ביקורת ספרותית על בים האפלה מאת גרגורי בנפורד
ספר טוב

---

קשה לתאר הרגשה מקריאה של ספר כשאתה רק מסיים אותו. לעיתים עליך להמתין כמה רגעים (קצרים או ארוכים) כדי להבין בדיוק מה משתמע מכל הדברים שחווית בקריאה.
בנפורד מצייר עולם של התקופה שלנו, שבו הפיתוח הטכנולוגי קצת יותר מתקדם והמדע מאפשר לנו לעקוב אחרי עצמים בחלל ולנתח אותם בצורה טובה. אך לא תמיד המדענים מוצאים תשובות לכל השאלות.
נייג'ל הוא אסטרונאוט, הוא בכושר טוב ויש לו יכולות שכליות גבוהות במיוחד ולכן הוא נבחר להיות האדם שיבקר בעצם חלל מסתורי שמגיע לסביבות כדוה"א. נייג'ל אינו מאמין גדול בדת ולכן גם יוצא מנקודת הנחה כי העצם אותו הוא רואה לא הגיע אלינו בכוונה. נייג'ל מוצא את עצמו בתסבוכת רצינית עם הגורמים בממשל ובסוכנויות החלל, שממנה הוא יוצא רק בקושי. כל זה מתרחש בפרקים הראשונים.
המשך העלילה הוא רק כעבור כמה שנים כאשר מגיע עצם זר נוסף שהפעם גם נראה וגם מתפקד כמו חללית. כל הנוגעים בדבר מנסים לשמור על שתיקה כדי שהעצם הזה לא ייחשף לציבור ונייג'ל עושה כל שביכולתו להיות שוב במצב בו הוא יוכל להיות בקשר עם העצם הזר.
העלילה מלאה בפוליטיקה ותככים, בהשפעה של הדת על המחקר, וברעיונות נפלאים על ההוואי האנושי שלנו כאן בכדוה"א. הוא כתוב בשפה גבוהה והתיאורים בעברית מלאים בכל טוב לשוני.
נקודה אחת לרעת הספר היא התיאורים האינטימיים בין הדמויות בנקודת מבט עתידנית-חללית, שאני לא מוצא ראויים להעלות על הכתב בצורה מפורטת - בהחלט היה ניתן (ויש גם קטעים כאלו) למתן את התיאורים כדי שגם קורא כמוני יוכל לקרוא את הספר ולהנות ממנו עד תם.

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על בים האפלה