "אור בין האוקיינוסים". אל אי נידח, בעל מזג אוויר ותנאי מחייה קשים, נסחפות יום אחד שלוש גופות של אנשים שחורים. קומץ האנשים שמגלה את הגופות האלמוניות הללו, מתלבט כיצד להגיב. הרוב רוצים להסתיר את העניין משאר תושבי האי ומהעולם כולו, ולקבור אותן בחשאיות. הדבר נובע מתאוות בצע, משיקול כלכלי ומרצון להימלט מפרסומת שלילית: משקיעים זרים אמורים לבנות באי מרחצאות, שיכניסו כסף רב לאי, ושאליהן יגיעו תיירים רבים. רק דמות אחת בסיפור: המורה, מסמלת את המצפון והמוסריות, והרצון לחקור ולגלות אנושיות. אך הוא עתיד להפוך לשעיר לעזאזל ולשלם מחיר יקר וטראגי.
הספר הותיר בי רושם עז ומחשבות זמן רב לאחר סיום קריאתו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•יסמין
נער האופניים

נער האופניים

אלי עמיר

כמו כל ספריו של אלי עמיר, זהו ספר טוב, קריא מאוד וכתוב בעברית יפה ועשירה. ממש תענוג לקרוא בו.
אלי עמיר מיטיב לתאר לאורך כל הספר את קורותיו של נער בשם נורי, שעלה מעיראק לישראל יחד עם בני משפחתו. התקופה המתוארת היא אמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. נורי נקרע כל הזמן בין שני עולמות מנוגדים שמושכים אותו כל אחד לכיוונו: מצד אחד, העולם הקודם והישן שלו- המשפחה ששולטת בו, תולה בו ציפיות רבות ומחליטה בשבילו היכן יגור וכיצד יתנהג (במיוחד אביו הפטריארך), אימו התובענית והמרירה, אחיו הלגלגניים והבלתי מפרגנים, התרבות העיראקית, המנהגים, המנטליות המזרחית, השמרנות והמסורת. מצד שני- הרצון להידמות ולהתערות בקרב האוכלוסייה האשכנזית השלטת והעולים הוותיקים, הפקידים השולטים בכל הביורוקרטיה, המוזיקה וצורת הלבוש השונה, המבטא האחר והבדלי המעמדות.
נורי מצליח בזכות חוכמתו הרבה השכלית והרגשית, מידותיו הטובות, חריצותו, יושרו ורצונו העז להגשים לאט לאט את כל שאיפותיו (ושאיפות בני המשפחה ממנו).
העלילה מעניינת ופתלתלה, ומכניסה את הקורא לתוך עולם המעברות, ירושלים החצויה ותקופת כהונתו של בן גוריון.
החיסרון היחידי של הספר טמון באורכו הרב. ניתן היה לקצרו לפחות בחצי, והדבר לא היה גורע ממידת ההנאה המופקת ממנו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•יסמין
זה הולך לכאוב

זה הולך לכאוב

אדם קיי

אכזבה מרה. אני אוהבת לקרוא על עולם הרפואה, מתעניינת בנושא וגם עובדת בבית חולים. כאשר ראיתי שיצא לאור ספר חדש, המתאר את חוויותיו של רופא מתמחה בגניקולוגיה באנגליה, שהחליט לפרוש מהמקצוע, ולכתוב על קורותיו בצורה מלאת הומור-החלטתי מיד לרכוש לעצמי את הספר הזה, בלי לחכות אפילו שהוא יוזמן לספרייה העירונית.
אבל הספר הזה כל כך מאכזב ולא שווה בכלל לקרוא אותו. אין בו שם עלילה או עניין. הוא כביכול כתוב בצורת יומן, אך בכל יומן חיים שאנו רגילים לקרוא יש רצף של התרחשויות, דמויות ועלילה מתפתחת. למעשה, הספר הזה יותר דומה לספר בדיחות. רובן בדיחות קרש שבכלל לא מצחיקות, וחלקן אנקדוטות דוחות על הפרשות גוף, או חפצים שונים ומשונים שאנשים (ובעיקר נשים) החדירו לגופם. הסוגיה היחידה החשובה בספר היא התנאים הקשים שבהם עובדים הרופאים בשלבי התמחותם (מיעוט שעות שינה, חוסר בזמן פנוי וכולי), אך גם כאן שום דבר לא חדש או מפתיע את הקורא. מערכת הבריאות באנגליה דומה לזו הישראלית. ספר מיותר ולא ראוי לכל הפרסומות והשבחים שחלקו לו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
הצמה

הצמה

לטישיה קולומבני

ספר מעולה, מיוחד, מעורר מחשבה, קריא ונוגע ללב. "גמעתי" אותו תוך כמה שעות. הפרקים בספר נעים לסירוגין בין סיפורן ודמותן של שלוש נשים . לכאורה, שלוש הנשים שונות לחלוטין זו מזו בתרבות, במקום המגורים, באמונה או במצבן הכלכלי. רק בסוף הספר, נשזר הקשר ביניהן, כמו צמה בשיער. החוט המקשר בין שלושתן הוא נחישות, כוח נפשי רב, מסירות למשפחה ו/או לעבודה ואסרטיביות.
אהבתי בעיקר את דמותה של סמיטה ההודית, שנאבקת בכל אמצעיה וכוחה הדלים למען מציאת עתיד טוב יותר לילדתה. התיאורים של הודו המצחינה (פשוטו כמשמעו) אך גם בעלת המנהגים המיוחדים, היו מרתקים ודוחים כאחד.
אהבתי גם את דמותה של שרה, שנאלצת להתמודד לפתע, בעקבות מחלתה, עם יחס מפלה ומכאיב של מעסיק ושותפיה לעבודה.
פחות אהבתי את הפרקים שעסקו בדמותה של ג'וליה. היא לדעתי החוליה החלשה בסיפור. הסיפור שלה היה "קיטשי" מדי לטעמי.
הספר עורר בי עניין רב ומחשבות, גם לאחר שסיימתי את קריאתו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
בגנו של עוג

בגנו של עוג

לילה סלימאני

הספר הזה הוא מסוג הספרים שהקורא שואל את עצמו תוך כדי הקריאה, ובמיוחד לאחר סיום הספר, מה היה הטעם בכלל לקרוא בו. לא מצאתי בספר עניין ותוכן, לא הפקתי ממנו הנאה, ידע או תובנות. אדל, גיבורת הספר היא דמות שטחית, קרה, ובעלת התנהגות לא מובנת, דוחה, שמעוררת שאט נפש רבה. היא לא משקיעה ומזניחה את בעלה, את בנה הקטן ואת עבודתה בתור עיתונאית, ועסוקה כל העת בחיפוש אחר גברים כדי להשביע לרגע את היצר המיני ודחפיה הבלתי נשלטים. לא אכפת לה אפילו איזה גבר היא מוצאת לצורך המפגש המיני הקצרצר- הוא יכול להיות מכוער לטעמה, זקן, אלים, חבר של בעלה או הבוס שלה. היא לא בוחלת בכלום. היא מוכנה אפילו לעשות זאת באמצע הרחוב, כשכולם מסתכלים.
התלבטתי האם להפסיק את קריאת הספר באמצע. קיוויתי שלפחות הסוף יהיה מעניין. אך הסוף היה פתוח ומעצבן, כמו שאר הספר.
לאור העובדה שנהניתי מאוד מקריאת הספר הקודם (שיר ענוג) של אותה סופרת- האכזבה מהספר הנוכחי היתה כפולה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
כל הפחדים בעולם

כל הפחדים בעולם

פיטר סוונסון

ככה ספר מתח טוב אמור להיות כתוב: מרתק מתחילתו ועד סופו, קריא, בלי אוסף של דמויות שוליות, שלא ניתן להבחין ביניהן ולזכור מי זה מי, בלי קללות בכל דף וגסויות, בלי חזרה לעבר בכל פרק, בלי בלש/חוקר מיוסר ואלכוהוליסט, בעל עבר שרודף אותו ומשפחה לא מתפקדת, שלא מתקלח, ישן או מחליף בגדים כמעט לאורך כל הספר...
אז מה כן יש בו: סיפור אמין (יחסית), מעניין ומותח שמסופר ברובו מנקודת המבט של אחת מהגיבורות, ומידי פעם מנקודת המבט של דמויות בודדות נוספות. שפה קולחת- לא גבוהה מידי אך גם לא ירודה, רוצחים סדרתיים, מעקבים, גופות מושחתות.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין

ביקורות נוספות על "משחק התמימות"

משחק התמימות

משחק התמימות

מייקל הארווי

#
שלושה סטודנטים מצטיינים מתקבלים לסמינר מבוקש בבית ספר גבוה לעיתונות. נושא הסמינר – בדיקת החפות של תיקים ישנים, בהם הורשע חף מפשע. לא מקורי לקרוא על סטודנטים שנבחרו בפינצטה, שבהנחיית מנחה נערץ הופכים את "הכיתה" למיקרוקוסמוס (נגיד "ההיסטורייה הסודית") קראנו וראינו לא מעט סרטים שעסקו באנשים חפים מפשע שקבוצת סטודנטים – בהנחיית מורה מיוחד – שיחררה לחופשי. מה שמיוחד בסיפור הזה הוא שמדובר בבית-ספר גבוה לעיתונות ולא למשפטים. גם העובדה הזו ברורה, על רקע העובדה שהסופר הוא עיתונאי ומפיק סרטים דוקומנטריים.

הספר מעניין ומותח אבל מוזר. שלושת הגיבורים מצליחים למצוא די מהר עובדות לגבי מקרה רצח ישן נושן, שמישהו הואשם בו נכלא ונהרג בכלא. הם גם מצליחים למצוא עוד כמה סיפורים מצמררים, ופשעים מהעת האחרונה. מדובר בשלושה אנשים בוגרים, בשלהי שנות העשרים האמורים להיות די מבריקים, אך נראה שהם לא לומדים מנסיון. הם שותים המון אלכוהול, מגיעים הביתה "גמורים" ומתעלמים מסימני אזהרה לגבי המימצאים שהם אוספים. למרות חוסר הזהירות והמודעות הנמוכה המתמיהים, הם מצליחים לפתור תעלומה המחייבת את הפותר להיות בעל כישורים שכליים של כמעט גאון עם יכולת בלתי מצוייה להתעלם מקשיים אישיים.

סיפור די מפוזר ודי מופרך. מצד שני הוא כתוב היטב ומותח מספיק לרתק את הקורא(ת) המגלה לאחרונה סימני ADHD מדאיגים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•yaelhar
משחק התמימות

משחק התמימות

מייקל הארווי

הספר מתחיל בחדרו של עורך-דין, שעל קירות חדרו מתנוססות תעודות בכתב לא קריא וכך מתחילה השיחה:

עמוד 7: "כפי שאתה יודע, איאן, אני מנהל העיזבון של אמך."
"עיזבון? לא ידעתי שהיו לה נכסים."
"כמעט לכל האנשים יש נכסים, איאן."
"מה אתה אומר."

אימו של איאן השאירה עבורו מעטפה. על המעטפה נרשם שמו בכתב פיתולי של אימו.

איאן הביט בה וניראה שיש בתוך המעטפה רק דף אחד אולי שניים. הוא שבר את החותם, הוציא את המכתב וקרא...

מה היה כתוב על הדף בתוך המעטפה?

איאן ג'ויס התקבל לכיתת "ההוכחות החפות". כיתה יוקרתית בבית ספר לעיתונאות בשם "מדיל".

שני חבריו לכתה: שרה גולד יפה ודעתנית וג'ייק הייבנס עם ראש מבריק.

במסגרת בית הספר הם עובדים על הרשעות שגויות, כלומר: אנשים שנידונו למוות על פשעים שהם לא ביצעו.

גם ג'ייק הייבנס קיבל מעטפה בכניסה לביתו. גם מעטפה זו הייתה סגורה וחתומה.

את המעטפה הוא הביא לבית ספר "ההוכחות החפות" וזי מנהלת הקבוצה ניגשה לקחת זוג כפפות כדי לפתוח את המעטפה. היא הוציאה את תכולתה ומה היה? עמוד 15: "דף נייר בודד מלא בעוד אותיות דפוס. זי פרשה את הדף על השולחן וכולנו קראנו. 98-2425. אני ארגתי את הילד." (זו לא שגיאת כתיב כך נכתב).

בד בבד הוציא הייבנס מילקוטו פיסת בד קטנה. חתיכת אריג לבן שפס שחור חוצה אותו...פיסת הבד הזו הייתה בתוך המעטפה עם הפתק, וניראה שהיא מוכתמת בדם. ההשערה: זו פיסת בד שנקרעה מחולצתו של הנרצח...

על החברים הללו הוטלה משימה: לחקור מקרה בן חמש עשרה שנה, של רצח נער צעיר בשם סקיילר וינגייט, אלא מה? שהאדם שהורשע ברצח מת במהלך שהותו בכלא.

שלושת הדמויות הללו מלווים את העלילה של מייקל הארווי. הם מבלים יחדיו, שותים, אוכלים ויוצאים לפתור את התעלומה.

כשמדובר במספר מתח, אי אפשר לחשוף פרטים, אך מתחילות להישאל שאלות שמתלוות למסעם של הדמויות הראשיות:

מי זה הגבר עם העיניים הצהובות שהסתתר בין השיחים?
מי הניח את המעטפה מתחת לדלתו של הייבנס?
של מי הגופה בתוך המערה?
למה איאן ג'ויס לא רוצה ששרה גולד וג'ייק היבנס יתקרבו לביתו?
האם יש קשר בין הרציחות וששני האסירים נרצחו בכלא?
מי הכה ואנס את שרה?
למה המשטרה רודפת אחרי איאן?
למה זי ביקרה את קיברה של רוזינה רולנד שנהרגה בתאונת דרכים?
ככל שהעלילה מתקדמת, נחשפים פרטים נוספים ורמזים עוכרי שלווה, שמעידים שהרוצח האמיתי מסתובב חופשי.

לאיאן יש זיכרון פנומנאלי ותכונות צילומיות. אם הוא מתרכז ומדמיין, הוא יכול להיזכר בדברים לזמן מאוד קצר ואז הם נעלמים לנצח.

שרה גולד מתנדבת בחברת "אומגה" –ארגון נעשים שמנהל מקלט לנשים מוכות.

לג'ייק ולאיאן יש אירוע מקשר מהעבר...

ספויילר: עמוד 118: "ג'ייק היה בן עשר או שתים-עשרה, ואחיו היה בן שמונה בערך. הם צללו בין הסלעים, ואחיו הסתבך בחבלים של כמה רשתות לובסטרים. אבא של ג'ייק אמר להם לא לשחות שם, אבל הם התעלמו ממנו..."

העלילה מעניינת, אינטליגנטית, קופצנית ומתפתלת עם דיאלוגים תמציתיים, למרות שבקטעים מסוימים הרגשתי קצת "עודף דמיון".

"משחק התמימות" של העיתונאי מייקל הארווי ספר מרתק שלא מהסס להעביר ביקורת על מערכת המשפט.

כשתקראו תבינו וכדי לא לקלקל לכם רק שאלתי שאלות... ספר טוב עד טוב מאוד לאוהבי הז'אנר.
הסתקרנתם?
תקראו.
לי יניני
לכל דבר בחיים יש מחיר...גם לתמימות!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•לי יניני
משחק התמימות

משחק התמימות

מייקל הארווי

פתרון רצח שכבר דשו בו בתי משפט מושבעים, יש נאשם, הנאשם נכלא ריצה את עונשו אבל גם נרצח בכלא, שלושה סטודנטים בכיתת הוכחת חפות ומנטורית אחת מעלים באוב את המקרה. אבל משהוא קורה.

לפני 15 שנה נרצח נער, הרוצח נתפס הורשע ונכלא, מה גורם דוקא לחבורה לקחת את המקרה הזה?

מכתב אנונימי הגיע אל ג'יק הייבנס אחד הסטודנטים עם רמזים,

עוד מקרים של ילדים שנרצחו בסביבה הקרובה עם אותם סימנים.

מי זה שאורב בחושך , מי פגע בשרה?

האם הרוצח מסתובב בחוץ?

לא סתם נקבע פרשיה זו לחקירה מחדש, יש מי שרוצה לעורר שוב את המקרה למרות שהרוצח כביכול נרצח בכלא ועוד שנים אחרים.

ואז מתגלה משהוא מעברם של איאן ושל ג'ייק האם יש קשר למקרה?

והמנטורית , מה היא מסתירה?

משהו בספר פחות מתחבר, למרות העלילה הפתלתלה, למרות הכתיבה הקולחת, המתח והטוויסטים חסר משהוא שקשה לשים עליו את הדעת.

לאוהבי מתח.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•רונדנית
משחק התמימות

משחק התמימות

מייקל הארווי

ספר מתח טוב, עלילה הנפרשת על פני שנים ומערבת מספר סטודנטים, מרצה מנוסה, שוטרים ואנשי חוק ועוד. איאן ג'ויס, סטודנט בבית ספר לעיתונאות, מתקבל לכיתת "הוכחת החפות" - קורס יוקרתי ובו רק 3 סטודנטים מצטיינים שנוברים בתיקי פשע, בד"כ רצח, ישנים, במטה למצוא מקרה בו הועמד לדין והורשע אדם שהינו באמת חף מפשע. מה שמתחיל כחקירת מקרה רחוק מהעבר מתגלה כפרשה מורכבת וסבוכה הרבה יותר, עם נגיעות לאנשים המעורבים בחקירה, עם השלכות הקשורות להווה, ועוד.
בשורה התחתונה - ספר מהנה המעלה מספר לא קטן של נקודות למחשבה.

לפני 10 שנים•אבי
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
משחק התמימות

משחק התמימות

מאת מייקל הארווי

הביקורת של יסמין

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של יסמין
דירוג
3.0
לפני 7 שנים

“פתרון רצח שכבר דשו בו בתי משפט מושבעים, יש נאשם, הנאשם נכלא ריצה את עונשו אבל גם נרצח בכלא, שלושה סט”

4/5
ביקורות על משחק התמימות
הבאה
אבי
לפני 10 שנים

“ספר מתח טוב, עלילה הנפרשת על פני שנים ומערבת מספר סטודנטים, מרצה מנוסה, שוטרים ואנשי חוק ועוד. איאן”