בתחילת הספר ציפיתי לכול כך הרבה, ציפיתי ליותר ולאט לאט ככל שהמשכתי לקרוא אז התאכזבתי יותר ויותר הספר עוד רגע נגמר ועדיין לא הייתה פואנטה לסיפור הזה עדיין לא היה משהו מפציץ, לא הייתה נקודת שיא בסיפור הספר היה לא יותר מנחמד פלוס בתקציר היה כתוב שבסוף הם יגלו איך כולם מתקשרים זה לזה נריה, זוהר, אדיסה, וליאוניד והם כן נקשרו אבל לא כמו שחשבתי שיהיה נריה וזוהר כמה צפוי ככה מעצבן ומה שהכי עצבן אותי שהכול נסגר ביום אחד בכמה שעות של יום העצמאות.
הספר נגמר יותר מידי טוב כל כך לא הגיוני כמה שזה טוב איך פתאום אמא של ליאוניד נזכרה בנריה ואיך ליאוניד לא ידע זאת לפני, איך דווקא ארבעתם נבחרו להדליק משואות, איך ליאוניד פתאום החליט להתגייס ועוד לקרבי??? אחרי שהוא היה כל כך נגד זה כל כך נגד עם ישראל נגד הצבא ומה? הכול בגלל דוד שלו שהוא בכלל לא הכיר שמת כאן באיזו מלחמה זה לא נראה לי הגיוני אם כבר אז היה יותר הגיוני שהוא ישנא יותר את הצבא ישנא יותר את מי שלקח את דוד שלו איך דווקא סבא של ליאוניד היה חבר של סבא של זוהר איך הכול מתיישב בצורה הטובה ביותר הספר לא נשמע לי מציאותי שהכול מתיישב שדווקא אח של זוהר חזר בתשובה וניהיה חבר של מעיין ???
ודווקא מה שהיה אמור להתיישב הכי טוב לא קרה נריה וזוהר אין ספר שהיה ניצוץ, אין ספק שהיה משהו, שיכל להיות משהו
עוד נקודה שלא אהבתי בספר היא שהסופרת התחילה לכתוב לדוגמא על זוהר ופתאום היא בלי לסגור את מה שקרה באותו רגע היא א=עוברת לליאוניד או לאדיסה או לכול אחד אחר בלי לגמור את המשפט
אבל סך הכול נשביתי בקסמם של ליאוניד ואדיסה של זוהר ובמיוחד בשל נריה
זהו ספר שכביכול ניסה להציג באופן הכי ישראלי שיש את הרוסי המתנשא את האשכנזיה העשירה והמפונקת שלא מבינה מהחיים שלה כלום חוץ ממגזינים האתיופית שמצטערת בכול מעודה על שנולדה בגוון עור כמו שלה ומנסה כמה שיותר להפוך ליהיות ישראלית רגילה בלי שכולם יגידו הנה האתיופית ההיא, וכמובן הדתי המושלם שמנסה לתקן את העולם ואיך שהוא חושב שהוא מצליח הוא לוקח את זוהר כפרויקט אישי ומנסה לעזור לה להבין כמה היא טועה וכמה הוא מוצלח יותר וכמה הוא פגוע ממעין שהמשיכה בחייה כאילו מה?? מעיין אל שייכת לו ואסף מת לפםני שנתיים מתי יגיע הזמן שבאמת תשחרר אותה מתי יגיע הזמן שבו היא תצליח לחזור לשורה ולהתאהב מחדש ולהקים בית זה עדד כדי כך לא הגיוני מה הוא מצפה שהיא תחכה לתחיית המתים כי בזה הוא בוודאי מאמין לא?
סך הכול ספר בסדר לא משהו לא התלהבתי ממנו כמו שחשבתי שיקרה ואת האמת אם מישהו אחר היה כותב את הביקורת הזאת בכול זאת הייתי קוראת את הספר למרות שלא אהבתי אותו ולמרות שהוא היה מושלם מידי ולמרות שהם ניסו להביא הכול מהכול לאא תמיד זה מה שמחפשים בספר אבל הייתי קוראת רק בשביל הסקרנות
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
