חטאיו של הקדושעדן בל2התאכזבתי מהספר הזה ולא הייתי ממליצה לאף אחד לקרוא אותו.לא הייתי מדמיינת בחלומותי הפרועים את מה שקרה שם. לאחרי שקראתי את הספר המושלם "חסדיו של המלך" ציפיתי למשהו דומה בין סנטיאגו לבין אלמנדרה: אהבה חזקה, פרועה ומשלהבת, אולי משולש אהבה בו אלמנדרה היתה צריכה לבחור - אבל זה לא מה שהיה בספר הזה - ממש לא!יש פה תפנית חדשה מאוד שלא אהבתי בכלל ורק שהגעתי אליה הבנתי למה הסופרות הזהירו עם טריגרים.אני לא אפרט פה כדי לא לעשות ספוילרים לפי שטרם קראה את הספר אבל בנות ראו הוזהרתם.נתתי לספר 3 כוכבים כי אחרי הכל סיימתי אותו יחסית מהר והוא כתוב נהדר.סיפור האהבה שהיה כאן לא מצא חן בעיני ולכן 3 כוכבים זה כל מה שהספר הזה יקבל מהצד שלי.
הקיסר - חלק ב'עדן בל2טוב אני חושבת שהחלק השני הרבה יותר טוב מהחלק הראשון.שם טליה יותר מתמסרת ללוקאס אבל עדיין נשארת מעצבנת ומכניסה את עצמה לסכנות מיותרות בבריחות המיותרות והאינסופיות שלה!לוקה נלחם עבורה ואפילו כאשר הוא העמיד אותה במקום שמחתי כי זה היה ברמת מוגזם.לא קרה לי מעולם שקראתי ספר ולא ריחמתי או התחברתי לגיבורה הראשית (למרות שכמה מהן הכעיסו אותי) ויותר התחברתי לגבר.....היו רגעים בספר שממש חששתי שיקרה משהו לטליה אבל לא בגללה אלא בגלל לוקאס ולמה שזה יעשה לו - מבינים עכשיו למה אני מתכוונת ?הצדדים שהתחברתי בהן לטליה הם: האומץ שלה - לא פוחדת מאף אחדהאמונה שלה - מאמינה בבורא ולא זזה מילימטר מזה. אפילו כאשר אמרו לה "תשתחווי שפחה" היא השיבה "אני משתחווית רק לאלוקים שלי" - זה מילא אותי בגאווה!שוב השפה בספר לא תואמת תקופה. ההקנטות, צורת הדיבור זה פשוט לא הסתדר לי....ולוקאס ? לוקאס כרגיל היה מ-ו-ש-ל-ם!!!
הקיסר - חלק א'עדן בל2היו לי רגשות מעורבים במהלך קריאת הספר הזה.היו לי צפיות גדולות מאוד מהספר ואפשר לומר שהוא סיפק את הסחורה.לוקאס גבר מרהיב, עוצמתי, מסור ואוהב עד הסוף - התאהבתי בו!עם טליה היתה לי בעיה. לא כל כך התחברתי לציניות שלה ולבריחות האינסופיות האלו מלוקאס - ברמה של גלגול עיניים מהפעם השלישית שהיא ברחה.כשלוקאס קרא אליה ואמר לה שתמודד מולו במקום לברוח כמו ילדה קטנה - בהחלט יכולתי להסכים עם זה.אומץ יש לה אבל הפזיזות שלה היתה מוגזמת ברמות.בעיה נוספת שהיתה לי עם הספר היא צורת הדיבור שם. הדמויות דיברו בצורה שלא מתאימה לתקופת הזמן. כמובן שלא ציפיתי שהסופרת תדברר את השיח בצורה יבשה כמו בימי הביניים אבל הקלילות והמילים שם פשוט לא הסתדרו לי עם התקופה וזה קצת הרס לי.לרוב התעצבנתי על טליה שלא מעריכה את הקיסר ולוקחת אותו כמובן מאליו.אבל לוקאס היה פשוט מושלם ולכן נתתי 5 כוכבים ולא 4 רק בגלל שלוקאס די כיפר על החוסר בדמות של טליה.
ואריה אם ישאגדיאן אל3הספר נורא סיקרן אותי ואכן הוא סיפק את הסחורה.כתיבה יפה וקולחת סיימתי אותו ביום אחד.כמובן שסוכני מוסד לא כל כך אימפולסיביים כמו אריאל אבל אם ניתן רגע לדימיון לשלוט ולא להיגיון זה זורם בסדר גמור.התמונות שם מהממות רק חבל שהן בשחור לבן.בסוף הספר בכיתי כי הוא נורא ריגש אותי.שמחה שקראתי אותו - רואים שהסופרת פטריוטית וגאה ביהדותה וזה גורם לי לאהוב אותה ולכבד אותה כאחד!בהחלט סופרת ששווה לעקוב אחריה.רצה לספר הבא שלה ;)
כשהגלים מתחזקיםשרון צוהר4הספר יפה ומעניין צורת הכתיבה של הסופרת קצת שונה מרוב הספרים שאני מכירה בדרך כלל בספרים שאני קראתי זה או שהספר כולו נכתב בגוף שלישי או שהספר כולו נכתב בגוף ראשון אבל פה זה גם גוף ראשון וגם בגוף שלישי הסיפור לא רק נכתב מנקודת המבט של הדמויות המרכזיות אלא שגם נכתב מנקודת מבט של דמויות משניות. גם כאשר הדמויות המרכזיות במקרה הזה הן מורן והראל לא נוכחים בסיטיואציה עדיין יהיה שיח בין הדמויות המשניות אני מניחה שזה בגלל שזו סידרת ספרים אז אולי הסופרת רצתה לחמם אותנו לקראת הדמויות שיופיעו בספר הבא. היה גם נחמד שבסוף הספר יש אפילוג של שנים קדימה והיה כיף לקרוא סוף סגור ומקסים כזה :) סיפור הרומנטיקה כאן לא סחף אותי כמו ספרים אחרים שקראתי אבל בהחלט רומנטיקה מקסימה, אחרי הכל סיימתי אותו תוך 3 ימים אז זה אומר משהו.
החוב הסופיפפר וינטרס0סיימתי אותו תוך יומיים כי באמת הייתי זקוע ומסוקרנת איך זה יגמר.,ספר סוחט אבל גם סוחט גמעות. הדברים האכזריים דקורים במהלך כל הסירה וגן בספר הזה גובל בחוסר דשפיות. אני לא חושבת שאני אוכל לקרא רומנים אפלים בזמן הקרוב כי הסירה הזו היתה קשוחה מאוד. אני אחשוב פעמיים לפני שאני אקרא שוב ספרים של פפר וינטרס.
החוב השלישיפפר וינטרס0האמת שמה שורה בספר הזה מבחינת ניילה בכלל לא הגיוני.מתעללים בה, מדפילים אותה ומבטיחים לה שרק מוות אורב לה בסיוםם והיא עדיין חוזרת למשפחה ההזויה הזו כדי להציל את ג'תרו. לא ברור לי למה לא לנסות בדרכים יותר מועילות ופחות מסוכנות. אני עדיין נותנת לזה חמישה כוכבים כי סיימתי אותו ביום אחד אז הוא בהחלט סוחף
החוב השניפפר וינטרס0את הספר הזה היה לי קשה לקרוא כי באמת החוב השני היה מזעזע! זה לא לבעלי לב חלב בכלל אבל הצורה שבה ג'תרו ליטף אהבה וניסה לכפר על מה שעשה די הרגיע אותי למרות שנראה לי מטורף לגמרי שהוא מזיק לה ואז מנחם אותה....
דברים שצריךסטיבן קינג3ספר טוב עם פוטנציאל אדיר. אני חייב לציין שהחלקים בספר שדיברו על לילנד גאונט, המוכר של החנות "דברים שצריך", ריתקו אותי מאד. וחבל לי שלא כל הספר התמקד בו. החלקים האחרים בספר שלא דיברו על החנות היו די משעממים ולא ברורים. כבר אמרתי פעם שיש לי יחסים מורכבים עם סטיבן קינג. מצד אחד הרעיון וההתחלה מאד מושכים אותי ואז אני נתקל בספר בינוני פלוס. וזה פשוט חבל כי לדעתי סטיבן קינג הוא אדיר. לא סתם הוא אחד הסופרים הטובים בעולם (ובצדק). אבל מצאתי את עצמי קצת מאוכזב מהספר. זו פעם שנייה שאני קורא אותו. אם אני לא טועה קראתי אותו בגיל 17 וזה לקח לי 3 ימים. בגלל זה החוויה זכורה לי לטובה. סה"כ ספר טוב. מומלץ בחום. כנראה שאעשה הפסקה קצרה מסטיבן קינג כרגע. ואחזור אליו מאוחר יותר. שארצה שוב לנסות ואולי אולי להיות מופתע שכל הספר יהיה טוב ולא רק חלקו. תיהנו לכם ... נדב
דברים שצריךסטיבן קינג11מה כבר לא נאמר על סטיבן קינג? כעת אני מבין מדוע היקום סידר לו שם משפחה כל כך עוצמתי. זהו סיפרו הראשון של קינג שקראתי. סיימתי אותו ממש לפני מספר דקות ולא יכולתי לחכות לכתוב עליו ביקורת. מיד הרגשתי רצון לצעוק לעולם על נפלאותיו וקסמיו של הספר השובה הזה. קינג מיטיב לתאר כל רגע בספר. כל תנועה שדמויותיו עושות, וכל מחשבה שעוברת בראשן. הרגשתי את כאבי הידיים של פולי, את תסכולו של ברייאן אחרי קניית הקלף בחנות, ואפילו הצלחתי להתאהב בתחילת הספר בלילנד גאונט. במהלך קריאת הספר נעשיתי תושב קסטל-רוק. התהלכתי ברחובות, בין הבתים, בין התושבים, כאילו אני אחד מהם. הרגשתי שאני מכיר את כולם כאילו הם השכנים המציאותיים שלי. מה הופך כתיבה למוצלחת? חודרת? שממלאת אותך ומנתקת אותך מהעולם שלך ותוך שניה פולטת אותך לעולם שנבנה אך ורק על ידי מילים? איני יודע את התשובה, אבל אני מבין שכשקינג כותב הוא מכיר את העולם שעולה לו על הנייר כמו שהוא מכיר את עצמו. הוא מכיר את כל הדמויות כאילו הן הוא. הוא אוהב את כל הדמויות, הטובות והרעות כאחד, כאילו הן ילדיו האמיתיים. וזה מה שהופך אותו לקינג-למלך. לא הייתי מגדיר את הספר 'דברים שצריך' בתור ספר אימה, אבל הוא לגמרי לוכד אותך ולא משחרר עד שסיימת אותו. וגם עכשיו, אני בספק אם אצליח להשתחרר ממנו בקרוב. מומלץ לכל אוהבי המילים והסיפורים של כל הסגנונות.
דברים שצריךסטיבן קינג11כה אמר אלבוס דמבלדור: "כסף רב וחיים כאוות נפשך - אלה שני הדברים שמרבית בני־האדם היו מבקשים לעצמם מעל לכול. הצרה היא, שאנשים נוטים לבקש לעצמם בדיוק את הדברים שמזיקים להם ביותר." (הארי פוטר ואבן החכמים, עמוד 309) בעלילה רווית דמויות, יריבויות ואימה, מראה לנו סטיבן קינג למה בדיוק התכוון המשורר - לא רק בכסף וחיים, אלא גם בדברים פשוטים, כמו קלף בייסבול אגדי, בובת חרסינה ותיבת נגינה ישנה. הכלל הוא שאם אתה חומד משהו, תדע לך שהחמדה הזאת תביא עלייך, בסופו של דבר, את האסון שלך. ולא רק עלייך, גם על כל האנשים הסובבים אותך והיקרים לך ביותר. והדמויות הראשיות בספר יהפכו ליקרים גם לכם, כמו שרק סטיבן קינג יודע לעשות. יוצא שזהו בהחלט אחד הספרים האלה של קינג שמהם אפשר לצאת לא רק אחוזי אימה, אלא גם מלאי תובנות ולקחים לחיים שלנו, כי במלאכת מחשבת קינג הצליח ליצור כאן ספר שנוגע בדברים שכל אחד מאיתנו יכול להכיר ולזהות - חמדה, רכושנות וקנאה. ליליאנד גאונט הוא לא רק מוכר של חפצים שמרעילים את הנשמה, הוא לא רק דמות מיסטית ושטנית דמוי 'פלאג' שממררת את חייהם של בני האדם לאורך ההיסטוריה (דמות נבל שמופיעה בספרים ה"עמדה", "עיני הדרקון", סדרת "המגדל האפל" של קינג). ליליאנד גאונט הוא בעצם השטן שיושב בתוך כל אחד מאיתנו, ברגע זה ממש. הספר הזה ידבר אליכם.
דברים שצריךסטיבן קינג7לכל אחד יש "דברים שצריך" באיזו מגירה. המון חפצים עם ערך אישי על פניו זה נראה כה טפשי. דברים שלעולם לא נעז לזרוק ומפעם לפעם יוצא לנו אותם לסרוק. החפצים מזכירים לנו תקופות טובות מהנעורים אז שעדיין לא היו הרהורים. את האהבה הראשונה או הילדות אבל להעמיק בעבר לפעמים זו טעות. העבר מתעתע,פרטים מתערבבים הסיפורים נזכרים כחד צדדיים. וכך כוחם של החפצים מתגבר ואנו מייחסים להם תכונות של חבר.
דברים שצריךסטיבן קינג3ספר מדהים. חזק, מזעזע. לכל אורך הספר הייתי אחוזת אימה וחרדה, רותקתי ולא הצלחתי להפסיק לקרוא. ספר כבד, ולקראת האמצע מתפתח בצורה קצת איטית. אבל שווה להגיע לסוף. אהבתי מאוד את התיאורים המפורטים של קינג. את המחשבות, הפרנויות והפחדים של כל דמות, שהוא מתאר לעומק, בדיוק ומציאותיות. אהבתי את האפלה שבספר ואת המאבק, שרואים אותו בעיקר בסוף בין הצד האפל והטוב של האדם. את הצד האפל והרע מייצג לילנד גאונט. הוא מעורר את הרוע באנשים בעיירה, באמצעות פיתויים בדברים בחנות שלו שהם חושבים שהם צריכים. לכל דמות בספר יש איזשהו צד אפל או כואב בעבר שלהם. מה שהם קונים בחנות גורם להם לשכוח מהעבר ולהרגיש טוב יותר עם עצמם, אבל מוביל אותם לטירוף ואובססיביות חולנית כלפי מה שהם קנו. לבסוף הדמות המרכזית מבינה שהיא לא צריכה את מה שהיא קנתה בחנות, וזה לא שווה את המחיר וההרס שהחנות הביאה על המקום. היא מבינה שהיא צריכה להשלים עם העבר ושהיא יכולה לחיות עם הכאב. הספר החזיק אותי במתח לכל אורכו. בעיקר החרדה והציפייה לגלות מהו בעצם לילנד גאונט. אהבתי שבסוף מגלים שהוא לא אנושי, והוא מייצג את הרוע המוחלט, השטן. לבסוף מגרשים אותו מהעיר, כשהדמות המרכזית הטובה מתנערת מהעיוורון, ומהיפנוזה שכל העיר הייתה נתונה בה.
דברים שצריךסטיבן קינג3ספר מצויין. אדם זר וחביב מגיע לעיירה ומתחיל לחלק לאנשיה "במקרה" את הדבר שהם הכי רוצים, תמורת טובה קטנה. בהתחלה מדובר במעשי קונדס, אבל מהר מאוד הכל הופך לכאוס אחד גדול ובלתי הפיך. לא כל הנוצץ זהב הוא - לקח מתבקש מקריאת הספר. מומלץ בחום!
דברים שצריךסטיבן קינג3קראתי חלק רב מספריו של ה-קינג. "מיזרי", "החצי האפל", "זה", "הניצוץ", "העמדה" ועוד רבים וטובים. מכל אלה שקראתי, "דברים שצריך" הוא ללא ספק ספרו המשובח, המעניין והמותח ביותר. הספר הזה שונה מסגנון כתיבתו של קינג. אט-אט, כשאתה מתקדם בשיפולי בעלילה והופך את העמודים על גבם, אתה מתמכר לכתיבתו כאילו היא סם כבד ואתה מגיע למצב שאתה לא יכול לקרוא ספרים אחרים, עד שאתה מסיים אותו. מעולה.
דברים שצריךסטיבן קינג3לא זוכרת כמעט כלום מהספר כי קראתי אותו כשהייתי בתיכון, חוץ מזה שזה הספר הראשון של קינג שקראתי ושהוא היה פשוט מעולה - קראתי אותו בתוך כשלושה ימים (!) (מדובר בספר עבה מאוד בהיקף של כ-1,000 עמודים).
דברים שצריךסטיבן קינג2ספר מעולה. סטיבן קינג במיטבו. העלילה נבנינת בצורה איטית אך אט אט מגבירה מהירות וסוחפת לתוך עלילה בה מציאות ודימיון משתלבים האחד בשני, עד שלא ניתן לדעת היכן מתחילה המציאות והיכן הדמיון מסתיים. ספר עב כרס אולם ברגע שנשאבים לתוך העלילה, בקריאה מענגת ובמתח עולה. בלי לשים לב מגיעים לדפים האחרונים. נהניתי מאד וממליצה בחום. ספר מותח ומרתק.