ביקורת ספרותית על אזיקים מנייר מאת אורנה פלג-אלוני

---

אזיקים מנייר שאב אותי לילדותי אל שנות החמישים
מעברה או שכונה כמו חליסה.
עולים חדשים שברחו מאירופה המדממת ,או שנטשו
את כל רכושם בעירק ובאו למחנות עולים ואוהלים בליל של שפות שונות.
על מצע חברתי זה גדלה ילדה שכל בקשתה אהבת אם אב אח ואחות ,ואיך תקבל את מבוקשה ממשפחת קשת יום
ואב מכה.
על קרקע זו צומח רומן השוזר כחוט השני את פרקי
הילדות המנוכרת עם בגרות מוקדמת,כמיהה לאהבה
דואליות ביחס לדור הקודם לעומת הרצון ליצור משהו
חדש ושונה עם הדור הבא.
בריחה לרומן חד צדדי נטול הדדיות ומתסכל.
וחזרה של גיבורת הרומן למחוזות ילדותה לחפש
את התשובות לשאלות בלתי פתורות.
הרומן כתוב בשפה משובחת ,סוחף ואינו משאיר ברירה
לקורא, אלה להמשיך ולנוע במבוכי נפשה המיוסרת
של ליאורה.
מומלץ בחום רב

כותב - אלי מורד

» ביקורות נוספות של אלי מורד
» ביקורות נוספות על אזיקים מנייר