האזור הוא מעלה נהר הפרייזר הנשפך ליד וונקובר בקנדה.
התקופה היא החלוצים של חיפוש הזהב, כריית העץ והקמת עיירות הכורים. חלקן גדלות לערים מרכזיות, אחרות מסבות עצמן לתיפקוד אחר ( שירותי דרך, אכסניות ועוד) ורבות מהן נטושות לגמרי או חלקית והופכות לערי רפאים.
הסיפור הוא על שושלת משפחתית שהתמחתה במתן שירותים למחפשי הזהב ועוסקת בכריית עצים.
החיים לא קלים, מזג אויר קשה,תלאות של דרכים ולעיתים קרובות חוסר מזון, במיוחד באותו חורף קשה של שלג כבד שכיסה את הבתים בעיירה ורעב כבד גבה הרבה קורבנות.
זהו הרקע.
יופיו של הספר הוא דרך הכתיבה, שילוב התיאור של הנחישות של האדם מול הטבע, מנגד אגדות קסומות של דמויות מיתיות בעלות כוח להרע וגם להיטיב. כל זה על מצע של יופי קדום.
יש בספר לידות,מיתות,רדיפת בצע, אהבה ושותפות גורל.
כשקוראים בספר מרגישים מין שלמות בסיפור , הכל ארוג יחד במינון מקסים ונכון.גם ההצלחות וגם המיתות. הן מתקבלות אמנם בעצב אבל כחלק ממארג החיים במקום.
אולי אני משוחד מעט, כי גרנו שנה בוונקובר ותרנו את האזורים שמסביב.
הפרייזר הוא נהר רחב , ענק במושגי הארץ וכוחו ניכר.
היום, התרבות האינואיטית מוצגת בגאווה במוזיאון יפהפה שם,בטוטמים יפים בכל פארק וציורים של בני השבטים.
אני חושב כי הספר משרה קסם כמעט אצל כל קורא. ובטוח יעורר רצון לטייל לאזורים המיוחדים של מערב קנדה והשמורות של הרוקי הצמודות לה.