ביקורת ספרותית על מיכאל שלי - מהדורות שונות מאת עמוס עוז
ספר טוב

---

כך הכרתי את בעלי : "ביום חורף , מעדתי במדרגות וזר אחז במרפקי, יד חזקה ומאופקת "
בדיוק לפני 15 שנה, ימים ספורים לפני קבלת השנה האזרחית 2000, נסעתי כחיילת באוטובוס שיצא מרמת הגולן לתל אביב .
ארוזה במעיל דובון באפרוריות של ינואר אוחזת בספר הזה שהתגלגל לידי ביד המקרה .
זהו הספר הראשון של עמוס עוז אותו קראתי .עוד בטרם הגענו לתל אביב תהיתי איך הצליח הוא לתאר את הקווים לדמותה של חנה? בקול אישה ,בגוף יחיד ובאופן כה מדוייק .
לי מלאו אז קצת יותר מ- 18 שנים , ליצירה הזו דאז מלאו 32 שנה ולימים קראתי שעמוס עוז כתב את הספר הזה כשהיה בן 26 בלבד . מפליא ומעורר הערכה וקנאה .
איזו מציצנות מתוקה ומטלטלת העניק לי עוז, מציצנות שמתחילה מתיאור שמלת הצמר הכחולה שלבשה,רחובות ירושלים הקפואים בהם צעדו, היא על הקרסול הפצוע הוא שתומך בה . היא שתוהה עד כמה נעים לה לציית לקולו והוא שהסמיק כמו ילד שגנב ממתקים כאשר לחשה באוזנו . התיאורים הקולחים והתמימים פשוט גורמים לעין לרוץ אחר המשפטים ולגמוע בצמא את המילים מבלי לדעת רוויה.
אט אט העלילה הופכת מעט אפלה, קשה להבחין מהו עולמה הפנימי של חנה אותו היא רקמה בדמיונה ומה היא המציאות המורכבת של חייהם.
הדירה השכורה האפורה והעגמומית , הטיפול בבנם יאיר, רצונו של מיכאל לחסוך ולקנות דירה ומנגד הבזבזנות הבלתי נשלטת של חנה המפצה על החוסר הרב בו היא שרויה . הדודה שמגיעה לבקר, החלומות הגנוזים של חנה שפרשה זה מכבר מלימודיה.
הכל מתאגד ונצבע בגוון מלנכולי , עד להתעוררות מחשבות פילוספיות והקבלה לכתביהם של ז'אן פול סארטר, אלבר קאמי , קפקא וניטשה, מהות האקזיסטנציאליזם ומהות הקיום שמוביל כל אחד מגיבורי הסיפור להכנע לבסוף לרצונותיו שלו .ספרות עברית במיטבה שקשה לא להתמסר לה וקשה שלא לחזור אליה לקריאה שניה ושלישית .
רעות

» ביקורות נוספות של רעות
» ביקורות נוספות על מיכאל שלי - מהדורות שונות