ביקורת ספרותית על התמונות שעל הקיר מאת ציונית פתאל-קופרווסר
ספר טוב

---

את הספר קיבלתי מתנה מהסופרת לאחר שיחת טלפון ביננו. כבת לאב ז"ל שעלה מעירק, בגדד, הסתקרנתי מאד ולשמחתי, נהניתי מאד מהספר. הספר סוחף, מעניין, כתוב יפה, נשאבתי לתוך הסיפור המשפחתי המרגש וגם למדתי המון על החיים של הקהילה היהודית בעירק במחצית הראשונה של המאה העשרים.
זהו רומן המתאר מערכת יחסים סוערת בין נוריה, הגיבורה, לבי משפחתה הקרובה והמורחבת, בעלה ובניה, אחיותיה ובעליהן.
נוריה היא אישה שאפתנית ומורדת במוסכמות. היא רוצה לקבוע בעצמה את מהלך חייה ולהשתחרר מכבלי המסורת. היא רוצה לבחור עם מי להתחתן ומסרבת לשידוך שמשפחתה הועידה לה. מעשיה אלו, מכעיסים את קרובי משפחתה שמקנאים בה הן ביופיה והן בחוכמתה ומנסים לפגוע בה ובבניה.
נוריה היא בעלת כוחות חשמל בידיה, היא רוקחת קרמים לטיפול ויום אחד היא מגיעה לטפל בזמרת מפורסמת שגם לה סוד הקשור בבנה. הן מתיידדות והזמרת עוזרת לה במאבקה מול הגורל האכזרי למטרת הגשמת שאיפותיה.
בספר משובצים המון מטבעות לשון בלהג יהודי בבל, כולל תרגום לעברית. זהו סיפור על משפחה ברובע היהודי העתיק בבגדד במחצית הראשונה של המאה העשרים, כולל האמונות התפלות שהיהודים האמינו בהן, המנהגים השונים כגון לחתן ילדות בנות 15 בתוך המשפחה (בין בני דודים), הכישופים והמאגיה, עד העליה מעירק לישראל בשנת 1951.
הספר מלא בכשפים. נוריה האמינה שהאחיות שלה כישפו אותה ולכן כל הטרגדיות נוחתות עליה. לא ארחיב בנושא כדי לא לקלקל למי שלא קרה. הכשפים גרמו לנוריה לוותר על משהו שגרם לה להתמוטטות נפשית.
בתקופה ההיא האמינו שלידת בנות זה אסון. העדיפו לידת בנים משו שהבנות מביאות רק צרות מכיוון שמהרגע שהן נולדות, צריך לחסוך כסף כדי לשלם לחתן שיתחתן עימן.
נוריה הבינה שהחברה בה היא חיה לא מאפשרת חופש ביטוי, כלומר אין בחירה. והיא נאבקת למען החופש, החירות והעצמאות. אהבתי מאד את סוף הסיפור. ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על התמונות שעל הקיר