“רומן רומנטי. מזמן הפסקתי, אבל הספרנית המליצה. אפשר להמשיך בלי לקרוא את הספר.”

“החלטתי לעשות אתנחתא מספרי מתח למיניהם. נכנסתי לסימניה וראיתי ביקורת על הספר הזה. נזכרתי שראיתי אותו בספריה, ולכן בפעם הבאה שביקרתי בה, השאלתי אותו.
התחלתי לקרוא אותו אתמול בערב. היום בצהריים כבר סיימתי. הספר קליל, זורם וגרם לי לחייך לא פעם. העלילה נורא קיטשית. מזכירה מאוד את הסדרות על העיירות הדרומיות הנידחות (דוגמת Hart of Dixie).היא צפויה מאוד, אבל עדיין היה תענוג לקרוא את הספר.
בדרך כלל אני לא קוראת ספרים מהסוג הרומנטי, אבל הספר הזה פשוט שבה אותי.
בהחלט ספר מומלץ.”

“עונג חד פעמי ביותר. כבר במהלך הקריאה "התקמצנתי" והאטתי את קצב הקריאה - בתקווה להאריך עוד קצת את העונג...
בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי מחפשת אהבה בספרים. אין לי הסבלנות לצרות העולם ולדילמות כבדות משקל, במצב הנוכחי, תנו אהבה אמיתית ולא בילבולי מוח. מי שקוראת את הפורמט כבר יודעת שהספר נפתח בנקודה A ויש לצפות כי תסתיים בנקודה B. היא מה יהיה בניהן.
ב"אי אפשר" העלילה מפתיעה, זורמת ובעיקר - משעשעת. אין כאבי לב מטלטלים, יש דרמה טובה ומרתקת, והומור! חילופי הדיאלוגים שנונים, מצחיקים ובלתי צפויים. הסצנות מתוארות בצורה כה ברורה שממש אפשר לראותן לנגד העינים - ובהרבה פעמים - להתפוצץ מצחוק.
נכון - לא ספר עם תובנות או מחשבות שישנו את חיי, אבל קריאה כפית, מה כבר צריך?

אני מוכרחה להתייחס לנקודה אחת משמעותית עבורי - הקהילה. ביחס לפורמט הרגיל בספרים אל, בספר זה מופיעות ומאופינות דמויות רבות של בני קהילת העיירה הקטנה וויינט. כל אחת מהן מוסיפה לעלילה ולסיפור, אבל בעיקר ממש מקבלים מהספר את תחושת הקהילה וכמה היא חשובה לגיבור הראשי. אני נולדתי לתוך קהילה קטנה. הדבר הראשון שבחרתי לעשות בחיי הבוגרים היה לברוח ממנה כל עוד רוחי בי. ברבות השנים, מצאתי את עצמי מגדלת את ילדי בתוך קהילה קטנה, אחרת לגמרי, אבל קהילה. ממש כמו טד, גיבור הספר, גם אני היום לא מצליחה לראות את חיי מתנהלים היום במקום אחר, ללא הקהילה שלי. לא זוכרת שקראתי ספר שכל כך מצליח להעביר את התחושה הזו, של קבוצת אנשים המחוייבת אחת לשניה ולמקום שבו הם גרים, ועם זאת את הקשרים החמים בניהם וגם הדרך שבה הם לא מפסיקים לרכל ולדחוף את האף ללא הרף...ממש כמו אצלנו...

ולסיום - בעמוד האחרון מודה המחברת ומציינת כי דמויות רבות בספר מככבות בספרים אחרים שלה. התפלאתי על כך שלא ראיתי ספרים נוספים שלה בעברית ואני קוראת להוצאת כנרת להקשיב לקולות ההתפעלות שלנו ולהביא לנו עוד מסוזן אליזבת פיליפס.”

“שוב, אי אפשר לדרוש מאמא להיות אובייקטיבית כלפי ילדיה, אבל אני בהחלט לא ממליצה על כל ספר שתרגמתי. "אי אפשר לעמוד בפני" הוא משהו בסגנון "סקס והעיר הגדולה" בטקסס, והוא כיפי ברמות נפשעות. באמת אי אפשר לעמוד בפניו.”