התשוקה לשרודדנה לוי אלגרוד4קראתי את 2 הספרים הראשונים בסדרה. בקושי סיימתי. הרעיון - העלילה - מעולה. הספור עצמו לא תפס אותי, לא קולח, אמינות בינונית, עריכה לא מספיק רצינית. פספוס אמיתי. בעיקר הפריע לי שהסופר מתארת כל פעם את הסיפור מעיניו של גיבור אחר, לא תמיד ברור מי מתאר את הסיפור עכשיו, יש חזרה על תיאורים, המון אני ואני. המון פרטיים הכרחיים שאינם. לא מספיק אפוי. בטוח עורך טוב היה יכול לעשות מהספר הזה מעדנים. ממש חבל. לא הצטרפתי למועדון המערצות.
סודות חבוייםאריאלה באום0עבורי זה היה קצת יותר מידי הספר הזה. לא המשכתי לספר הבא. אני מאוד בעד דור הסופרות הישראליות הצעירות והנועזות, אבל באמת, לא כל דבר ראוי לדפוס וראוי לקרוא אותו. מסתבר שאפילו לי יש קווים אדומים.
נוסעת מעבר לזמןדיאנה גבלדון10בנשימה לרווחה אני סוגרת את "נוסעת מעבר לזמן". מסתכלת סביבי על שדות הקרב שהשארתי אחרי בהתקף הנווכריה - שפררית - נוסעת, הכלים בכיור, ערמות הכביסה ו-מי זה הילדים האלו בכלל? נגמר לבנתיים, צריך לחזור לחיים... מזמן לא נסחפתי ככה. נהנתי. אבל לפני הכל - חברים בכתר - זה לא הוגן מה שעשיתם כאן! הספר שנקרא נוסעת מעבר לזמן, השלישי בסדרת נוכריה אינו שלם. נראה כי בכתר הזדרזו למהר על גל הביקושים שנוצרו בעקבות סדרת הטלויזיה והוציאו את החלק השלישי כספר חלקי, לא את כולו. והכיתוב על העטיפה האחורית " בין שדות הקרב של סקוטלנד במאה השמונה עשרה לבין איי הודו המערבית האקזוטיים" זה פשוט לא נכון ולא מעודכן!! אין שום קטע שעוסק באיי הודו המערבית ב"נוסעת". יתכן כי תורגמה העטיפה האחורית של הספר המקורי, אבל זה לא מה שאנחנו קיבלנו לקרוא. אני מאוד מקווה בשביל כתר שהם ימהרו ויוציאו את ההמשך ואף יחיבו עליו פחות, היות והוא רק השלמה לספר שכבר נקנה, וכמו כן יטפלו בהקדם בהוצאת כל שאר הספרים בסדרה (כמה נשאר? 5 או 6?). אני משוכנעת שיש לזה קהל. סדרה מעולה. וכמה מילים על שפרירית ונוסעת: אחרי שקוראים כמה ספרים בסידרה, ועוד ספרים כ"כ מרובי עמודים ורחבי יריעה, מתחילים לפתח סוג של מערכת יחסים עם הסופרת...יש לי ציפיות ממנה. אני מוצאת את עצמי עסוקה כמעט כל רגע שבוע אין פר למול עיני במחשבה על איך אני הייתי רוצה שהסופרת תמשיך לרקום את העלילה. והאמת, זה לא תמיד קורה ואני מתבאסת. ועם זאת, קשה לכעוס עליה, הספרים שלה כל כך טובים! ברור ששיא העלילה הוא המפגש. אני לא חושבת שאני מפתיעה מישהו, לספר קוראים אחרי הכל "נוסעת מעבר לזמן". מובן שהשיא הוא רגע המפגש. לצערי פרט לרגעים כאלו יפים (שבשבילם הכל שווה, כמובן), הסופר בוחרת להמעיט ברגעים מרחיבי לב ולהרבות בעלילה קצבית ומותחת. סה"כ נהניתי ואני כבר מחכה לקרוא את ההמשך (אבל לא עכשיו, קודם נחזיר את הבית למסלולו....).
נוכרייהדיאנה גבלדון4עונג רב עוררה אצלי הנוכרייה. כבר זמן רב שלא נהנתי כך מספר. פעם אחת קראתי כמעט ברצף את כל אורך היריעה ואח"כ, לאט לאט, התענגתי על קריאה חוזרת. אני אוהבת את זה, את הסיבוב השני האיטי, שבו צפים ומתחברים פרטים שונים, ומתגבשות הבנות חדשות. אצל נוכרייה מצאתי לא מעט דברים ששווים בירור והעמקה בסיבוב השני, ומכאן ההנאה. העלילה שטווה כאן הסופרת מרתקת בצורה יוצאת דופן. לחובבי ה"רומן ההיסטורי" זה ממש גן עדן. הרומנטיקה מאוד הדרגתית, זו לא אהבה ממבט ראשון אלא תהליך, בנוי מקסים שמביא את הגיבורים לעומק הרגשות והקירבה בצורה ממש מרתקת ומרגשת. העלילה לא תמיד פשוטה לעיכול אבל הספר גם מלא בהומור, צחוק ושנינה, וכתוב כל כך אניטלגנטי. וגם - מתורגם נהדר - ח"ח לארז אשרוב. בקיצור, רגע לפני שאני לוקחת ליד את ספר ההמשך (איזה כיף שיש המשך!), אני מאוד ממליצה! תהנו.
אי אפשר לעמוד בפניסוזן אליזבת פיליפס7עונג חד פעמי ביותר. כבר במהלך הקריאה "התקמצנתי" והאטתי את קצב הקריאה - בתקווה להאריך עוד קצת את העונג... בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי מחפשת אהבה בספרים. אין לי הסבלנות לצרות העולם ולדילמות כבדות משקל, במצב הנוכחי, תנו אהבה אמיתית ולא בילבולי מוח. מי שקוראת את הפורמט כבר יודעת שהספר נפתח בנקודה A ויש לצפות כי תסתיים בנקודה B. היא מה יהיה בניהן. ב"אי אפשר" העלילה מפתיעה, זורמת ובעיקר - משעשעת. אין כאבי לב מטלטלים, יש דרמה טובה ומרתקת, והומור! חילופי הדיאלוגים שנונים, מצחיקים ובלתי צפויים. הסצנות מתוארות בצורה כה ברורה שממש אפשר לראותן לנגד העינים - ובהרבה פעמים - להתפוצץ מצחוק. נכון - לא ספר עם תובנות או מחשבות שישנו את חיי, אבל קריאה כפית, מה כבר צריך? אני מוכרחה להתייחס לנקודה אחת משמעותית עבורי - הקהילה. ביחס לפורמט הרגיל בספרים אל, בספר זה מופיעות ומאופינות דמויות רבות של בני קהילת העיירה הקטנה וויינט. כל אחת מהן מוסיפה לעלילה ולסיפור, אבל בעיקר ממש מקבלים מהספר את תחושת הקהילה וכמה היא חשובה לגיבור הראשי. אני נולדתי לתוך קהילה קטנה. הדבר הראשון שבחרתי לעשות בחיי הבוגרים היה לברוח ממנה כל עוד רוחי בי. ברבות השנים, מצאתי את עצמי מגדלת את ילדי בתוך קהילה קטנה, אחרת לגמרי, אבל קהילה. ממש כמו טד, גיבור הספר, גם אני היום לא מצליחה לראות את חיי מתנהלים היום במקום אחר, ללא הקהילה שלי. לא זוכרת שקראתי ספר שכל כך מצליח להעביר את התחושה הזו, של קבוצת אנשים המחוייבת אחת לשניה ולמקום שבו הם גרים, ועם זאת את הקשרים החמים בניהם וגם הדרך שבה הם לא מפסיקים לרכל ולדחוף את האף ללא הרף...ממש כמו אצלנו... ולסיום - בעמוד האחרון מודה המחברת ומציינת כי דמויות רבות בספר מככבות בספרים אחרים שלה. התפלאתי על כך שלא ראיתי ספרים נוספים שלה בעברית ואני קוראת להוצאת כנרת להקשיב לקולות ההתפעלות שלנו ולהביא לנו עוד מסוזן אליזבת פיליפס.
לוריאורית פטקין4לצערי זו לא הולכת להיות ביקורת טובה. לא אהבתי את הספר. הכתיבה אינה בשלה, העלילה "לא מחזיקה מים" חסרת היגיון במקרים רבים, השפה דלה, הגיבורה הראשית ילדותית, הפכפכה וללא חוט שדרה, האמת בעיקר התרגזתי בקריאת הספר הזה. אולי מתאים יותר לנערות צעירות.
מקום בשדה השכינהיהודה אופנר1אחרי שנהנתי כ"כ מ"חרב פיפיות" שמחתי מאוד לגלות כי ישנו ספר נוסף, אומנם שונה אך גם בו אפשר להתענג על המטפל אנדי, הפעם בתפקיד משני. במרכז העלילה עומד רון (אהרן לייב) חוזר בתשובה מחסידות שחורה וקנאית. את דרכו לחילוניות הישראלית מלווה אנדי כמורה דרכו, כמו שאנחנו כבר מכירים אותו, בעצה טובה ובהמון רגש. ויש מה ללוות, הדרך אינה פשוטה כלל וכלל. ספר מרתק, מרגש ונוגע מאוד. לא הצלחתי להניח אותו מהיד. התעצבתי וחייכתי, שמחתי ובכיתי. מאוד ממליצה לקרוא.הלוואי וגם לי היה מורה דרך כמו אנדי...מחשבות רבות חלפו היום בראשי. על הסביבה המאפשרת (או לא) בה גדלתי וזו שבה אני מגדלת את ילדי. על קבלה ורגש ועוד.אפשר לקרוא פרק ראשון ב"מנדלי".אני מקווה שמר אופנר היקר עובד על עוד ספר בסדרה, הוא כותב כ"כ מוכשר.בקיצור - ממליצה בחום.
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס11אליזבת היינס שיחקה אותה ובגדול. היא הצליחה להעביר לי המתנה מייגעת בשדה התעופה, טיסה קצרה, המתנה מייגעת נוספת ועוד כמה שעות טיסה. צדק כל מי שכתב על הספר הזה, "אל הפינה האפלה ביותר", שלא ניתן להוריד אותו מהידיים. הוא שואב אותך פנימה ובלי שאתה שם לב, הגעת ליעד. קתרין היא בחורה צעירה שחוותה מערכת יחסים קשה והרסנית. מי שבתחילה נראה בעיניה כגבר המושלם, הפך לסיוט הגדול ביותר שלה. היא סבלה מהתעללות פיזית ונפשית והפכה לאסירה שלו. למזלה הוא נכנס לכלא לארבע שנים והיא קיבלה הזדמנות לשקם מחדש את חייה. אבל ההתעללות שלו השאירה בה חותם. היא הפכה לצל של עצמה, מלאה פרנויות ואובססיות. החיים שלה מורכבים מטקסים קטנים שהיא חייבת לבצע בקפדנות ובצורה מדוקדקת וכפייתית, ומאסירה של גבר מתעלל, היא הפכה לאסירה של עצמה. ודווקא כשהחיים מקבלים תפנית חיובית, יש אור בקצה המנהרה וגבר חדש שמפציע בחייה, קורה משהו שמחזיר אותה לאותו מקום אפל ומסויט. הספר מורכב משני קווי עלילה: אחד מהעבר, שמתאר את כל מה שקדם להווה המסויט של קתרין, ואחד בהווה, עד לרגע השיא של הספר. זה ספר מתח פסיכולוגי, אבל כזה שהסוף שלו לא מכה אותך בתדהמה. הוא לא מורכב, לא מפותל, אין טוויסטים ואין קליימקס עוצר נשימה. אבל הוא מכניס את הקורא לעולם האפל והעצוב של מערכת יחסים הרסנית, של אישה מוכה, ובצורה אמינה ביותר. קל לשפוט לחומרה נשים מוכות או לתהות איך זה ייתכן שהן מתעלמות מסימני האזהרה. הספר הזה מספק את הפרספקטיבה של האישה המוכה. הוא מתאר את הפחד העצום שהיא נמצאת בו, שלא מאפשר לה פשוט לעזוב, אלא רק לברוח. זה היה אחד מספרי המתח המהנים והטובים ביותר שקראתי. הנושא לא פשוט, ואליזבת היינס מפליאה לתאר אותו. זה ספר עוכר שלווה ומרתק. כאמור, אין כאן תעלומה, אבל הקורא עוצר את נשימתו ביחד עם קתרין וחווה ביחד איתה את הסיוט שהיא עוברת. בשורה התחתונה – ספר מצוין, אמין ומותח שאי אפשר להפסיק לקרוא. ואני בהחלט אשמח לקרוא ספרים נוספים פרי עטה של אליזבת היינס.
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס10אל הפינה האפלה ביותר, זה בדיוק לאן שהספר הזה חודר אליך לגוף. לי היה קשה לקרוא את החלק הראשון של הספר ברצף ונזקקתי להפסקות. הספר עוכר את שלוותך ומכניס אותך למתחים. האווירה שמצליחה הסופרת לטוות סוחפת אותך אליה, אך אתה נזקק לפסקי זמן כדי להצליח להתמודד עם ההמשך. החלק השני של הספר כבר רץ יותר בקלות כספר מתח וקל יותר לעמוד בקצב שלו (בערך כמו התפתחותה הנפשית של הגיבורה) לדעתי, מהותו של הספר הינה בניית האוירה, התפאורה והתחושות שהוא מצליח לעורר ופחות עצם היותו ספר מתח. משום מה, כנראה בגלל המבנה והמעבר המזוגזג בין השנים וכן בגלל האווירה, הוא מאוד הזכיר לי את “זאת שהיתה כאן קודם“ של גיי פי דילייני (שגם הוא מומלץ בפני עצמו). ניתן לראות את הספר וגם את הביקורת שלי עליו כאן https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=990768 סך הכל, במיוחד כספר ביכורים של הסופרת, מאוד מיוחד בבניית האווירה והשראת הדמות על הקורא ופחות כספר מתח כשלעצמו. תיהנו!
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס10"אל הפינה האפלה ביותר" / אליזבת היינס במותחן הרומנטי הזה תחושת הבעתה ממלאת את האוויר. הפחד המשתק והחרדה הינם חלק מרכזי מחייה של קטי – גיבורת הספר . היא תמיד עם עין פקוחה , תמיד מביטה לאחור , נפשה לא יודעת שקט. היא מרגישה שעוקבים ומתחקים אחריה בכול הזדמנות. ( עוד סקירות בדף הפייסבוק שלי תהילה אבי - מוזמנים בשמחה) ככל שנתקדם במלאכת הקריאה ונקרא לסירוגין את העבר וההווה של קטי נבין מהו המאורע שטלטל את עולמה, ששמט את הקרקע תחת רגליה והטיח אותה לקרקע בעוצמה רבה. נלמד מה הרס את אמונה בבני האדם ובעיקר הפגיעה באמון שעליה אמונות חברותיה הטובות ביותר – כך בלית ברירה לא נותר לה אלה לסמוך אך ורק על עצמה. במותחן רומנטי הזה ניתן להבחין בנקל כי הסופרת היא אנליסטית מידע במודיעין המשטרה בבריטניה. לדעתי מקור עיסוקה השפיע אליה רבות בכתיבת המותחן הזה . הסופרת מספרת לנו על אירועים מהעבר ומההווה בערבוביה. אנו מתחילים להכיר את קטי בזמן הווה ( קטי גרסת 2007 ) . במקביל מסופר לנו על קטי מהעבר (גרסת 2003). הסופרת תקפוץ בים השנים והתאריכים ואנו נצטרך לעקוב כול פעם על התאריך המצוין בתחילת התיאור. ההבדלים באישיות ובהתנהגות של קטי לאורך השנים הם קיצוניים - אי אפשר להאמין שמדובר באותה הבחורה. בעבר קטי הייתה בחורה שאוהבת לחיות, לנצל את החיים ,הייתה לה שמחת חיים ושובבות כיאה לנשים צעירות בגילה, היא אהבה לצאת לבלות, לרקוד בפאבים, לפגוש חברות ובקיצור לחיות. ואילו קטי בהווה מסוגרת בעצמה, פחדנית, נמנעת ככל יכולתה מלצאת לבלות או לצאת בכלל, לא נפגשת עם אנשים. שגרת יומה היא בית- עבודה וחוזר חלילה. חיה של קטי בהווה הם סיוט מתמשך . היא לא יודעת מנוחה לא ביום ובטח שלא בלילה. כשפחדיה האפלים ביותר מתממשים היא שוב מרגישה שהקירות סוגרים עליה, גם הפעם אין אף אחד לצידה ואין אף אחד שמאמין לה. במהלך הקריאה נלווה את קטי ונחווה ביחד עמה את תחושת חוסר האונים, תחושת הבדידות , הפחד האיום ותחושת אובדן האמון באנשים. נתקדם עם קטי במרוצת השנים ונכיר מקרוב את כול השינויים וההתפתחויות שהחיים מביאים לפתח דלתה. זהו סיפור לא פשוט, הוא מיועד לחובבות המתח והמסתורין שנהנות לקרוא סצנות שמעתיקות לפעמיים את הנשימה. לי מאוד צרמה אוזלת היד של רשויות החוק ובמקביל שררת אנשי החוק שמנצלים את כוחם ומעמדם לרעה. אני בהחלט ממליצה לתת לספר צ'אנס! קחו נשימה ארוכה וביחד עם קטי תחוו את שרשרת האירועים המטלטלים שמצפים לה . ביחד "נעזור" לה להתגבר ולחזור לחיים .
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס10לא אחת נתקשה להבין אחת שנשארת במערכת יחסים אלימה ומתעללת. והנה היינס מכירה לנו את קתרין/קתי. ממש. את חלומותיה, פחדיה, חבריה, המשבר, השבר, הרציונל, ההגיון והלא הגיוני, לפול, לקום, לסדר, לספור. הכרתי את קתי, כאבתי איתה, נפלתי וקמתי ועודדתי וקיוותי לסוף טוב. הסיפור מדלג בין תקופת חיים אחת לאחרת של קתי, וחוזר חלילה. מעין זיגזג. קשה לי להתחבר לסגנון כתיבה כזה אבל במקרה זה הוא נכון ומתאים. הספר סוחף, כתוב ומתורגם מצויין. אי אפשר להוריד אותו מהידיים. סיפור לא פשוט. ספר מומלץ.
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס8חייבת להודות שקראתי את הספר בהמלצתה של גלית, עם ביקורות נפלאות כמו שהיא כותבת איך אפשר שלא? אין ספק שמדובר בספר מטריד, ביומיים שקראתי אותו הוא הצליח לחדור לי מתחת לעור. אישה נומרטיבית לחלוטין שפוגשת בגבר מסתורי ומושך ולאט לאט הופכת לאישה חרדתית, מוכה, צל של עצמה. אהבתי גם את הקפיצות בזמן כיצד היא היתה בעבר ואת כל התפתחות יחסיה עם הגבר המעורער הזה, וכיצד היא כיום - לא מסוגלת לעבור את היום בלי טקסים חוזרים ונשנים - בעלת טורדנות כפייתית, התקפי חרדה קשים, עד שמגיע השכן בעל העיניים הטובות ומציל אותה מעצמה. מדובר בספר טוב, אבל קיבל אצלי רק בסדר כי לקראת הסוף הפך בעיניי ללא אמין בעליל. (למרות הכל, צריך לתת לו הקרדיט - הוא הספר היחידי שהצליח לגרום לי להישאר ערה למרות השעה המאוחרת ולמרות שכבר נכנסתי מתחת לפוך...) שווה קריאה לבעלי לב חזק.
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס6הספר כתוב כמו פאזל שזה לא כל כך נוח בקריאה. אבל הספר ממש מרתק סוחף ומותח. הספר מורכב מסיפור אהבה מתח ואימה. הכל ביחד בשילוב מוצלח ביותר, ממליצה לכל אוהבי ספרי מתח ורומנים. לא אכנס לתוכן כדי לא לקלקל לכם את ההנאה והמתח, קריאה נעימה.
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס5בודקת בודקת ושוב בודקת למעלה למטה , דלתות חלונות שוב ושוב , פוסט טראומה, קתרין הכירה גבר, יפה שרמנטי כריזמטי הם יוצאים אוהבים טורפים את החיים אבל...לאט לאט מחלחל הפחד מה שנראה מבחוץ לא באמת קורה בפנים אז בור שחור. סטיוארט הרופא העדין הקשוב בחייה מלמד את קתרין לנשום ולהרפות אבל בין לבין מה קרה ??? ספר עוצר נשימה מטלטל את הנפש , הרדיפה אף פעם לא נגמרת. מומלץ ביותר.
אל הפינה האפלה ביותראליזבת היינס5ספר מצוין. מותח ומושך לקרוא בו ללא הפסק. מבחינה פסיכולוגית אמין ביותר. נשמתי לרווחה בסופו, והצטערתי שהסתיים. מומלץ בהחלט !!