ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 ביוני, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
בביקורת הקודמת שלי הכרנו את ההנאה שבקריאה השנייה. כעת, אנו עומדים לגלות גם את הצד הפחות נעים שבדבר. את הצד שלא נעים כל כך לדבר עליו, אבל אין מה לעשות, מוכרחים. פשוט מוכרחים.
כמו בכל ספר בסדרה, גם אחרי "מאה שנה" שלא נגעתי בסדרה הזו, אני עדיין יכול לזכור את הכל בעל פה. *המשפט הבא עלול להכיל שברי ספוילרים ובגלל שאני כזה עצלן ואין לי כח להדגיש כל דבר אז הפעם אני לא מדגיש ופשוט תצטרכו להיות מוכנים לזה נפשית*
אני זוכר את ההתנפחות של הדודה מארג', את הסוהרסנים המפחידים, את שלל משחקי הקווידיץ', את בקביק ההיפוגריף, את גילוי העתידות, את המעבר בזמן ויותר מכל: את סיריוס בלק. או ליתר דיוק: את הידיעה מראש בקשר לגילוי המפתיע בסוף הספר שסיריוס בלק חף מפשע.
ידיעת הסוף גרמה לתופעת לוואי הרסנית ומסוכנת ביותר: הקריאה החוזרת גרמה לי לצרוח על הארי בקולי קולות ולהגיד שהוא פשוט אידיוט. להגיד לו שסיריוס לא ביצע שום פשע והפושע האמיתי הוא פיטר פטיגרו אבל כלום לא עזר: כצפוי, הארי פוטר המעצבן והנאד נפוח הזה, לצערי הרב, נשאר אותו הארי פוטר מעצבן ונאד נפוח כמו פעם (רק שבקריאה ראשונה לא חשבתי עליו דברים כאלו) והוא שוב חושב שסיריוס בלק הוא פושע ושהוא בעצם הגורם העיקרי שעזר ללורד וולדמורט לרצוח את ההורים של הארי ובלה בלה בלה...
אבל סוף טוב הכל טוב: לבסוף, הארי פוטר מצליח לגלות את האמת על סיריוס בלק ואני כבר פחות כועס על פוטר אבל אני עדיין חושב שהוא הקשיב לי מאוחר מדי ושאם הוא היה מקשיב לי עוד מההתחלה, הוא היה יכול להנות משנה רגועה לשם שינוי לעומת שנות הלימוד האחרות (שבמהלכם הוא עבר הרבה מאוד סכנות נוראיות) ושהשנה, הדבר שהכי אמור להטריד אותו (מלבד אולי לימודים, משחקי קווידיץ' ומריבות עם מאלפוי וסנייפ שזה שום דבר לילד מיוחד כמו הארי פוטר) זה עכברוש קטן, תמים ובלתי מזיק בשם סקאברס.
זו פשוט בדיחה!
אבל בשורה התחתונה: כמו כל הספרים בסדרה, גם מהספר הזה לא יכולתי שלא להנות: הדמויות הנוסטלגיות, העלילה המפותלת ורבת התהפוכות והכתיבה המדהימה שכאילו נכתבה בידי מכשפה (טובה אבל!) פשוט הצליחו לרגש אותו שוב ושוב.
ויודעים מה? זה דווקא די נחמד לפעמים לדעת את הסוף לפני כולם. בנוסף, צרחות הזעם שלי כלפי הארי פוטר (שנעשה בהם שימוש לאורך כל העמודים בספר עד הסוף) מילאו אותי בהרבה הרבה אנרגיה ואדרנלין.
וריגושים זה תמיד דבר טוב, לא?
^^
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
7 המשכונים. וחוץ מזה, יש ספרים גם קצרים יותר בסדרה.
והארי פוטר הוא ללא ספק הספר הכי זורם שאני מכיר. כדאי. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תגיד, הארי פוטר זה לא 700 עמודים לספר ו-200 המשכונים?
איך אתה קורא אותם כל כך מהר? |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
שונרא, שלא תעזי לדבר ככה על הארי פוטר! אין לך זכות דיבור בכלל, כי הרי לא קראת את הארי פוטר אז את לא מבינה!
אבל תודה בכל זאת על הלייק :) אגב, אני אמשיך עם הארי פוטר כי הביקורות הבאות שלי יצאו טוב יותר, אני מבטיח. רק עד הספר השביעי ואז אתחיל עם ביקורות נורמליות לשם שינוי, בסדר? |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
מאוד סביר.
ככה זה עם דוסיות שכמונו. מכירות את אותם סיפורים.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
זשל״ב, קיבלת כוכב כברירת מחדל.
יאללה, תשתחרר כבר מההארי פוטר הזה ותחזור להפגיז עם ביקורות זשל״ביות משובחות כמו שאתה יודע. ואני גם חושבת שהארי פוטר הוא צעיר טירון שאין לו פז״מ ועדיין לא ראוי למילה ״נוסטלגי״. אבל אולי הילדים של היום מתבגרים כל כך מהר. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה, אני מוכנה להישבע שאפרתי כתבה את הסיפור הזה מתישהו.
על זה נאמר: Great minds think alike |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אה הבנתי. הצינון וכל זה.
תהיי בריאה. |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
זה שרצית לצרוח על הארי שהוא אידיוט.
סתם, הזכיר לי.
ואני לא תמיד נותנת לייקים. סתם לפי מצב הרוח. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה- איך הזכרתי לך את זה בדיוק?
וזה משהו טוב או רע? (כי אין לייק...) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
נופר- משתגידי...
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אז הנה מעשייה חסידית בשבילך.
ביום שבת מגיעה אישה זקנה לבית הכנסת, כדי לשמוע את קריאת התורה, והיא פורצת בבכי ויוצאת החוצה. שואלים אותה מה קרה והיא אומרת "אוי, יוסף המסכן, הלך אל האחים שלו, והוא לא ידע שהם שונאים אותו, והם תפסו אותו, וכלאו אותו בבור, ומכרו אותו למצרים, כל כך עצוב".
אחרי שנה, באותה פרשה היא שוב יוצאת באמצע הקריאה מבית הכנסת. שואלים אותה "את שוב עצובה על יוסף?" והיא אומרת: "לא. עכשיו אני עצבנית. הוא כבר ידע שהם שונאים אותו, מה פתאום הוא הולך אליהם שימכרו אותו שוב? טיפש". זהו. הזכרת לי את זה. |
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
במהלכן.
שנים זה נקבה. מהלכן, לא מהלכם. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
