ספר שירה כאוב וצובט, מותיר נשימה עצורה מדף לדף, נתקלתי בו סתם כך, והתפתייתי לעצור את העבודה ולקרוא, מעט.
בא לך לחבק אותה, את הטניה הזו, כיוון שהיא שוזרת חיים שלמים בשיר אחד וכך גם בכל שיר, כאילו מדובר באדם אחר בכל שיר ובכל זאת אתה יודע שאותו אדם עבר בחלונותיו הרבה ירושלים, המון.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
