ביקורות ספרים על הספר הספרייה המוזרה
|
קודם כל וידוי: זהו ספרו הראשון של מורקמי שאני קורא. וידוי נוסף: אף פעם לא אהבתי ספרי פנטזיה, מדע בדיוני או כל דבר אחר שאינו קשור באמת לחיים. כך לא דברו אלי ספרים הנחשבים לקלאסיקות כמו אלו של אסימוב למשל וגם ל"על העוורון" של סארמאגו היה לי קשה להתחבר. לו היה מדובר בספר באורך המקובל, נאמר 200 עמודים ומעלה, אין לי ספק כי הייתי מניח אותו בצד באמצע הקריאה, אך העובדה כי זהו ספרון של מעט יותר מ-60 עמודים כאשר חלק מהם מאויירים (נפלא!), הקלה עלי לסיימו.
זהו סיפור סוריאליסטי אשר מסתבר כי מורקמי כתב אותו בתחילת דרכו (תחילת שנות ה-80) והוא נראה לי כתרגיל סטודנטים יותר מא... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הספרייה בבית ספר שלי לא גדולה. חדר מאורך. בצד ימין ספרי עיון, בצד שמאל סיפורת נוער ומבוגרים. דוכן ההשאלה נמצא מול הכניסה, ושמונה שולחנות, מוקפים ארבעה כיסאות כל אחד, עומדים במרכז החדר. בקצה של הספרייה, רחוק מהדלת, יש שני חדרים בעלי קירות זכוכית. גם בתוכם יש שולחנות. בצד השני של הספריה יש אנציקלופדיות ומחשבים.
זאת ספריית בית ספר רגילה לחלוטין. ילדים באים אליה בהפסקות ובשעות החופשיות, להכין שיעורים, ללמוד למבחנים, או פשוט לקרוא. אני מחבבת מאוד את הספריה הזאת, למרות שלא יוצא לי להיכנס אליה הרבה. אבל פעם בשבוע אני מגיעה. כל יום שלישי בשעה השישית.
השנה התחי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אדיר! כתיבה מעולה, תרגום מצויין ואיורים מדהימים שממחישים את מה שמתרחש בעלילה באופן מופתי!
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"קח אותי מורקמי, בין ספרים עתיקים.
קח אותי, באזיקים, כסופים.
כלא אותי, במרתף של ספרייה.
מורקמי, תעשה לי איש-כבשה.
"
לא, זו אינה ביקורת ל-50 גוונים של אפור, אבל הייתי חייב להוציא את אהבתי לפלא הזה שקוראים לו הרוקי מורקמי. האמת, אני מרגיש שחפרתי מספיק ודי על מורקמי - כל מי שמחפש למצוא תשבחות ודברי הערצה על הסופר, יותר ממוזמן לקרוא כל ביקורת קודמת שלי על אחד הספרים שלו. כן, אני מודה, אני גרופּי.
את "הספרייה המוזרה", הוצאת זמורה-ביתן הוציאה אחרי "שינה" ו"המתקפה על המאפייה". כמישהו שמתעסק בעיצוב, אני חייב להודות שהספרים האלה, כאלו מושקעים שגם אם לא הייתי קו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ברומן ארוך של מורקאמי, אתה אומר OK לא הצלחתי להבין איך הוא עשה לי את זה... זה רומן ארוך, פספסתי את הרגע שהוא פיתל את העלילה, והעביר אותי למציאות מורקמית. בספר 1Q84 בנסיעת המונית בהתחלה, ממש חזרתי אחורה כמה עמודים כדי להתחקות איך זה בדיוק קרה. איפה הייתה דלת הסתרים שהעבירה אותי למציאות האחרת? בספר קצר חשבתי לעצמי... זה שטויות, קלי קלות, המעבר יהיה חד, בטוח שאתפוס אותו. ועדין זה חמקמק.
מה שמאוד יפה בפסרים שמורקמי מוציא עם האיורים של קאת מנשיק, למעט הספר עצמו הכוונה, זה שמדובר בסיפור קצר שאיננו חלק מקובץ סיפורים קצרים. פשוט סיפור קצר אחד, אתה לא נחפז חסר נשימה ל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
