ביקורת ספרותית על לאהוב עד מוות מאת דבורה עומר
ספר מעולה

---

הספר הזה של דבורה עומר הוא לא סתם ספר, הוא ספר מרגש עד דמעות! מה לכתוב על ספר כזה יפה? הסיפור עצוב, ואפילו שמתים שם אנשים, הוא מרגיש כל כך חי!, אי אפשר לקרוא אותו ולצאת עם עיניים יבשות, במיוחד הסוף המרגש, הסוף המפתיע והנורא.
כשקראתי את הספר, בהתחלה השאלה היחידה שעלתה בראשי היא מה עמי רצה להגיד לה? למה דווקא עמי מת? לאחר מכן, כשניסיתי למצוא את התשובה, אצל אנשים שקראו את הספר, באינטרנט, ואפילו דיפדפתי בין הדפים, אבל באותו הזמן גם המשכתי לקרוא ועלתה לי שאלה נוספת, מה זה התזמון הנוראי שקרה לשמוליק? (עכשיו אני קצת הולכת לגלות, אז מי שלא רוצה שיגלו לו, שידלג על השורה שבין הכוכביות) *איך זה ששמוליק מת ביום שהם תכננו להשתחרר?? זה גורל נוראי! כשתיארו את הדם הכרוש שעל גופו עברה בי חלחלה, וכשתיארו את הגעגוע של זוהרה, צמרמורת עברה בי בכל הגוף, במה זוהרה חטאה שכל זה מגיע לה?**
שמחתי שזוהרה נסעה להגשים את החלומות שלה בחוץ לארץ, אבל (ושוב פעם כוכביות) *איזה מן גורל מוזר ועצוב זה שכל אהבותיה מתו? עמי, שמוליק ואמנון?! ולבסוף, היא?!**
ובכל זאת, הספר הזה הוא אחד הספרים האהובים עלי, אני שמחה שקראתי אותו, זה ספר מרגש עד דמעות, ספר ברמה, לא כתוב בשפה גבוהה מדי ולא בסלנג, הוא כתוב באופן מושלם. התחברתי לספר ולדמויות שבו, ולכן החלתטי לקרוא עוד ספר של דבורה עומר, ''פגיעה ישירה''.
נגה

» ביקורות נוספות של ג'ינג'ר
» ביקורות נוספות על לאהוב עד מוות