ביקורת ספרותית על בבקשה תשגיחי על אמא מאת קיונג סוק שין

---

ספר מיוחד וטוב ברובו הגדול, עצוב מאוד וצובט את הלב. הוא יכול היה להיות ספר מעולה, אלמלא סגנון הכתיבה המעצבן שלו (רובו כתוב בגוף שני). גם הרבע האחרון של הספר מיותר למדי ומייגע. פתאום נוספו בו אלמנטים לא מציאותיים, והוא התחיל לחזור קצת על עצמו.
למעשה, העלילה של הספר, לא מתקדמת מתחילתו ועד סופו- עדיין ישנו חוסר וודאות לגבי גורל האם שנעלמה. אך מה שמשתנה ומתפתח זו ההבנה וההתפכחות של הדמויות לגבי אופיה של האם ויחסם אליה. הילדים והאב מכים על חטא- בהתעלמותם מהאם, בלקיחתה כמובן מאליו, בכך שלא התקשרו אליה מספיק ולא ביקרו אותה לעיתים קרובות. הם לא היו מודעים בזמן למצבה הגופני, הנפשי והמנטלי שהלך והידרדר עד לסוף המר.
האם מתוארת כ"קדושה מעונה"- היא לא למדה קרוא וכתוב אך דאגה שילדיה יהיו משכילים, היתה עסוקה כל העת בפרנסת המשפחה ועבודה מפרכת ואינסופית בשדות ובמטבח.גם יחסו של בעלה אליה היה מחפיר ומשפיל. היא סבלה את כאביה בשקט וביסורים נוראיים, ורק תמכה בכולם ולא התלוננה כמעט.
לדעתי, כמעט כל קורא בוגר ירגיש בעת קריאת הספר רגשות אשמה מסויימים ונקיפות מצפון ביחס שלו עצמו כלפי אימו (האם העריך אותה מספיק, התקשר וביקר אותה תכופות) ובכך מתבטאת למעשה גדולתו של הספר. הוא "לוחץ" לנו על המקומות הרגישים ביותר ומציב מראה מדכדכת מולנו. רק כאשר מישהו נעלם מחיינו אנו מבינים את גדולתו וחשיבותו, ואת החלל העמוק שנפער בנו כתוצאה מחסרונו.

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על בבקשה תשגיחי על אמא