קשה כיום למצוא בחנויות את הספרים של טרווניאן, או בשמו האמיתי - פרופסור רודני וויליאם וויטאקר, פרופסור לקולנוע שכתב ספרים כסוג של מחקר פרטי. וויטאקר השתמש בשיטה הדומה לשיטת המשחק של שחקנים - הוא המציא פרסונה של סופר, נכנס אליה וסיפר דרכה את הסיפור. עד היום אף אחד לא בטוח כמה ספרים הוא כתב ובכמה שמות בדויים השתמש, אבל בכל הספרים שמופיעים תחת שם העט "טרווניאן" שזורה ביקורת בוטה, חותכת ולעיתים מתנשאת על תרבות הצריכה של העולם המערבי, אובדן הערכים הישנים, העלאת החברה על פני האינדיבידואל וגעגועים למה שהיה פעם.
"הקיץ של קטיה" הוא סיפור מתח/אימה פסיכולוגי. ז'אן-מארק מונז'אן, רופא כפרי מחבל הבאסקים בצרפת, מתיישב בשנת 1938 - ערב מלחמת העולם השניה - לכתוב את הפרשה בה נטל חלק ערב המלחמה הקודמת, ב-1914, כשמשפחת אצולה שנאלצה לעזוב את פריז בנסיבות מסתוריות מגיעה לכפרו והוא מתאהב בקטיה, בת המשפחה.
מלבד הנושאים הרגילים אצל טרווניאן מופיע פה נושא שלא היה בו הרבה עיסוק בזמנו והוא מעמדה של האישה בעולם - בחברה הגבוהה, בחברה הנמוכה, בחברה הפרימיטיבית, ואת האופן שבו יכול אדם המייצג כל אחד מן הצדדים השונים האלה של החברה להתמודד עם העלאתו כקורבן.

זהו סיפור קצר ודרמטי על אהבה בין רופא כפרי צעיר ונאה לבין קטיה, בת למשפחה הבאה להתיישב לא רחוק מהכפר. משפחתה של קטיה באה מפריס זה לא מכבר ומתיישבת בכפר שבדרום צרפת, סמוך לחבל הבסקים.



משפחתה של קטיה, אביה ואחיה התאום הזהה, סוחבים על גבם סוד נוראי, שאינו מאפשר לאהבתם של הרופא מונז'אן וקטיה טרוויל לפרוח. במשך הסיפור הלא ארוך הזה הסוד מתגלה, אולם אין הוא הכל. לקראת סוף הספר העניינים רק מסתבכים ובסופו של דבר אנחנו מקבלים סיום קודר וטרגי.



הספר כתוב היטב, שנון לרוב, זורם, קולח, הו"ד (הופך דפים). התרגום טוב מאוד.