ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 בנובמבר, 2014
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
זהו ספר נוער של ג'ון גרישם מהסדרה של תיאודור בון.
הסיפור מתחיל בהיעלמו של פיט דאפ המואשם בחניקת אשתו. פיט דאפ צפוי לבלות את כל שארית ימיו בכלא בגין רצח זה. הבעיה שעמדה בפני המושבעים בבית המשפט שהם לא קבעו אם הוא אשם, או זכאי.
במחוז סטארטן מעשי רצח היו נדירים, ולכן כשזה קרה, קהל רב עקב אחרי השתלשלות החקירה, עד כדי כך שאפילו תלמידי בתי הספר עקבו אחרי המשפט של פיט דאפ.
תיאודור בון, חמד של ילד, נבחר נשלח לצפות במשפט של פטי דאפי מטעם בית הספר. אלא מה, תיאו גילה שבהיעדרו מבית הספר ושהייתו בבית המשפט, מישהו ניצל את ההזדמנות, לפרוץ ללוקר הנעול שלו, וגם לפנצ'ר את הגלגל הקדמי של אופניו. למה?
תיאודור בון בן יחיד לזוג עורכי דין. האב – וודס בון עסק בתחום הנדל"ן, והאם- מרסלה עסקה בתחום המשפחה ובגירושין.
תיאודור - בן יחיד ומיוחד. הוא אהב את עולם המשפטים, ובדרך כלל אחר יום לימודים, בילה במשרדם של הוריו יחד עם כלבו. שני הוריו היו עסוקים בקריירה והמשפחה ניזונה בדרך כלל מ- Take a way.
כל חלומו של תיאודור בון היה להמשיך דרך הוריו. מסלול חיו תוכנן בשלבים הבאים: תיכון, קולג' וההמשך לימודי משפטים במטרה להיות עורך דין.
תיאודור בון - הדמות הראשית בספר "נאשם" בפריצה לחנות מחשבים, ולראייה נמצא בלוקר ציוד שנגנב מאותה חנות. הוריו של תיאודור מאמינים לבנם, ומניחים שחקירת המשטרה תחשוף את האשם.
מעת מציאת השלל בלוקר שלו- תיאודור נתפס כפושע וחיו הופכים לסיוט. אבן נזרקת לעבר חלון משרדם של הוריו, אופניו מפונצרות מעת לעת, וחבריו בבית הספר מביטים בו שלא כתמול שלשום.
דודו של תיאודור עומד לימינו, ובהברקה של רגע הדוד פותר את התעלומה.
את הספר הקודם של הסדרה לא קראתי, אך ניתן לקרוא את הספר הנוכחי ללא כל קשר.
העלילה קצבית, מרתקת ללא תחכום אך היא סוחפת וקלילה.
ג'ון גרישם הוא סופר שכותב מקסים למבוגרים, אין סיבה שהספר הנוכחי לא יהיה מרתק לבני הנוער.
למבוגרים הספר הזה הוא כמו פיצה, שחסר בה קצת תחכום ותוספות כמו פיטריות, זיתים, אורגנו וכו'. לבני נוער זו תהיה פיצה עם גבינה צהובה בלבד, ומספיק מושלמת כדי לספק את רעבונם.
אין כאן המלצה או אי המלצה – הכול תלוי איזה סוג של פיצה תפצה אתכם ותשביע את רעבונכם.
לי יניני
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
זשל"ב, לא זאלב.
כן, הבנתי. אהבתי מאוד את התגובה של נצחיה. מתאר בול את המקרה. |
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
זאלב-אני השתמשתי בפיצה כמטאפורה למה שהרגשתי ואני מבינה שהצלחתי כי גם נצחיה ואתה
הגבתם לפיצה הזו. הספר הזה קוטלג בסוגה של נוער ... אין שם תיאור על חניקה או תיאורי זוועה אחרים הוא יותר מתמקד בתיאודור בון החשד שהטילו בו ויחס החברה לאדם שכביכול נמצא "אשם" וכיצד הם חורצים את דינו...
|
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
נצחיה... אולי. במקרה הזה זה ספר לנוער. בשביל נוער זה מספיק טוב למבוגרים הרבה פחות :-)
|
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אתמול ראיתי משהו כזה שרץ ברשת.
מישהו כתב על דף הפייסבוק של "דומינוס פיצה" שהוא הזמין פיצה, והיא הגיעה בלי שום ציפוי או תוספות. סתם בצק שנראה כמו לחם. בתגובה הם התנצלו והציעו לו לפנות לסניף שממנו הזמין ולקבל פיצוי. ואז הוא אמר: "לא משנה, פתחתי את הקופסה הפוך".
בקיצור - אולי אם קוראים את הספר מהסוף להתחלה הוא יכול לצאת מוצלח יותר? |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
בדיוק אתמול אכלנו, כל המשפחה, פיצה. פיצה קפואה אבל, לא ממש טעימה כמו שמזמינים.
לכן אני מבין בדיוק מה את מרגישה. דרך אגב, איך ספר נוער יכול להכיל תכנים כמו חניקת אישה?? |
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
נעמה גם לטעמי. אבל אני בתקופה כל כך לחוצה שלקחתי משהו קליל כנוצה בכוונה...
|
|
|
נעמה 38
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
הפיצה שכתבת נראית סבבה, גרישם לעומת זאת הוא פיצה תעשתייתית לטעמי.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
