נורא נורא רציתי לקרוא את הספר הזה, גם בגלל שאני מאוד אוהבת את מפוצלים וגם כי הרי זה פור! הדמות האהובה עליי! (תתפלאו, תתפלאו.)
אז היה מעניין לדעת איך פור הגיע לאומץ לב וההסברים לכל מיני דברים שלא היו בספרים האחרים. אבל לא היה משהו שגרם לי לחשוב על הספר יותר מדי אחרי הקיראה שלו, מה שקורה לי עם הרבה ספרים.

אבל אני רק חייבת להגיד, שהעניין שאיך העניקו לטוביאס את השם פור, הוא היה מאוד אידיוטי.
כזה "תשמע צריכים לקרוא לך איכשהו, אה, אני יודע! פור! איזה שם גאוני! אין אין אני מלך בבחירת שמות." ככה זה הרגיש לי. כי פור? ברצינות? לא יכלת להיות עוד יותר מקורי? לקרוא לו שוט (shot)? דאון (down)? היי (high)? למה פור?

בסך הכל ספר נחמד, הייתי מצפה שיהיו יותר דמויות שאנחנו לא מכירים מהטרילוגיה, אבל לא נורא.

אז קראתי את פור, לאור היותי מעריצת הסדרה מפוצלים וספרייה התרגשתי מאוד על אף הביקורות הלא מפרגנות לספר,

הספר מסופר מנקודת המבט של פור (טוביאס)
שנתיים לפני שביאטריס פריור עשתה את הבחירה שלה, בנו של מנהיג הקרבה עצמית, בן השש עשרה, עשה את אותה הבחירה. המעבר של טוביאס לפלג אומץ לב הוא הזדמנות להתחיל מחדש. כאן לא יקראו לו בשם שקיבל מהוריו. כאן יוכל להתרחק מאביו האלים,
טוביאס, המצויד כעת בשמו החדש, פור, מגלה בהיותו טירון כי הוא זוכה להצלחה בקרב אומץ לב.
שנתיים לאחר מכן, בהיותו כבר מדריך טירונים, הוא מגלה דבר נורא, ברור לפור כי עליו לפעול, אך מסלול פעולתו עדיין אינו ברור לו. טריס - הטירונית הראשונה אשר קופצת לתוך הבור עתידה לשנות את כל מה שתכנן וחשב. יחד איתה, פור מרגיש שהוא מתחיל להירפא מין העבר, יחד איתה, יתכן שפור יוכל לחזור ולהיות טוביאס.

אהבתי מאוד את הספר והתחברתי לכך שסופר מנקודת מבטו של פור. זה שינה לי רבות את נקודת החשיבה על פור. כמובן שאני התאהבתי בספר.
למרות זאת, אני רוצה להעיר על משהוא בספר, לכל אלו שלא קראו את הסדרה "מפוצלים", הספר כולל חלקים מהספר הראשון בסדרה ולא יהיה מובן להם.
לסיום למרות שהספר מהמם, הוא אכזב אותי קצת כי לא כלל חלקים שרציתי לקרוא איך פור יגיב בהם,

הספר מתאים לקוראי ומעריצי הסדרה בלבד,
דירוג שלי? 4.5 כוכבים ויותר.

*אזהרת ספוילרים*

למרות כל מה ששמעתי וקראתי על הספר (וכל האכזבה הכללית שמרחפת מעליו) החלטתי לקרוא אותו.
חשבתי שאולי זה בכל זאת יהיה מעניין, שאולי זה קצת ישנה את הסיפור של שאר הסדרה, ישפוך קצת אור, לפחות יסביר קצת מהמסתוריות של פור/טוביאס.
וטוב, כנראה שהציפיות שלי היו טיפ-טיפה גבוהות מדי.
הספר הזה פשוט היה... לא מובן. הוא סיבך את העלילה עוד יותר, אולי הוסיף קצת מידע פה ושם (ובעיקר מידע לא נחוץ) והדרך שבה הוא מתאר את טריס גרמה לי להרגיש קצת כאילו... הוא מטרידן.
באמת! אני רצינית!
לא יודעת למה. סתם הרגשה כזאת.
אני מתכוונת, רוב הספר מתחלק בין סימולציות, תפניות בעלילה ולעקוב אחרי טריס.
זה קצת מלחיץ, למען האמת.
אולי קצת התעללות בילדים פה ושם, אבל לא היה שום דבר מיוחד, שום דבר שגרם לי לרצות לחשוב: הספר הזה היה משמעותי וחשוב.
ולמען האמת, אני מסכימה עם הרבה מאוד אנשים שכתבו על הספר הזה. הוא מעביר לי את התחושה שורוניקה רות פרסמה את אוסף הסיפורים הזה רק בשביל להמשיך לרכב על גל של כסף והצלחה של מפוצלים, מורדים ונאמנים.
היו הרבה מאוד דברים לא מובנים בספר, שהתנגשו אחד בשני, וכל מיני רצונות מנוגדים של פור, קונפליקטים פנימיים שסיבכו את העלילה ותרמו לתחושת הבלבול שלי.
אולי היה עדיף אם הספר הזה היה יוצא לפני מפוצלים? אולי הוא היה מאכזב פחות?
אני מקווה שורוניקה רות שאלה את עצמה את השאלות הללו לפני שהיא פרסמה את כל ארבעת הספרים, כי אני חושבת שהרבה אנשים היו אומרים לה לחשוב מחדש.
האם אני הייתי ביניהם?
אולי כן,
ואולי לא.
(כן.)

אם להגיד את האמת, אני התאכזבתי.
התאכזבתי מהאורך של הספר, כאילו לסופרת לא אכפת מהקוראים והיא פשוט רוצה להוציא ספר.
התאכזבתי מהעלילה, שלא מספקת, ואין שם באמת רגשות, כמו שתמיד מלמדים.. ואין שם מקרים טובים (ולא טובים) שקרו לפור באומץ לב, ואין שם קטעים שלמים. פשוט אין.
התאכזבתי מאיך שורוניקה רות עשתה את טריס, ואיך שהוא כל הזמן דאג לה.. זה פשוט לא יכול להיות ככה! זה צריך להיות לאט- לאט ולא שפתאום המדריך דואג רק לחניכה אחת.
ורוניקה רות. התאכזבתי ממך.

בהתחלה ממש התלבטתי אם כדי לי לקרוא את הספר אבל בסוף כן לקחתי אותו מהספריה.
הספר הזה הוא בעצם מספר על המקרים שקרו בשני הספרים הראשונים מנקודת מבטו של טוביאס
אז בואו נתחיל מזה שהספר לא היה וואו... כן היה לי מעניין לקרוא על עברו של טוביאס אבל לא יותר מזה

(מי שלא יודע או לא זוכר טוביאס הוא בעצם פור הוא פשוט שינה את השם).
אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל הספר לא היה עד כדי כך מעניין ומותח בשביל לסיים סידרה של ספרים.
לדעתי אם ורוניקה הייתה מכניסה לספר גם את מה שקרה בספר השלישי וגם איך הוא המשיך הלאה(אם הוא בנה משפחה וכאלה) יכול להיות שזה היה משתפר.
**** מי שקרא את שלושת הספרים בסדרה שלא יוותר על הספר הזה!!

ספר בינוני שלא מגיע לרמת 3 הספרים של טרילוגיית מפוצלים. ורוניקה רות סיימה את הטרילוגיה אבל מסיבה כלשהי החליטה להוציא ספר נוסף, הפעם הרקע לסיפור והסיפור מנקודת המבט של פור. אולי זה הסיפןר שבחלקו חוזר על עצמו רק שהפעם מזווית קצת אחרת, אולי זה הספר עצמו שנכתב סתמית וללא המחשבה והרעיונות שבטח נהגו בסדרה עצמה, ואולי זה משהו אחר. אבל השורה התחתונה - ספר לא הכרחי שאולי היה עדיף לסדרת מפוצלים בלעדיו.

~מכיל ספוילרים קטנים~

אהבתי את טרילוגיית מפוצלים. באמת. תוכלו לקרוא על הביקורת שלי לספר הראשון בסדרה, שבה ציינתי כי הוא אומנם בעל קווי דמיון דומים מאוד לספרי נוער אחרים, אבל עדיין איכשהו מצליח לשמור על משהו משלו.
התעניינתי מאוד בספר הרביעי בסדרה, "פור" אז קניתי אותו. להגיד שאני מתחרטת? כן. אבל אם לא הייתי קוראת אותו אז כנראה הייתי ממשיכה להסתקרן, ובסופו של דבר קונה אותו.
אז האכזבות שלי מהספר הזה הן בעיקר כי העלילה דלילה ולא מספקת, חדה יותר חידות מאשר פותרת אותן, ומאוד חוזרת על הספר הראשון. תכלס, הדיאולוגים בפרק האחרון הם כמו בספר הראשון, הפוך. במקום שטריס תהיה בגוף ראשון עכשיו פור בגוף ראשון. נוראאא מעניין.
אז למה נתתי לספר שלושה כוכבים? כי השפה בו פשוטה וקלילה, כי חלק מהסיפורים נחמדים, וכי זה לא היה בזבוז כסף מוחלט.
בשורה התחתונה- אם אתם מעריצים של הסדרה, תתפנקו. אם לא- תוותרו.

באחד מאותם ימים מעטים, בהם הצלחתי לגרור את אמא שלי לסטימצקי ולשכנע אותה לקנות לי ספרים כאשר הבטתי סביבי ושקלתי מה הכי כדאי לקנות עייני נתקלו בספר -פור-.

לא, היא לא עשתה את זה.
אני פשוט עמדתי והתחלתי לצחוק, אני דיי בטוחה שאנשים חשבו שאני מטורפת [ילדה בת 12 עומדת לה בחנות ספרים ולפתע פתאום בלי שום סיבה גלויה לעין מתחילה לצחוק צחוק מטריד, אני הייתי מתרחקת מעצמי].
בכל מקרה, כשעמדתי לא האמנתי שורוניקה רות באמת עשתה את זה.
ההתרשמות שלי משלושת הספרים הקודמים שלה הייתה דיי טובה, חוץ מזה שלא אהבתי את הסוף של הספר השלישי (אם את עושה ספר טרגדיה, תעשי אותו ספר טרגדיה עד הסוף, ואל תתני לשאר הדמויות להשלים עם מה שקרה בשלוש עמודים מסכנים).

מין הסתם לא קניתי את הספר ובטח ובטח שלא תיכננתי לקרוא אותו- אחריי הכל, מי ימשיך לקרוא סדרת ספרים עד הסוף, אם הוא הפסיק להתעניין בה באמצע? {או לקראת הסוף, זה לא משנה}.

אבל כעבור שנה, או פחות- אני כבר לא בדיוק זוכרת ראיתי את הספר הזה בספרייה ונכנעתי לסקרנות- איך ורוניקה תפתיע אותי עכשיו?

הפעם, ורוניקה עשתה כמה טעויות גדולות שטחנו את הערכה המעטה שנותרה לי כלפי הסדרה הזו לאחר סוף הספר הקודם.

דבר ראשון, אם את הורגת תשעים ותשע אחוז מהדמויות שלך, אל תחזרי אותם לחיים. לא, זה פשוט אסור.
את לא יכולה לגרום לכולנו לבכות על מותם של [עלול להכיל ספוילרים] מליוני אנשים מהקרבה עצמית, אוריה, ההורים של טריס ואפילו טריס עצמה, ואז להחליט היי אני רוצה עוד כסף, אבל בלתי אפשרי לכתוב ספר עם כל כך מעט דמויות אז בואו נחזיר את כולם לחיים ונספר את הסיפור שסיפרתי לפני שני ספרים רק עם קצת תוספות ונקודת מבט של מישהו אחר.

חוץ מזה, הכתיבה שלך השתנתה לגמריי - ולרעה.
זה כמו שכשכתבתי סיפור פעם, ותוך כדי קראתי 'אראגון' או 'האסופית' הכתיבה שלי הייתה... דומה מאוד לצורה בה נכתבו הספרים ההם, ובאמצע הסיפור קראתי 'יומני החנונית' את החלק הבא בסיפור כתבתי בצורה ילדותית ומכוערת כל כך שהייתי בשוק מעצמי ושיכבתי אותו מחדש יומיים לאחר מכן.
אני לא יודעת איזה ספר ורוניקה קראה כשהיא קראה את פור, אבל כנראה שזה היה ספר לא משהו הא?

אני מניחה שאין לי הרבה להרחיב בנושא יותר מדיי בניגוד לספרים אחרים אז אני אסיים את הביקורת פה.
להגיד שאני ממליצה על הספר? - לא.
להגיד שאני ממליצה על הסידרה? - לא בדיוק.
אם אתם רוצים לקרוא תקראו רק את שני הספרים הראשונים, את השלישי לא כדאי, לפחות לא את סופו.
ובקשר לספר הרביעי, אני מניחה שכבר אמרתי את דעתי.

החידוש היחיד בספר הוא שפור יודע שטריס היא ביאטריס בארוחת ערב עם ההמבורגר הלא מזוהה