ביקורת ספרותית על צפיה - אישתו היהודיה של מוחמד מאת
ספר מעולה

---

לאחר 12 שנות לימוד הנה מגיע לו הרגע המיוחל בו אני עומדת לסיים 12 שנות לימוד במערכת החינוך הישראלית..
אפילו אני מאמינה שאסיים את הלימודים בציונים טובים ובהצלחה יתרה..
אך מה?
אני בהחלט יכולה להגיד לכם בלב שלם ובדעה כאחת שהעבירה 12 שנים במסגרת מערכת החינוך הישראלית ועומדת רגע לפני הסיום כי מדובר במערכת שצריכה שינוי עמוק מן היסוד..

אני לא אדבר כאן על איכות המורים הירודה מכל בחינה
וחוסר עניין בשיעורים
כמות חומר גדולה בזמן קצר
שרובו ממש אבל ממש לא רלוונטי לחיים המודרניים
והצפיפות בכיתות
חוקי הלבוש המפלים לבנות
חשיבות הציונים והמבחנים אל מול הערכים [ראה ערך נוהלי הבגרות לקיץ 2015 ולא לא ביטלו לנו את ה45 דקות אלא הורידו את זה לחצי שעה וגם אסור לנו לצאת מהכיתות והפלאפונים חייבים להיות סגורים אך זה כבר עניין אחר]
בביקורות רבות שלי בסימנייה התייחסתי גם ללמידה במקצועות השונים, לימודי ההיסטוריה חסרי התוכן והעניין והדלים בפעמים רבות, היצירות בשיעורי הספרות המשעממות והחסרות עניין שמתאימות לילדים קטנים [ללא נשיקות או אהבות או תוכן מיני כלשהו] ומוציאות את אהבת הקריאה וחדוות היצירה מן התלמידים, רבות גם דיברתי על לימודי התנ''ך שמוציאים מהם את כל היופי והתוכן בפירושים תבניתיים של משרד החינוך ובשינון בלתי פוסק.
ותאמיני לי אני יכולה להמשיך עוד רבות..

אבל בביקורת הזאת אני אתייחס לאחד הדברים המרכזיים ביותר שאין במשרד החינוך וזה לפי דעתי הבעיה גדולה ומרכזית שבה, שזוכה להתעלמות במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל.
במדינה שבה לצד העברית כשפה רשמית נמצאת הערבית
אין מלמדים את התלמידים היהודיים ערבית לעומת התלמידים הערביים שלומדים עברית מכיתה א' לצד האנגלית ושפת אימם. במדינה שבה 20% מאוכלוסייתה דוברת ערבית מרבית המדינה אינה דוברת את השפה, יתר על כן מרבית המדינה אינה מכירה כלל את התרבות הערבית.
למרות שאני אגלה לכם סוד אנחנו חיים במזרח התיכון ולא באירופה כפי שרובנו היינו רוצים לחשוב.
וכך לאורך שנים תלמידים יהודיים נתקלים בערבית כשפה וכתרבות אך ורק בשנותיהם בחטיבה למשך תקופה קצרה, קצרה מידי.
למשל, אם תגשו לרחוב הערבי בשאלה האם ידעתם שמוחמד נשא אישה יהודייה? תגלו שמרבית האנשים מודעים לכך ואף מגדילים ואומרים שהוא בעצם הציל אותה ולקח אותה דרך חסותו, אילו תלכו עם אותה שאלה לרחוב היהודי במקרה הטוב תקבלו קריאות הפתעה, במקרה הפחות טוב תקבלו אולי אגרוף וקריאה של "בנות ישאל שייכות לעם ישראל"

וזאת התוצאה של הבורות שלנו, אנחנו חיים עם ערבים, שומעים ערבית ברחובות וחשים את התכווצות של הפחד, אנחנו לא מכירים את התרבות הערבית ולא מבינים אותה. כמה מכם ידעו מכם שלמוחמד הייתה אישה יהודייה? ולא פאטמה הייתה ביתו ולא אשתו. [ההערה ששמעתי במהלך צוק איתן]
כי שפה היא מפתח לתרבות, שפה היא מפתח לשלום ולהבנה כל עוד לא תבין את האדם שמולך לעולם אבל לעולם לא יהיה לך סיכוי איתו הסכם ולהגיע איתו שלום.
הספר הזה שמספר את סיפורה של צפיה נערה יהודייה בת לאחד מן השבטים היהודיים ששכנו באזור ערב, וסיפורו של מוחמד ועלייתו לשלטון של האיפריה האיסלמית הוא ספר חובה!!!! שצריך להפיץ אותו אותו לכולם כי חובה לכל אדם יהודי וישראלי בפרט להכיר את הפרטים בו, את הרקע ההיסטורי שלו, את הסיפור שבו,את האמרות שבו, ואת הגיבורה הראשית שבו, כי אין מה לעשות הוא משפיע עלינו עד היום!

אני מקווה שכול מי שיכול יקרא את הספר והעלילה שבו שמוכרת היטב לרחוב במוסלמי אך לא מוזכרת כלל אצל היהודיים וזוכה להתעלמות טוטאלית ומחיקה מדפי ההיסטוריה כי אפשר לדבר רבות על כך שאין לנו באמת פרטנר בצד השני שלום אך כל עוד לא נבין את הצד השני ונכיר את תרבתו לעולם לא נצליח להגיע ליום שבו אולי נגיע להסכם שלום..

» ביקורות נוספות של מלי
» ביקורות נוספות על צפיה - אישתו היהודיה של מוחמד