ביקורת ספרותית על זאבים מאת ליאת רוטנר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 במרץ, 2015
ע"י קריקטורה


כשהייתי בסוף כיתה י', אחרי חצי שנה רצופה של הברזות משיעורי מתמטיקה, המנהלת שלי עלתה על העניין. אין לי מושג למה לקח לה חמישה חודשים לגלות את זה, אבל זה מה שהיה.
בכל אופן, היא התעצבנה. לדעתי היא כעסה יותר על עצמה שהיתה כזאת מפגרת ולא שמה לב, מאשר על המעשה עצמו, אבל לא נדון בזה עכשיו.
כדי לנקום בי היא הכינה לי סט עונשים מגוון, ואחד מהם היה להיפגש עם היועצת. לא ברור לי מה הקשר. מופרעת בת שש עשרה, מרגישה בשיעור מתמטיקה כמו בסרט בלי תרגום – למה שתרצה להיכנס לשיעורים? אבל היא החליטה שזה נובע מבעיות רגשיות וכו' וכו', ושלחה אותי ליועצת.
זאת היתה כמעט הסיבה היחידה שבגללה לקחתי את הספר הזה מהמדף. רציתי לראות איך עלמה תתמודד עם החובה להיפגש עם היועצת.

דעותיי לגבי הספר מתחלקות לשנים: החלקים הטובים והחלקים שפחות.
שנתחיל מהטוב?
לא, נתחיל מהפחות.

הסיפור עצמו לא מרתק במיוחד. העלילה היתה בסדר, לא חידשה הרבה. גם הטוויסט בסוף לא היה כזה מפתיע. הנחתי שיקרה משהו כזה לקראת הסוף.

לא הצלחתי להתחבר לעלמה. האישיות שלה היתה לי קצת מטושטשת מידי. אולי רוטנר עשתה את זה בכוונה, שנרגיש איך היא מרגישה בעצמה – כשחסרים לה חלקים מהזיכרון. אבל עדיין.

היה לי קצת מוזר שעלמה מוצגת כרוקיסטית קשוחה ועצמאית, ומצד שני כשקובעים לה טיפול פסיכולוגי אצל עדנה, היא בקושי מתנגדת. ציפיתי שיהיה קצת יותר אקשן סביב העניין הזה. היא אמנם מכריזה בהתחלה ברוב דרמטיות שהיא לא תלך, ואי אפשר לכפות עליה, אבל אחר כך זה נעלם. היא אפילו לא מסה להוכיח מרדנות אצל עדנה. דיי ציפיתי שהיא תשב אצל עדנה ותשתוק כדגיג כדי לא לשתף פעולה – אמרת שאת לא מוכנה לזה, לא? אז לאן נעלמת הקשיחות שלך?
אהבתי שהיא בנאדם רגיל. לא כזה מיוחד. מנגנת על גיטרה, אבל לא כוכבת על. חמודה עם שיער יפה, אבל לא חתיכה הורסת. נורמלית, בקיצור.

הכתיבה של רוטנר היא טובה, אבל מין כתיבת כלאיים. זאת אומרת, מצד אחד היא מדברת בקול של הדמות הראשית – בת שש עשרה, כולל הסלנגים המתאימים והמשלב. מצד שני היא לא מתמידה בכך. זאת אומרת שפתאום מסוגל לצוץ משפט בסגנון: "איני מבינה מדוע הוא עושה לי את הפדיחה של הלייף." כלאיים, כבר אמרתי.

ומה טוב?
שהיא מצחיקה אותי. יש לה יציאות חמודות, והן הדובדבן הקבוע שלי בכל ספר שלה שיצא לי לקרוא.

"איך היה בבית הספר?" הוא מלמל בלי להרים את עיניו מהפנקסים. "משהו מעניין?"
"גיליתי שגורי הכניס אותי להיריון."
"יופי. זה נחמד."

"הבנתי את הלחץ שלו מהשמועות על הטיפול בתלמידים בעייתיים. אף אחד לא רוצה להיות בעייתי. טוב, אף אחד גם לא רוצה להיות תלמיד, אבל זה סיפור אחר."

"היה לו פרצוף של דג זהב שהלך לאיבוד באקווריום."

"לא מוצא חן בעיני בכלל שאתם משחקים ביחד בהצגה. כבר אמרתי לך את זה?"
"פעמיים, המנהל."

"היא כותבת על איזה בלש.. בלש גידם וקטוע רגל."
"בלש גידם." השלים ברוכין בספקנות.
"כן. הוא כאילו עבר תאונה כשנפל עליו פסנתר." מיהר להסביר.
"פסנתר?"
"כן, כשחקר מקרה רצח ב.. באתר בנייה."
ברוכין לא מיצמץ.
"...של פסנתרים." נאנק עומר.
"אהה."


אז שלושה כוכבים על ספר חמוד למקרה שלא מצאתם משהו אחר, או שסתם בא לכם על משהו קליל שלא מחייב ריכוז מלא.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
נופיר, אני סוגדת לזיכרון המדויק שלך.
ותודה :) מחמאה ממך זה לא עניין פשוט...
no fear (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הדתיים הם במעורב ירושלמי, ספר ספין אוף.
לבת השלוש עשרה הגאונה קראו שירן.
תומר, לא עומר.
גם בחיים משלנו היו דתיים.
איתי לא החביא סמים בארון! כלומר הוא כן, אבל זו לא אשמתו, ובכל מקרה הוא לא משתמש בהם!
ובכל מקרה הסמים היו בתנו לגדול בשקט, ספר ההמשך, והאונס היה בלנצח בגדול, ספר ההמשך של ההמשך.

...הייתה לי תקופה, בכיתה ו', שהייתי מכורה אובססיבית לליאת רוטנר. עשית לי מזה געגועים. אני חושבת שאתן לספר הזה צ'אנס, אם כי לספרים שלה הייתה נטייה לאכזב אותי מעט מאז מבצע מלכה. מה שראוי לזקוף לזכותה, הם תמיד היו שם בשבילי.

ביקורת מעולה! הציטוטים האלה זה בדיוק הסגנון שלה. לגמרי שבית אותי.
~RAIN~ (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
כן, אני יודעת שזה קיץ אחד ביחד D: זה עוד היה בתקופת החרדה שלי מסמים (לפני שהתחלתי להזכיר אותם כל משפט שני ולשנן מידע מויקיפדיה) אז דיי סגרתי את הספר ברגע שהמילה אבקות צצה לה. לא מתתי על קיץ אחד ביחד.
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ניימי, הרושם שלך עליה דיי מדויק.. בסדר ותו לא.
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אוי, לא, חני, אל תמליצי לה. היא תכנס לפחדים. עדנה היועצת בספר היא אחת המזעזעות, ובסיפור באמת מעיפים אותה בסוף כי היא גורמת לתלמידים להתחרפן...

הייתי צכה לכתוב את זה בביקורת.
במחשבה שניה, הייתי ממש חכמה בגיל שש עשרה, כי פשוט לא הופעתי לפגישות עם היועצת וסגרתי עניין :)
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי את הציטוטים בהחלט וביחד עם החוש הומור שלך זה נעים לקרוא....אמליץ לבתי כי באמת יש לה פגישה עם היועצת אחרי פסח.תודה
Nameless (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הציטוטים הצחיקו אותי XD הספר נשמע לא רע, אבל אני לא מעריצה גדולה של רוטנר. יש לי את מעורב ירושלמי בבית וקראתי את קיץ אחד ביחד, אבל הם לא תפסו ממש חזק. היא יצרה אצלי רושם של סופרת בסדר, לא משהו מיוחד.
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה, פרימי וריין.
ריין, לגבי האנס - זכור לי שהיה איזה מורה שהתעסק עם נועה או משהו כזה...
והיה דתל"ש אחד בחיים משלנו, נדמה לי. כל הספרים שלה נורא דומים אחד לשני. לפחות אלו שקראתי.
Primrose (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת חמודה D:

רייני, את מדברת על קיץ אחד ביחד^^
~RAIN~ (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
עומר החתיך ההורס, קובי החנון שאיכשהו יוצא עם נועה, היפה המתוקה, ענבל, הג'ינג'ית המרדנית, אלינור המהממת, הילדה בת שלוש עשרה ששכחתי את שמחה ומתיימרת להיות גאונה, איתי הערס שמחביא סמים בארון ואני לא זוכרת שום דבר לגבי דתיים או אנסים.

(קראתי אותו לפני ארבע שנים או יותר.)

ביקורת מקסימה D:
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
זה נשמע כמו רשימות החריגים האלה שצריך ללמוד בדקדוק, ואי ביניהם שום קשר, אז מכניסים אותן לתוך סיפור אחד...
יאיר (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אולי בזמן שענבל כרסמה לה עוגיות, תומר החתיך התקשר אליה והזמין אותה אליו הביתה וכשהגיעה גילתה שהדתי לשעבר והמופרע שהיא לא זכרה את השם שלו, אבל ידעה שהוא מופרע ניסו לאנוס אותה.....
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה, אור.
בדיוק היום חשבתי על זה: ניסיתי להיזכר מה קרה בספרים הקודמים שלה. זכרתי הרבה בני נוער, את ענבל הג'ינג'ית, תומר החתיך, מופרע אחד, דתל''ש אחד, כמעט-אונס אחד, עוגיות וזהו. לא הצלחתי להיזכר בעלילה רציפה כלשהי.
אור (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה :) אהבתי את הספר, למרות שאני לא זוכר ממנו כלום 0-0
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אני מניחה שכן...
יאיר (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
זה פשוט נשמע שערורייתי!
איזה מורה חסרת אחריות, מקווה שפוטרה........
קריקטורה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה, שונרא.

יאיר, תודה. תקציר על העלילה אפשר לקרוא בדף הספר. אני שונאת לתקצר.
היתה אז מורה מחליפה. והיא דיי העדיפה שלא אכנס לשיעורים. יכולה להבין אותה.
יאיר (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת נהדרת, לא כל כך הבנתי את העלילה.
אבל אפילו המחנך לא שם לב שיש לך טונות של חיסורים במתמטיקה, או המורה? זה נשמע מאוד מוזר.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
למקרא השם "זאבים" ציפיתי לאנשי זאב, ערפדים וירח מלא, לא לפסיכולוגית בשם עדנה ולעלמה בשם עלמה.
השם "עלמה" לא כל כך מתאים לרוקיסטית קשוחה ועצמאית. אולי בגלל זה היא לא מרדנית :-)
המשפט הכי מצחיק הוא השילוב המוזר של "איני מבינה+מדוע+פדיחה+הלייף". כתיבת כלאיים זו הגדרה מצוינת, וכך גם הביקורת שלך.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ