ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 ביוני, 2014
ע"י חמדת
ע"י חמדת
כשקוראים ספר מהסוג הזה - דהיינו- ספר שנכתב ממבט ומזווית של מחקר אקדמי על ספרות ילדים,סביר מאוד להניח כי הקסם הילדי שיש בסיפורים הנזכרים בו -יתפוגג לאט לאט או במהירות ויהפוך למשוואות כמעט מתמטיות שהורסות את התום והקסם שבקריאת ספרים ויצירות לילידים .
אולם מסתבר שמאחורי כתיבתם ישנם שיקולים אחרים שכל כולם הגיוניים ,תלויי תרבות וזמן התקופה שבהם נכתבו. אחרי קריאה בספר מחקרי שכזה נעלם "הילד" ונשארת "האקדמיה" המחקרית מול הקורא .
אז מי שרוצה עדיין להישאר בתחום הקסם הילדי של היצירות הללו עדיף ומומלץ לא לקרוא ספרים "מפרקי קסם",ה"סיכון" שקריאת ספרים נראה ומרגיש אחר .מי שמתעסק /לומד / בתחום מחקר ספרות הילדים -הספר הזה פותח בפניו זוויות ראיה שבדר"כ הקורא ה"תמים " לא חושב על כך ,ומכאן שספר זה מצדיק את מטרתו וקיומו.
בספר מתפרסמות 26 רשימות שנכתבו בעבר ע"י המחברת בעיתון "הארץ " המנסות לפענח את סוד התהוותו של הקנון הספרותי הישראלי לילדים. את רשימות היוצרים בחרה הכותבת להגביל לסופרים וליוצרים שנולדו לפני קום מדינת ישראל ,לפני 1948 ,{ומכאן שלא נכלל הסופר מאיר שלו כדוגמא , ו/או אפשרות להוצאת ספר רשימות המשך שכאלה משנת 1948 ואילך}.להלן השאלות של פיהן היא בוחנת את העבר והשפעתו על ההווה :
-מה הקשר בין קנון ספרותי לילדים קטנים ובין בניית אומה? - יצירותיהם של ביאליק ,לוין קיפניס ,נחום גוטמן.
- עד כמה ציית הקנון לתכתיבי התרבות ההגמונית? -אכן היה ציות כמעט טוטלי לכתיבה שהאדירה את בניית האומה והמדינה ,מי שכתב באופן שפונה ליחיד -יצירותיו נודו ולא זכו לפרסום בעיתוני הילדים שהיו גורמים מעצבים תרבותית בתחום הזה.
-מי קבעו את הטעם הספרותי לילדים בראשית הדרך?-עורכי העיתונים לילדים :"דבר לילדים"."משמר לילדים" ו"הארץ לילדים"- העורכים היו בין היתר - לאה גולדברג ,ט. כרמי, שלונסקי , רפאל אליעז .
-קולם של מי לא נשמע בזמנו ?-יצחק דמיאל {שויגר} בסיפור "שמלת השבת של חנל'ה ", קדיה מולודובסקי- שכתבה שירים שמאפייניהם תיארו את הווי חייהם של ילדי הגולה ורק אחרי השואה שריה ויצירותיה קיבלו את מקומם בספרות הישראלית הצברית ,שיריהם המתוחכמים של שלונסקי ואלתרמן ,פניה ברגשטיין,מרים ילן שטקליס.
-מי הייתה קהילת הקוראים שאליה כוונו הטקסטים? -ילדי הקיבוצים וההתיישבות העובדת .
-מה יובא מתרבויות אחרות ומה נחשב מוקצה? וכיצד דרכי הכתיבה והקריאה השתנו במרוצת הזמן? -מאידאולוגיה של בניית האומה והמדינה להתכנסות הקורא לביתו ולמשפחתו כיחידים .
-מה עמד במבחני הזמן ומה התיישן במהירות? ועד כמה רשימת הקלסיקה והקלסיקונים הישראלית לילדים יציבה? היא לא.
17 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על דודה של שום איש - קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית
» ביקורות נוספות על דודה של שום איש - קלסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עומר ציוני
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
חמדת - אהבתי מאד!
אהבתי מאד לקרוא את הביקורת שלך. היא לא קלה, ואולי יש כאלו שיפגעו ממנה. אבל היא אמיתית ונכונה. כמי שגדל על ברכי "ספרי הילדים הנכונים / הקנוניים / המומלצים" ופיספס באותה הזדמנות הרבה תרבות אחרת שהייתה אז בארץ - אני שמח לקרוא את הביקורת שלך. יופי ותודה! |
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מעניין ומסקרן.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לי יניני - אלו לא השאלות שלי ,אלו השאלות שהועלו ע"י המחברת בספר .
|
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
סקירה נהדרת כמו תמיד. השאלות שלך בהחלט מעוררות מחשבה
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
דן -אני תמהה עליך .ברור שבתקופה ההיא ואחריה ההתיישבות העובדת הייתה
מבחינה כמותית בטלה בשישים ,אבל השפעתה להקמת המדינה שבדרך ולעיצוב החברה היו לעין שיעור גבוהים יותר ומכאן גם ההשפעה ותמונת הראי של ספרות הילדים כפי שנכתבה עד 48 .ברור שההנהגה אז ראתה את יורשיה מאלה שייצאו מאותה חממה אידאולוגית. שים לב שהוצאות הספרים הגדולות אז באו מההתיישבות העובדת ומהקיבוצים . "עם עובד ","ספריית הפועלים " הקיבוץ המאוחד " ומכאן הקו הישיר להתהוות הספרות הישראלית ששמה את עיקרה בנושאים שכאלה.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
חמדת
סקירה מרתקת. מה שהדהים אותי יותר מכל בביקורת שלך הוא מי היה קהל היעד של אותם טקטסים מעצבים - "ילדי הקיבוצים וההתיישבות העובדת" - קבוצה בטלה בשישים מבחינה כמותית. האם ההתמקדות בהם נבעה מהרצון להשקיע בדור העתיד של ההנהגה שהרי השאר נחשבו למעין סטטיסטים בהצגה המכונה "תקומת העם היהודי בארצו"?
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
נעמה 37 -חן חן לך .
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לבוב - חושבת בדיוק כמוך .
|
|
|
בוב
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
חמדת,
מבחן הזמן הוא דבר שנחשב כ GOLD STANDARD באשר לאיכות בעולם הספרותי או האומנותי בכלל, אולם לא פעם אני מגיע ליצירות נהדרות שנעלמו או נשמטו ללא סיבה מוצדקת מפנתיאון הקלאסיקה העברית.
אנטלוגיות למינהן משקפות טעם אישי של עורך. לאלו שיש בהם קצת יותר תושיה ורצון מחפשים יצירות נשכחות על מדפי הספרים המאובקים של חנויות יד שנייה ובשווקי הפישפש קבורים מתחת לערמות של גרוטאות שהזמן הפליא בהם מכותיו. |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
מרתק. אני עוד גדלתי על דבר לילדים וזה אכן היה מושרש בהווי המושבים/קיבוצים.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
