ביקורת ספרותית על שמיים אחרים מאת חוליו קורטאסר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 ביולי, 2014
ע"י cujo


לפני שנה וחצי נרשמתי לסדנת כתיבה למתחילים. זו הייתה מתנת יום הולדת 39 לעצמי ואחת המוצלחות.
תמיד רציתי לכתוב, בכיתה ה' כתבתי סיפור על שבעה מופלאים ונתקעתי בתאור צבעי החדרים השונים שלהם. המורה שלי ,אז ,אמרה שיש לי עתיד ובזה זה פחות או יותר התסתכם.
התפתחתי כקורא , תחילה מקובע ועם הזמן פתוח ליותר ויותר סגנונות. אני חושב שהרצון שלי לכתוב נובע קודם כל מהאהבה שלי לקריאה. סופרים תמיד סקרנו אותי, סיקרן אותי איך סיפור מתגבש, מה הרעיון שהיה בבסיס ולפעמים איך סופר מעז לגשת לנושאים מסויימים ולמה.
הסדנא היתה עם הסופר אופיר טושה גפלה שמלבד היותו אדם מקסים ( וזו באמת לא מילה שאני מתאר בה הרבה אנשים ) ואינציקלופדיה מהלכת לספרות על כל גווניה ,הוא מורה מצוין.
הוא הרג את המוזה עבורנו בשיעור הראשון ושם במקומה את גלוטאוס מקסימוס . הוא לימד אותנו סגנונות שונים של כתיבה, סגנונות שונים של חשיבה ואיך לצוד שמות תאר ודימויים ולנטרלם אבל הגדולה שלו כמורה הייתה שהוא יצר מרחב ( מוגן) שבו יכולנו לכתוב וזה מדהים שברגע שנוצר כזה מרחב כמה יצירתיות יכולה לצאת. המוטו שלו הוא לקרוא הרבה ולכתוב הרבה. בסדר הזה.
אחד השיעורים היה על השהיית הספק, לפי ויקיפדיה :נכונות הקורא להתעלם בעת הקריאה ממידת הסבירות ,המציאותיות או הגיון של הנחות יסוד או פרטים בסיפור. כדי להדגים הקריא לנו אופיר , סיפור קצר מתוך הספר הזה : שמיים מאוחרים. הסיפור שהוא בחר נקרא : מכתב לעלמה בפאריס ומבחינתי זו הייתה התאהבות מקריאה ראשונה שרק גדלה עם קריאת כל הסיפורים בספר.
המספר כותב לידידתו הנמצאת בפאריז. הוא מגיע לשהות בדירתה בבואנוס איירס ואז במעלית ..."בדיוק בין הקומה הראשונה לשנייה חשתי שאני עומד להקיא ארנבון. אף פעם לא הסברתי לך את זה קודם,אל תחשבי שבשל אי-ההגינות, אלא כי מובן-מאילו שאינך יכול להתחיל להסביר לאנשים שמפעם לפעם אתה מקיא ארנבון.."
מה קורה לאדם אשר היה רגיל להקיא פעם בכמה זמן ארנבון בסתר כאשר הוא נמצא בדירה בלב עיר עם עוזרת וכמות גדלה של ארנבונים? אני ממליץ לקרוא.
העולם של קורטסאר , סופר ארגנטינאי שנפטר ב1984, דומה לעולם שלנו אבל כמעט תמיד יש בו איזו חריגה כלשהי , משהו שלא תמיד מוסבר אבל כמעט תמיד מחייב להשהות את הספק.
הספר מכיל 28 סיפורים קצרים עד קצרצרים משבעה ספרים של קורטאסר. למרות שאין לי יכולת להשוואת למקור, נראה שהמתרגמת טל ניצן עשתה עבודה טובה מאוד כיוון שהאפקט של הסיפורים מורגש.
בסוף הספר יש מספר הערות של המתרגמת שבהחלט מוסיפות אבל אין הסבר למה נבחרו הסיפורים הללו ולא אחרים.
התאור בגב הספר הוא מדוייק לתחושות שמעלה הספר ואני אנסה לא לחזור על הדברים אבל אני חייב לסכם מעט את ההרגשה של הקריאה של הספר הזה.
חלק מהסיפורים יכולים להכנס להגדרה של פנטזיה או ריאליזם מאגי אבל הם לא בדיוק זה או זה . לי זה הרגיש שקורטאסר מתאר לעיתים את המקום הזה שהמחשבות נודדות רגע לפני השינה או כשמתרגלים נשימות ביוגה או סתם כשאנחנו משחררים את הרסן – המקום שהפחדים והתקוות מתערבבים עם המציאות עם הדמיון ועם זוויות הראיה משונות.
כמעט לכל סיפור יש שדרה של סיפור קוהרנטי שאליו פולשת מציאות אחרת. חלק מהסיפורים הזכירו לי את הסיפורים של קלי לינק. אבל בעוד שאצל לינק הרגשתי שהיא מתאמצת להלביש על סיפוריה הפניות מאגדות או סיפורים אחרים, אצל קורטאסר הסיפורים מרגישים יותר טבעיים וזווית הראיה המשונה היא כולה שלו.
הסיפורים המאוחרים שלו ,אלו שמוגדרים יותר פוליטיים הם יותר פשוטים , יותר סגורים.
בחירה מצויינת לציור העטיפה.

לפני שתי ביקורות תארתי ספר שהיה טוב אבל לא השאיר בי שום חותם. הסיפורים של קורטאסר עובדים הפוך. כל סיפור אפילו כזה שלא ירדת לסוף דעתו זורע בך זרעים של מחשבה שמתחילים לפרוח ברגע שסיימת את הסיפור . זה אחת הסיבות שהייתי ממליץ לקרוא סיפור ולנוח ולא לנסות לקרוא את כל הספר בבת אחת.

הסיפורים שבשבילי היו הטופ שבטופ :
מכתב לעלמה מפאריס
הכביש הדרומי – פקק שאורך מעבר לנתפס בכניסה לפאריז.
שירת הקרונופיוס – סתם כי הוא פרץ של אנרגיה טובה.
אפוקליפסה בסולנטינמה – סיפור קצר מאוד שבתחילה מרגיש מאוד בנאלי אבל ברגע שסיימתי אותו וקמתי מהספסל הוא התעורר לחיים ובעט בכל הקישורים. האם סופר צריך להיות פוליטי?!.

יצאתי רעב לעוד ומי שלא טעם עוד קורטאסר אני ממליץ לנסות.

מהנסיון של השנה וחצי האחרונות אני יודע שלסיפור יש כוח היווצרות מעצמו ולא תמיד הוא מתפתח לכיוונים אליו מתכננים אותו ולפעמים הרעיון שבבסיס הסיפור משמש רק כמחמצת וכלל אינו חלק מהסיפור.
אני כנראה לא אהיה סופר דגול , רוב הסיכויים שלא אהיה סופר – במקסימוס שלי יש קוצים שגדלים עם השנים , אבל לפעמים הדרך חשובה יותר מהמטרה ואני ממליץ בחום למי שנפשו חשקה לחוות קצת את הצד השני ואם יצא לכם לעשות את הסדנא של של סופר שאתם אוהבים אז זכיתם פעמים. זה ברור על מי אני ממליץ

17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
cujo (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה כנרת:) תמיד כיף לפגוש אותך בביקורות שלי.
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אדיר . בעעע... להקיא ארנבון, אבל אחלה תיאור לדברים המתערבלים בבטן,
ושהנה בין קומות הנפש , המעלית מסתחררת ומשחררת משם איזה ארנבון או חתלתול.
אהבתי =^.^=

אולי אתה לא סופר, אבל אני חושבת שיש לך נפש משוררת :)

כּנרת~~
cujo (לפני 11 שנים)
היא כנראה נפלה בין החריצים של המציאויות השונות. המון תודה:)
yaelhar (לפני 11 שנים)
איך פיספסתי את הביקורת המצויינת הזו?
cujo (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אני יודע, ראיתי את ההתלבטות שלך בביקורת אחרת ואני אומר לכי על זה. הארנבונים הם חמודים וצמריריים ולגמרי לא ממושמעים והם הדברים הקטנים שאנחנו מפחדים שידעו עלינו.
אני משער שבית האח הגדול הוא מקום אידיאלי להקאת ארנבונים למרות שלרוב אלו סתם שפנים שנשלפים מהכובע.
חני (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
האמת שחשבתי לעשות בעצמי סדנא זו מתנה ראויה לגמרי במיוחד שיצאת משם עם כלים.
רעיון מוזר עם הארנבים לגמרי לא מובן אך מיוחד
cujo (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה.זה מסוג הספרים שצריך לחלוק:) לדעתי זה 90% המורה ועשר אחוז הקבוצה - שלמזליאצלנו היתה מפרה.
ראיתי שיעור לדוגמא שהעביר סופר אחר בחנות של צומת ספרים. היה שם המון אני אני אני והספר שלי הספר שלי ובינהם המון מילים גבוהות כך שלא נשאר המון מקום לכתוב.
נתי ק. (לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
יופי של המלצה! איזה כיף שיצאת עם חוויה טובה מסדנת הכתיבה. ניסיתי פעם ואחרי שני שיעורים הבנתי שזה לא בשבילי, כנראה הכל תלוי במורה...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ