ביקורת ספרותית על נוסעת ללא מלווה - הולגר מונק ומיה קריגר #1 מאת סמואל ביורק
ספר מעולה

---

לא פעם אני תוהה ביני לבין עצמי, איזה ויטמינים הסקנדינביים האלה נוטלים שיוצאים להם כאלה ספרי מתח.

מה זה קוקטייל טוב?
כשיודעים למהול ולייחס נכון את סוגי הנוזלים. מסתבר, שבסקנדינביה בהשפעת הטמפרטורה יודעים למהול קוקטיילים טובים... כן, כן, בדיוק כמו הספר הזה.

הספר "נוסעת ללא מלווה", לדעתי הוא אחד מספרי המתח הטובים שקראתי השנה. לא הבנתי למה הוחלט לקטלג את הספר כ"פרוזה", שכן לטעמי האישי יש בו את כל המרכיבים של ספר מתח.

כמו כל ספר מתח יש לנו פשע, חקירה, ובד בבד פיתולים והפתעות. איכות הפיתולים וההפתעות נמדדים, בכיצד ועד כמה הקורא נותר מתוח, מסוקרן, מרותק וגם מופתע.

בדף הראשון נכתב שב-28 באוגוסט 2006 נולדה תינוקת בבית חולים רינגריקה בהנפוס. אם התינוקת נפטרה בלידה משום שסבלה מהמופיליה. לאב לא ניתן היה לפנות משום ששמו לא היה ידוע, אך מאידך כשהסבתא באה לאסוף את התינוקת מבית החולים, התגלה שהתינוקת נעלמה. המשטרה ניהלה מסע חיפושים אחרי החוטף ללא תוצאות. לאחר חודשיים התגלה יואכים ויקלונד תלוי, שעל הרצפה תחתיו נמצא מכתב מודפס ובו נכתב "אני מצטער".

התינוקת/ילדה מעולם לא נמצאה...

בסמוך ליערות אסטמיקה , לאחר שהזוג הנריקסן סעדו יחדיו ארוחת בוקר, ולטר יצא לטייל עם כלבת הקוקר ספנייל לטיול שגרתי. תוך כדי טיול, ליידי הכלבה, חשה בעזרת חוש הריח המפותח דבר מה... היא החליטה להתרחק מולטר ונכנסה למעבה היער. כשליידי לא נענתה לקריאותיו של ולטר, החליט ולטר לזחול למדרון כדי לאסוף את ליידי. אחרי כמה מאות מטרים עמוד 13: "הכלבה שכבה בשלוה גמורה על הקרקע בקרחת יער קטנה. ובאותו רגע גילה את הילדה הקטנה שהשתלשלה מהעץ. התנדנדה מעל הקרקע. עם הילקוט על גבה. ופתק תלוי על צווארה: "נוסעת ללא מלווה"."

מכאן ואילך משטרת אוסלו נכנסת לתמונה, ופותחת מחדש יחידת חקירה שבראשה יעמוד הולגר מונק. למרות פשלה בעברו של הולגר מונק, והורדה בדרגה, עדיין הוא נחשב לחוקר מעולה, ולכן הוחלט שהחקירה תבוצע על ידו.

הולגר מונק- גרוש ממריאנה, אב למרים וסב למריון בת השש. מתמטיקאי חובב שבין תחביביו הייתה לו אהבה מיוחדת לחידות, מוזיקה קלאסית, תשבצים ושחמט. דמותו של הולגר שורטטה על ידי סמואל ביורק, כאדם חם, וחוקר מוכשר. והפעם הפתעה... יש לנו חוקר ראשי שלא נוגע באלכוהול, אבל אוהב לאכול ומעשן כקטר.

הולגר מונק מצרף אליו את מיה קריגר, שמתוארת כחוקרת בעלת חוש חריף, אינטואיטיבית, ורגישה. מיה עזבה את המשטרה, עם מצפון מיוסר ולאחר "פשלה". היא חזרה לביתה כדי להתבודד ולהיעלם מהעולם. תאריך ההיעלמות שהיא קבעה לעצמה: ה-18 באפריל. זהו בדיוק המועד שסיגריד-אחותה התאומה התאבדה.

סיגריד נמצאה ב-18.4.1979 מתה במרתף ברובע טיין באוסלו, עם מזרק רקוב כשהמחט עדיין בזרועה. כדי להצטרף לאחותה נותרו למיה עוד עשרה ימים, ואז זה יהיה בדיוק 10 שנים למותה. בינתיים ועד למועד ביצוע כוונותיה, מיה הלעיטה את עצמה בגלולות, ושתתה אלכוהול, כדי לערפל את חושיה.

סיגריד ומיה התאומות נולדו ב-11.11.1979. אומצו על ידי אווה וקירה מיד לאחר לידתן. האם עסקה בהוראה בבית ספר יסודי, והאב ניהל בימ"ס לצבעים במרכז הורטן.

לדמויות הללו מצטרפים האחים טוביאס תורבן איברסאן שגדלו "ללא הורים"...עד כדי כך שאפילו הסב אמר פעם לטוביאס ציטוט עמוד 57: "לא כל אחד מתאים להיות הורה, יש אנשים שלא צריכים להיות הורים". באחד הטיולים של הנערים תורבן פוגש "מלאך תלוי על עץ" ומזעיק את טוביאס. עמוד 58: "אין לה כנפיים, אבל אני די בטוח שזה מלאך."

כמות הקורבנות הנרצחות החלו להיערם: פאולינה ויוהאנה נעלמו מגן הילדים, קרולינה ואנדריאה נחטפו מבתיהן. כולן נמצאו תלויות עם שמלה של בובות. לתוך ההילולה הזו מצטרפים נתונים נוספים, ספרות משורטטות על גבי ציפורני הילדות, כלב תלוי, חומרי הרדמה, שייקספיר, המלט, גבריאל מורק- האקר, בית האור, ילדה שכותבת בפתק "כן, תעזור לי בבקשה", הודעות מטרידות על המשיבון, כנסיה, כומר, כת קיצונית ועוד.

בעלילה הזו יש לא מעט דמויות משנה עם פירוט מורחב. לעניות דעתי ולטעמי, עובדה זו מעט מכבידה על הקורא, ומאידך גיסא, זה נסלח, מחמת המניע לרצח, וקץ העלילה שהפתיעה אותי.

פשע בילדים זהו הפשע הכי נתעב שקיים, עד כדי כך שאפילו בעולם התחתון, מתייחסים לפשע בילדים בחומרה רבה.

לאורך כל הספר חשתי במועקה ובבצקת בגרוני. הגוש בגרון לא הרפה ממני, ולא יכולתי להרשות לעצמי, להניח את הספר מבלי לקבל את התשובות.

מאוד אהבתי את מיה קריגר החוקרת. דמות לא שגרתית, מיוחדת ומקסימה. אני מקווה לפגוש אותה בספרים נוספים של סמואל ביורק.

למיטב הבנתי, הספר הזה הוא חגיגה לאוהבי הז'אנר. עלילה שאינה מניחה, הדוקה, וסוף מפתיע.... והכי חשוב: תכינו לעצמכם זמן פנוי... הספר הזה ישאב אתכם!

חוץ מהשמות לדמויות שלפעמים צריך לשבור שיניים  .. אהבתי! ספר חזק!

לא לוותר כי יש פה המלצה רותחת.

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על נוסעת ללא מלווה - הולגר מונק ומיה קריגר #1