ביקורת ספרותית על FOUR מאת Veronica Roth
בזבוז של זמן

---

אני מבין שהרבה כאן אוהבים את מפוצלים, אבל בבקשה תנסו להסתכל מנקודה אובייקטיבית על הסיפור, ואם אתם לא מסכימים איתי, אל תבקרו את הביקורת בבקשה.

הכת הולכת וגדלת. כיום יותר ויותר אנשים נדבקים במחלה של סופרים לכתוב בשביל כסף, ואני חושש לומר שגם ורוניקה רות נדבקה במחלה הזאת, לצערי אין תרופה, ותסמיני הלוואי הם ספרים גרועים שנועד ליצור כסף.

הבעיה במחלה היא בזה שהרצון ליצור בוער בסופר(לכסף) והוא כותב ספר גרוע. הבעיה היא בזה שמדובר בחיקוי- פשוט כך.
הסופר אומר לעצמו "היי, דמדומים הפך את הסופרת לעשירה" ואז הוא לוקח עלילה שבלונית מרשימת 32 העלילות לספרי מדע בדיוני ופנטזיה (היא קיימת), דוחף את כל הקלישאות שהוא מצליח לחשוב עליהן, כל הרעיונות שדמדומים לא השתמש בהם כי הם לא התאימו לסטינג אבל לדעתו רק ישפרו ("אה וחוץ מערפדים מנצנצים ואנשי זאב בלי חולצה יש גם מלאכים ששולטים בותיקן מאחורי הקלעים וגם עיר תת ימית אבודה וגם את אלי האולימפוס וגם מסדר של קוסמים בני אנוש שגילו שהקסם קיים!!!1אחד).
לבסוף הוא נותן שמות ותיאור פיזי לבובות השבלוניות שלו, וחותך את הספר בנקודות השיא. הוא גם חוזר שוב ושוב על תיאורים זהים, כי זה יחסוך לו עבודה כשיבקשו ממנו להמיר את הספר לסרט מצליח (כמובן!), אז הוא יעשה כמה העתק-הדבק לתיאורי הדמויות והכוחות שלהם, כדי שאנשי התלבושות והאפקטים לא ינסו לקחת יוזמה.

אוי, רגע, בעצם זה צריך להיות סרט בדירוג G13 או פחות, אז כשהגיבור ידקור את החתול החמוד שהפך למפלצת, הוא לא יהרוג אותו אלא ישבור את הקסם ויחזיר אותו להיות חתול, ואת קטעי הסקס שהכנסתי אני אמחק וארשום "כיף כיף כריות כיף אני אוהבת אותך אדוארד למרות שאתה שובר כרגע כל עצם בגופי"...

ועכשיו לביקורת:

אני אוהב ספרי ספין-אוף, הם מגלים לי על דמויות אהובות, מעשירות אותן, גורמת לי לפתח אליהם רגשות, להבין את מעשיהם בעתיד ולראות אותם מנקודת מבט שונה, לראות את הפחד, התמימות, האהבה וטעויות שלהן, הוא מגלה לי עוד, גורם לי לפתח רעב לדמות ודאגה אליה
ולצערי ורוניקה רות לוקח את הרעיון של ספין-אוף והורסת אותו לחלקיקים קטנים, ורוניקה רות, שוב אכזבה מאוד(אותי), אני לא אתמקד יותר מדי בספר כי הוא מרגיז אותי נורא.

ורוניקה רות התמסחרה.

כן אני אומר את זה שוב, ה-ת-מ-ס-ח-ר-ה. ורוניקה רות משתוקקת לכסף, היא רוצה אותו מאוד. דבר מאוד פשוט כאן, שקורה להרבה סופרים. היא לקחה דמות כמו טוביאס, שמה אותו בסיפור נורא עם עלילה וכתיבה נוראית, לא מגלה לנו שום דבר חדש עליו ועוד, כדי לחסוך מאמץ אני מניח, היא כתבה את אותו צירוף המילים שוב ושוב כתגובה לכל דבר, אבל ברור שהיא תכתוב אותו, כי היא יודעת שהמעריצים יקראו אותו, וכך ממשיך להתגלגל הגלגל בקשר היחסים של המעריצים עם ורוניקה רות.
*ספוילרים ייתכנו פה*
ולא רק שהעלילה מחולקת לאירועים בלי שום הגיון ואתה יכול לעבור שורה ולעבור בין שנים ומקומות בלי להבין איפה אתה, מה אתה, או מי הדמיות שמדברות עכשיו, אתה גם צריך לנסות להבין את העלילה(שאין אבל נזרום), ועוד עם היו לך תקוות לרגע השיא, שבו מתחילה המתקפה על אבנגאטיון(הקרבה עצמית), לדעת מה קורה עם טוביאס, היא הורסת את זה(אפילו לא מזכירה את זה, טיפוס) ומשאירה אותך תלוי להבין איפה השיא פה.

לסיכום: אנשי כדור הארץ, מאדים ואנשי דרוטרניה,
בעיקר למעריצים, אל תקראו את הספר, אחרת, אתם פשוט תתאכזבו כמוני.

» ביקורות נוספות של יאיר
» ביקורות נוספות על FOUR