אני בבעיה.
הבעיה היא שהרבה יותר קל לכתוב ביקורת רעה מאשר טובה. אבל האמת צריכה להיאמר. יופי של ספר.
מה שכן, יכול להיות שאני טיפה'לה משוחד – אחרי הכל, תנו לי כמה נאצים, איזה צלב קרס פה ושם (רצוי על העטיפה) וניחוח של מלחמת העולם השנייה – ואני מיד קונה את הספר ומזמין כרטיסים לסרט.
אבל משוחד או לא – אהבתי את הכתיבה, את העלילה, ויותר מהכל, את הדיוק היחסי בפרטים ההיסטוריים (את מי לא זרקו לשם – היטלר, רוהם, הימלר, היידריך, מנגלה – ממש "פורסט גאמפ"). יודעים מה? אפילו אהבתי את העטיפה!

רק שלושה דברים טרדו את מנוחתי. דברים קטנים, אני מודה, אולי אפילו קטנוניים...

האחד – בעוד שהעלילה מציינת במפורש כי הגופה הייתה בעלת ראש מגולח, הרי שעל העטיפה מצוירת אישה בעלת שיער שחור וגולש.

השני – השימוש המופרז והשגוי בביטוי "אח זו" במקום "אל זו" שפירושו (בתרגום חופשי ביותר) "ובכן", "בסדר גמור" (ואם זה ממש, אבל ממש מעניין מישהו - http://en.wiktionary.org/wiki/also#German)

והשלישי (נשימה עמוקה) -
"פוצי"?
באמת?
לא "בריגיטה", לא "זלדה", לא "אווה", לא "אילזה".
דווקא פוצי!

נו שוין...

ספר מעולה!!
קצת היסטוריה, קצת מתח, קצת רומנטיקה.
מקסים ומהנה...
התקופה היא שנת 1932 , לפני עלית הנאצים לשלטון, בלש יהודי מצליח חווה את שינויי השלטון. שזורים תאורים על ברלין הישנה , עובדות הסטוריות (ידועות יותר- ידועות פחות) וספור אהבה ...
נהנתי מהעלילה המרתקת, מהשלמת הפרטים שלא ידעתי על עליית הנאצים. שווה !!

וואו איזה ספר.
מתחיל בתור סיפור יבשושי על רצח מעט גרפי... מנצל את גרמניה ערב עליית הנאצים לשלטון כמיקום מסקרן - ומהר מאוד הופך להיות הרבה הרבה הרבה יותר.

עלילת ה"גופה נמצאה" "בלש אלכוהוליסט" וכו' מתפתחת מהר מאוד להיות לא פחות מתענוג צרוף ומרתק על נקודת זמן מאוד מסויימת שכמעט ולא מספרים עליה.

התיאורים של התקופה צפים מול העיניים בצורה ברורה ביותר. התחושות הקשות ובעיקר המהירות שבה השמיים מתכדרים.

מומלץ בחום - למרות שגיאות עריכה מעוררות כעס מצד ההוצאה.

לעולם לא אוכל להבין, ולא חשוב כמה מאמצים אעשה בשביל להבין, את ההיסטוריה וכל מה שהוביל לשלטון הנאצי.
ספר מרתק , במיוחד החלק האחרון.
כמו זרקור על אירועים של לפני העלייה של הנאצים לשלטון. התנהלות החיים בברלין, מסיבות הפאר, חנויות ומסעדות, הארכיטקטורה. ובום טראח איזה טראח, נכנס לו ממול ....
חייבים לעשות סרט מהספר הזה. לא יאומן, גם אם הוא סיפור בדיוני, אבל מבוסס על עובדות.
מצמרר, מבחיל, מזעזע, וכל כך מפחיד.
גם אם הוא כתוב בשפה די יבשה עד החלק האחרון, הסוף מפצה ובגדול.

לדעתי הספר מחולק לשני קווי עלילה.
העלילה הפשוטה והקלישאתית: רצח מזעזע, בלש חוקר מוצלח שעולה על סיפור גדול ממנו ומנסה להוציא את הצדק לאור.
והמיקום המרתק בהיסטוריה: לפני עליית הנאצים לשלטון. (ציינתי שהבלש יהודי?) כל מה שלומדים בתיכון מקבל מעין תיאור ממשי. תחושת החוסר אונים מתגברת ככל שמתקרבים לסוף הבלתי נמנע. כמה פעמים יצא לי במהלך הקריאה לומר לעצמי "אם הוא רק היה יודע"
מה שכן ספוילר הפריע לי הכיוון שלקחה העלילה כשהוא התאהב ביצאנית..זה פשוט היה לא אמין ולא אהבתי את הקשר ביניהם. היה גם לא הגיוני שכשוטר ותיק הוא באמת ישלח אותה למשימה שבה היא יכולה למות בצורה כזו מחרידה.
עדיין מאד נהנתי מהצד ההיסטורי של הספר, וזה הרבה יותר מהנה מאשר לקרוא היסטוריה יבשה.