ביקורת ספרותית על למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר - ואיך אפשר לגרום להם לאהוב אותו מאת דניאל וילינגהם
ספר טוב

---

יש תלמידים בקהל?

כי תלמידים בוודאי יגחכו למקרא המחצית הראשונה של הכותרת, ויפחפחו בבוז למקרא המחצית השנייה. ובכן, תלמידים יקרים, הספר לא מיועד לכם. אתם יכולים לעצור בכותרת. מצד שני, אם מעניינת אתכם למידה עצמאית, של נושאים שאינם בהכרח כלולים בתכנית הלימודים של משרד החינוך, או של דברים שאתם נאלצים ללמוד בעל כורחכם, אולי כדאי לכם לחשוב שוב.

קוראי הקבועים יודעים שהספרייה היא המקור הקבוע של ספרי הקריאה שלי. זה לא אומר שאני לא קונה בכלל ספרים. למעשה במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במהלך הסידורים לפסח נספרו כאן ברחבי הבית למעלה מאלפיים ספרים. רובם המוחלט אינו ספרי קריאה, אלא ספרי עיון ולימוד. זה סוג הספרים שאני קונה. ומבין ספרי העיון, נספרו כמאתיים שעוסקים בחינוך או בהוראה, או בשניהם. ככה זה, כשמורה פוגש מפתחת חומרי למידה, נולדות ספריות מחונכות להפליא ופדגוגיות להחריד. וכך הגיע לספרייתי הספר הזה. חדש למדי, כמעט חם מבית הדפוס, וממורשת קרן טראמפ ומכון בראנקו וייס.

בגדול, מורים ואנשים החשופים לשדה ההוראה מסתכלים בכבוד מהול בחשדנות על אנשי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. מצד אחד, המחקרים שלהם חשובים, אין ספק. מן הצד השני, המחקרים הללו נוטים להיות מעופפים מדי, מנותקים מדי, ואומרים דברים פשוטים מדי, בשפה מסובכת מדי. ובאווירה הזאת ניגשתי אל הספר.

"שאלה: רוב המורים שאני מכיר הגיעו למקצוע כי הם אהבו את בית הספר כשהיו ילדים. הם רוצים לעזור לתלמידיהם להרגיש את אותה התלהבות מן הלמידה ואת אותו להט שחשו בעצמם בעבר. [...] מדוע קשה כל כך להפוך את בית הספר לחוויה מהנה לתלמידים?"
פחחחחחחח... כמה צחקתי בפסקה הזאת. והיא הפסקה הראשונה בספר. רוב המורים שאני מדברת איתם הגיעו למקצוע כי הם שנאו את בית הספר, והם רוצים להוות חויה מתקנת לתלמידים שלהם. אז פחפחתי בקול, כי ככה אני כשאני קוראת ספר בנושאי הוראה. אני רגשית מאוד, ומביעה את ההשגות שלי בקול רם, לשמחתם הרבה של הילדים שלי. וכך כעסתי, ומחיתי, וצעקתי לכל אורך הפרק הראשון. כי הוא אמר דברים די נדושים לטעמי, ובחלקם גם לא נכונים.

אחר כך ההשגות שלי הלכו ונחלשו. גם בגלל שהדברים הלכו ונהיו משמעותיים יותר, וגם בגלל שהמחבר נוקט שיטה חריגה מאוד בקרב פסיכולוגיים קוגניטיביים: הוא מקצה חלק ניכר מכל פרק ליישום בפועל בכיתה. והוא לא חושש שמא זה ילכלך את המדע הטהור והחכמה המופלגת המצויה במחקרי המעבדה התיאורטיים. בנוס הוא אומר דברים נכונים. כלומר דברים שממילא חשבתי עליהם והבנתי אותם אינטואיטיבית מעצמי. וכך, כמו כל ספר שמחזק את דעתי, אני בהחלט אוהדת אותו, ושמחה שהוא בספריה שלי.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר - ואיך אפשר לגרום להם לאהוב אותו