ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 בפברואר, 2015
ע"י קורא כמעט הכול
ע"י קורא כמעט הכול
ברומן ארוך של מורקאמי, אתה אומר OK לא הצלחתי להבין איך הוא עשה לי את זה... זה רומן ארוך, פספסתי את הרגע שהוא פיתל את העלילה, והעביר אותי למציאות מורקמית. בספר 1Q84 בנסיעת המונית בהתחלה, ממש חזרתי אחורה כמה עמודים כדי להתחקות איך זה בדיוק קרה. איפה הייתה דלת הסתרים שהעבירה אותי למציאות האחרת? בספר קצר חשבתי לעצמי... זה שטויות, קלי קלות, המעבר יהיה חד, בטוח שאתפוס אותו. ועדין זה חמקמק.
מה שמאוד יפה בפסרים שמורקמי מוציא עם האיורים של קאת מנשיק, למעט הספר עצמו הכוונה, זה שמדובר בסיפור קצר שאיננו חלק מקובץ סיפורים קצרים. פשוט סיפור קצר אחד, אתה לא נחפז חסר נשימה לסיפור הבא... זה כל הסיפור. אתה לא בולס את הסיפור בשקיקה בלי ללעוס, כדי לעבור למנה הבאה, ואז זו שאחריה, אתה קורא לאט, אתה יודע שזהו זה, הבא יהיה כשהבא יהיה... קצת כמו ערב חד פעמי מכל סוג שהוא... אתה יודע שעליך להתענג ללעוס עשרים לעיסות לפני שאתה בולע, לעצור לנשום בין ביס לביס, ללגום מהיין, וגם איתו לא להיחפז. בספר נפגשים במוטיבים מכל הספרים של מורקמי (ירח, איש כבשה, טרוף, נערה יפיפה, בעלי חיים מדברים) ובסוף הקריאה קשה להבין איך זה קרה איך כל זה נכנס ביריעה כה קצרה... מתי כאמור התעוותה המציאות... אולי כשהספרים שביקש הנער היו ספרים על גביית מיסים באמפריה העותמנית? אולי....
ספר יפה (האיורים)
סיפור יפה (המורקמי)
תודה לדושקה שהכניסה למאגר ספרים באתר.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
dushka
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
בכיף.
לא נראה לי שיש סוויץ'.
אני לא יודעת אם אני אוהבת את מורקמי או לא, יש משהו זחוח באופן שבו הוא עושה את מה שהוא עושה, ובכל זאת הוא עושה את זה טוב. נראה לי שהוא כותב בשפת חלום (לוקח מציאות לגמרי לא קוהרנטית כבסיס מובן מאליו לסיפור) וזה מה שיוצר את התחושה הזו. כמו לגור בחלום בבית שלא ראית מעולם אבל ברור שהוא שלך. |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
