ביקורת ספרותית על עבודת אדמה מאת לירן גולוד
ספר טוב

---

ספר ביכורים יפהפה, נעים להאזנה. לוקח את הקוראים אל הצפון הרחוק , לא רחוק מדי..עדיין בארץ ישראל. אל המושב. משרה הרמוניה, כמעט מרגישים שנמצאים שם.
האווירה, הצמחייה, בעלי החיים המבויתים והבר במושב, אשר אפילו את שמו שכחתי או אולי בעצם לא הוזכר. גיבורי העלילה משפחה , בת שלוש נפשות. זוג הורים בנם וכלבתם.

הסופרת בונה את הסיפור בצורה מיוחדת, פרק עלילה ,פרק רקע על הגיבורים, והמושב לסירוגין, כמו שתי וערב.
יורי חקלאי, ואביגיל מנהלת את עסק הצימרים המשפחתי. שניהם יחד מחכים להפשרת המגרש שלהם בחלקת הבנים הממשיכים, שאותו הם מייעדים לבנם. שוני, אמן מצליח המתגורר בניו יורק וממעט לבקרם. כבר שנתיים שבעצם לא בא לבקרם, והם בעצם חוששים שכבר לעולם לא יחזור.

ואז פתאום מתרחשים שני אירועים במקביל, המגרש מפשיר. שוני מודיע על החלטתו לחזור.
התרגשות עצומה, במושב מחזרתו של שוני ומהפשרת המגרש. הכפר נקלע לתוך סערה עם גלוי תכניותיו של שוני.

בין עבודת האדמה, והצמחיה, והחיות ושריקת הציפורים. מתגלית היכרותם ואהבתם של אביגיל ויורי ואהבתו של שוני.
הספר מאוד אמין בתיאורי הטבע, ורגשות הדמויות. קיימת אהבה גדולה לטבע ולטבע האדם.

מומלץ. נהניתי מאוד. מרגיע.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על עבודת אדמה