ביקורת ספרותית על קשר דם מאת אן פיין
ספר טוב

---

ספר מצמרר, לא קל לעיכול. ספר שמיועד הן לנוער והן למבוגרים. לדעתי בני נוער יתקשו להתמודד איתו. ספר שנקרא בנשימה אחת, ממליצה מאד!
הגיבור הוא אדוארד, ילד בן שבע. מגיל ארבע הוא נכלא בבית עם אמו ע"י החבר של האם. החבר אלים מאד כלפי האם והבן. הוא אלים פיזית כלפי האם, כולה חבולה והיא כבר לא מתקשרת עם הסביבה. בבן הוא מתעלל נפשית. הוא מרעיב אותם, בבית נמצאת גופת הכלבה המסריחה. שלוש שנים של הזנחה מזעזעת ובידוד מוחלט מהעולם.
יום אחד אחת השכנות שמה לב שמשהו לא בסדר ומתלוננת לשירותי הרווחה. הם מצילים את האם והבן ומבריחים אותם מהבית. האם נלקחת לבית חולים ומשם למוסד, היא כמו חיה-מתה. הבן נמצא עם נזק נפשי כנראה בלתי הפיך. הוא נמסר למשפחה באופן זמני ואחר כך נמסר לאימוץ למשפחה אחרת.
כאשר נראה כי אדי כבר מתחיל להתאושש ולהחלים, הוא נתקל בתמונה שמזכירה לו את עברו והוא מתחיל להידרדר.
סיפור קשה ועצוב. הספר בנוי מפרקים קצרים. כל פרק מסופר מפי דמות אחרת שנוכחת בחיי הילד אדי: אדי בעצמו, השוטר המציל, העובד הסוציאלי שעוזר לאדי להתמודד, הפסיכולוגית, האם והאב המאמצים, האחות המאומצת.
עם כל העצב והקושי, יש בספר גם אופטימיות ותקווה לעתיד משופר ומסר חשוב שצריך להיות עירניים מאד כלפי מה שעובר על הילדים.
ספר חשוב, ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על קשר דם