• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

מאת ריק ריירדן

הביקורת של תולעת הספרים והמוזיקה

תמונה של תולעת הספרים והמוזיקה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

מאת ריק ריירדן

הביקורת של תולעת הספרים והמוזיקה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של תולעת הספרים והמוזיקה
הוצאה לאור:גרף צעיר
שנת הוצאה:2010
סדרה:משפחת קיין והאלים המצריים #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
LiveTheDream
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“״מה את רוצה ליום ההולדת ה-12 שלך?״ קיבלתי הרבה שאלות מהסוג הזה. ידעתי מה אני רוצה. ״ספרים״ עניתי, כ”

24/64
ביקורות על הפירמידה האדומה
הבאה
הנערה בכחול
לפני 13 שנים

“את האמת, עכשיו אני קוראת הספר! ממש אהבתי אותו כי הוא מסופר מנקודת מבט של נערים בדיוק כמוני שהחיים ש”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

לדעתי הספר בסדר. למה בסדר? כי מצד אחד הספר מצחיק לפעמים עם עלילה שהספרים הבאים הם מעולים.. וגם הספר הזה משך אותי לקרוא את פרסי ג'קסון (הסדרה הכי טובה בעולם!!!) ומצד שני לרוב זה לא ממש מצחיק ויש קטעים שאפשר לוותר עליהם. אבל כל מי שקורא את הביקורת הזו לפני שהוא קורא את הספר, תקראו אותו זה יהיה שווה את זה כשתקראו את כס האש צל הנחש- הספרים הבאים בסדרה ואת הספר שיצא אחרי סוף גיבורי האולימפוס- בן סובק

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מלאכית
מלאכית
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אבק ספרים
אבק ספרים
3קוראים|גיל ממוצע40|67%נשים

על המבקרת

תמונה של תולעת הספרים והמוזיקה

תולעת הספרים והמוזיקה

חברה מזה 12 שנים
6 ביקורות•14 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•מתח ואימה•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של תולעת הספרים והמוזיקה
תולעת הספרים והמוזיקה
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות6
לייקים שקיבלה14
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה4מתח ואימה1מתח ריגול והרפתקאות1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של תולעת הספרים והמוזיקה

קסם המשאלה

קסם המשאלה

כריס קולפר

כריס קולפר הו כריס קולפר, איך אמצא מילים לתאר אותך?
אתם בטח שואלים ״היא לא קצת מבוגרת בשביל להעריץ ספר שהשם שלו הוא ׳ארץ האגדות׳?״

...

אז זהו, שכן. אני לא מעריצה של הספר הזה. האמת היא, שבחיים לא קראתי אותו.
רגע! אל תלכו, בבקשה!
אז קיצר, אתם בטח שואלים-
אם היא לא קראה את הספר ומכאן אפשר להניח שהיא גם לא אוהבת את הספר, איך השורה הראשונה מסתדרת עם הביקורת הזאת?
אז יש לי רק מילה אחת להגיד לכם- גלי . Glee, לא Gali.
זאת סדרה מקסימה ששם כולם הכירו את מי שעברו כמה שנים והפך לסופר של הספר הזה, כריס קולפר.
זאת לא ביקורת על גלי - למרות שתאמינו לי שכדאי שתראו אותה, היא מדהימה ומושלמת - אבל תאמינו לי שזאת סיבה טובה להמליץ על הספר בלי לקרוא.
אני מאוד התחברתי לדמות של כריס בגלי, שמבוססת גם על חייו, וככה אני יודעת שכריס יודע להעביר תכנים מכל מיני סוגים.
הוא איש מפורסם ואהוב,אז הוא יכול להתחבר לפופולריות.
כמו שכתוב בכריכה הוא זכה בפרס גלובוס הזהב, כמו שכתוב בכריכה, ככה שהוא יכול להתחבר להרגשה שמחה באמת.
אבל,
הוא הומו, והיה צריך לסבול בריונות בבית הספר והוא יודע מה זה להרגיש אאוטסיידר ולבד.
הקול שלו מיוחד וגבוה (אבל הוא אחד הזמרים הכי טובים ששמעתי, גלי הוא סוג של מחזמר) ובגלל שאין הרבה כמוהו הציקו לו גם על זה.
ההומור של כריס עצמו, בסדרה ובמציאות, הוא הומור קליל ולא מתאמץ, בעיקר על עצמו ולא יורד על אחרים, ושכל כך יכולים להתחבר אליו
כריס הוא מישהו שלא צריך להכיר אותו כדי לדעת שהוא בן אדם נפלא והוא באמת השראה.
הייתה שורה שצוטטה בביקורת אחרת שנשמעת כמו השראה לחיים, למרות שכשקראתי אותה וכל מה שחשבתי היה ״אין מצב שהוא היה חושב על הניסוח הזה אם הוא לא היה חלק מגלי״
אבל קיצר, אני הולכת לקרוא את הספר הזה וכדאי שגם אתם, כי זה כריס קולפר ואין מה לטעות איתו

לפני 9 שנים•תולעת הספרים והמוזיקה
אות אתנה

אות אתנה

ריק ריירדן

ריק ריירדן, nice job!
הספר פשוט 100מם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
טוב נו.. אולי יש קטעים שבלעדיהם היינו מסתדרים אבל בכל זאת כל הכבוד!!!!
אוקיי כדי שקוראי הביקורות שבניגוד לך כן יקראו את הביקורת הזאת אני אפרט הכל אז.. במה נתחיל??
בדמויות כמובן!

פרסי- אהבת חיי (סתם אנבת' אני לא גונבת לך אותו... :)!) אני ג'קסונית מלידה! בסדרה הזאת הוא השתנה ולטובה. הוא התבגר והשאיר את רוב הבדיחות לליאו. אבל בכל זאת בכל חלק שהוא מופיע אני יודעת שהקטע יהיה טוב (או לפחות נורמלי).

אנבת'- הדמות האהובה עלי מכל הספרים של ריק ריירדן (כולל 39 רמזים ומשפחת קיין והאלים המצריים). באמת זה כבוד הצלחת לעקוף בדרך את פרסי (ברור לכולם מאיזו סדרה..), סיידי (משפחת קיין והאלים המצריים) ואיימי, נלי ודן (39 רמזים)- שכולם דמויות מעולות! אני ממש מבינה אותך בקטע של העכבישים- עכבישים זה ממש מפחיד!!!!!!! ובכלל אני לא הייתי מצליחה לעבור את מה שאת עברת (ולהישאר בחיים). אז בקיצר חולה עלייך!!!

ג'ייסון- באמת אתה יותר מדי מושלם שזה מבאס! וכל הקיטש הזה עם פייפר איכס!! אין לי מה להגיד עליך חוץ מזה שלפי בית האדס אתה ממש נחמד.

ליאו- ממש מצחיק!! יש בדיחות שריירדן פגע פשוט בול! אבל בכל זאת תעזוב את הייזל ואל תגנוב אותה מפרנק בשום פנים ואופן!!!

הייזל- אוהבת אותך! הפעם ריירדן הפחית את הפעמים שהיא נכנסת לעבר (חוץ מהקטע עם ליאו) ואת האבנים היקרות- וזה ממש טוב בבן נפטון זה היה פשוט מוגזם!!!!!!!!!!!!!!!!

פרנק- באמת אתה לא מוערך מספיק- אתה חמוד לא יותר מזה אבל חמוד (באות אתנה אני לא אתן כאן ספויילרים לבית האדס9 חוץ מזה בלעדיך ליאו לא היה אומר את בדיחת האיגואנה שהפילה אותי מהכיסא!!

פייפר- כמו שכבר אמרתי מקודם הקיטש שלך ושל ג'ייסון באמת ממש מיותר. והקטעים עם קטופטריס גם מיותרים אבל בכל זאת דמות בסדר.

לגבי שאר הדמויות בקצרה (כולם משקפי מגן אני הולכת לפוצץ אותכם בהערות)
אוקטביאנוס פשטוט מעצבן עדיף שימות, ניקו אתה אל תמות (למרות שאני יודעת שתחיה) דיוניסוס (ברצינות לא יכולתם לביא דמות יותר טובה - כמו תאליה למשל???) ארכנה פשוט טיפשה ומגעילה. למה פרסי ואנבת' היו צריכים ליפול בגלל לטרטרוס?!?!? אפיאלטס ואוטוס חצי מיותרים

עכשיו דירוגי דמויות מאחד עד חמש:
פרסי- 5
אנבת'- 5
ג'ייסון- 3.50
ליאו-4
הייזל- 4.50
פרנק- 4.50
פייפר- 3.50
ניקו- 4.80
אוקביאנוס- 0
ארכנה-0
דיוניסוס - 0.68
ריינה- 4
גאיה- 2
אפיאלטס ואוטוס- 3 ביחד
עלילה בביקורת אחרת ביי!!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•תולעת הספרים והמוזיקה
13 סיבות

13 סיבות

ג'יי אשר

וואו.
או שאולי בעצם לא וואו כמו שחשבתי בהתחלה. זה לא ספר גרוע, אל תבינו אותי לא נכון, זה ספר מעולה, אבל אני לא חושבת שוואו זו המילה המתאימה.
זה אחד הספרים הכי מותחים, כתובים נכון ועצובים שקראתי בחיים שלי!!
אני כמעט שלא כותבת ביקורות, אני בדרך כלל רק קוראת ביקורות של אחרים. (בעיקר של המשתמשת אנג'ל, הביקורות שלך מדהימות, וזאת ממש לא התחנפות).
אבל בזמן שהכנתי רשימת קריאה (ספרים שקראתי ואהבתי), חשבתי על הספר הזה, כמה שאהבתי אותו, ונשארתי לקרוא אותו בלי הפסקה מסוף יום הלימודים עד לארוחת הערב.
ברגע שנכנסתי ועשיתי כרגיל את שני הדברים שאני עושה לכמעט כל ספר שקראתי (ואהבתי)- מוסיפה לרשימה וקוראת ביקורות, אבל שנייה לפני שיצאתי מהדף של הספר הרגשתי שאני רוצה- צריכה!- מוכרחת!- לכתוב ביקורת העל הספר הזה.

את הספר הזה השאילה לי חברה שנו.. איך נגיד את זה.... לא קוראת הרבה ספרים. מלק, זה בשבילך!
אני חייבת להודות הופתעתי שכשהיא אמרה שיש לה את הספר ואם אני רוצה לקרוא אותו היא מוכנה להשאיל לי, אפילו שהיא בעצמה עוד לא קראה אותו.

הספר הזה פשוט עשה סערה בכיתה שלי! אנחנו (היינו :( ) בכיתה ו' די היפראקטיבית שרק ספרים ממש טובים היינו קוראים (אולי חוץ ממני ועוד כמה...), אבל את הספר הזה כמעט כולם קראו!

טוב מי שהמשיך אחרי החפירה המקצועית הזו- ברכותי! שרדתם והגעתם לחלק שבו אני ממשיכה להוציא את כל מה שיש לי על הספר הזה ב........... ספויילרים!

אחד הדברים שאהבתי בספר הוא שהספר מתחיל בלי הקדמה, פרולוג, פתח דבר או מבוא, הוא פשוט מתחיל.
הספר מתמקד בקליי ג'נסן, נער בן גילנו (בערך) שמגיעה אליו חבילה בעילום שם.
בחבילה יש 7 קלטות, נו קלטות אלו שהשתמשו בהן לפני המצאת ה- DVD...
6 מהן מסומנות משני הצדדים ורק השביעית מסומנת רק מצד אחד.
ברגע שהקלטת הראשונה מתחילה, הוא פתאום שומע את הקול של האנה בייקר- האהבה הראשונה שלו- שהתאבדה שבועיים לפני כן.
בקלטות האנה מסבירה את 13 הסיבות- (13 הקלטות)- שהובילו אותה למקרה המזעזע שגרמה לעצמה.
איך מנשיקה ראשונה זה מתגלגל לעוד ועוד שמועות וסיפורים נוראיים מזעזעים ולא קשורים למציאות.
בעקבות קולה של האנה ומפה שקיבל ממנה, קליי מסתובב ברחבי העיר באותם מקומות בעיר שבהם האנה קיבלה בין השאר את הסיוט הכי גדול שלה.

יחד עם קולה של האנה (שמופיע בפונט נטוי) קליי לומד צד אחר על האנה ועל האנשים שהכיר. זה אולי נראה שכל נר או נערה עשו משהו קטן וכביכול לא מזיק לאט לאט זה הופך למעין כדור שלג שגרם להאנה לעשות את מה שעשתה- להתאבד.
אני אולי רק בת 11 אבל אין מישהו, אפילו בגילי שלא חשב על התאבדות בלי בכלל להבין את המשמעות של דבר כזה.
אני מודה שגם אני כשהייתי חוזרת כל יום בוכה מבית הספר.

ובגלל זה אני חושבת שמי שחשב אי פעם על התאבדות צריך לקרוא את הספר הזה -לא- כולם צריכים לקרוא את זה
מקווה שאהבתם את הביקורת/ הספר

לפני 11 שנים•
★★★★★
•תולעת הספרים והמוזיקה
מלאך משמיים

מלאך משמיים

בקה פיצפטריק

לפני שאתחיל- אזהרת ספויילרים עצומה!!!
טוב, אני מודה, אני בדרך כלל קונה ספר שנראה טוב, קוראת את הפרולוג/ הפרק הראשון, חושבת שספר הוא גרוע, מתעצלת לקרוא אותו, ואז שממש משעמם לי אני קוראת אותו ומגלה שהוא ספר מעולה!!!!!!
זה מה שקרה לי בספר הזה.
קראתי את הפרולוג (למי שלא הבין- הקטע עם צ'ונסי ופאץ') ואני חייבת להודות שהוא גרוע!- וזה בתור מי שאוהבת מאוד את הסדרה!
ויש גם משהו שלא הבנתי- יש ציטוט בהתחלה- "אלוהים לא חס על המלאכים החוטאים אלא הורידם אל כבלי ארץ לשמרם למשפט": אם אלוהים כבל את המלאכים, איך הם משוחררים ועושים את מה שהם עושים?!?!?!?!
ועכשיו לפינה הקבועה שלי בביקורות- פינת המצעד- בכל פעם אני בוחרת שלושה קחלקים בנושא מסוים שתופס מקום בולט בספר- והיום יש את המצעד הבא-
מצעד רגעי הרומנטיקה החמוצה מתוקה.
אח, רומנטיקה, אחד הדברים שיש הכי הרבה בספרי נוער.
אבל באמת כמה אפשר לחזור על זה שנורה מתאהבת בפאץ, בל לשים לב, שהיא עוקבת אחריו, ושהיא פוחדת ומעוצבנת ממנו כל הזמן(זה לא כל כך הורס זה ספר מעולה אבל כמה אפשר?!?).
במקום השלישי- אליוט VS נורה!: דבר שהוא מנדנד אבל אם לא היו כותבים אותו הספר היה מתפרק!!!!!!!!!!!!
במקום השני- משולש האהבה הקטן בין דבריה (גברת גרין) לפאץ' ונורה!!!!
אי אפשר לכתוב רומן בלי איזה משולש אהבה טוב- אבל הפעם יש משהו מיוחד... בניגוד לכל שאר הספרים הרומנטיים שגורמים לך להקיא מרוב קיטש/ דווקא אלה שזכו לסרט או סדרת טלוויזיה (דמדומים, יומני הערפד) שבהם משולש האהבה הוא בין שני בנים ובת- משולש האהבה במאלך משמיים הוא בין שתי בנות ובן אחד- באמת שינוי מרענן- תודה בקה פיצפטריק!!!
ובמקום הראשון- שיעורי ביולוגיה- מהרגע שפאץ' עובר למקום שליד נורה, הוא רק מעצבן אותה שוב ושוב- די, הקונספט הזה מעצבן ומעניין בו זמנית! לא ידעתי שיכול להיות דבר כזה!!
בקיצור- ספר די מעצבן ובכל זאת מעולה-ציון 5.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•תולעת הספרים והמוזיקה
בית האדס

בית האדס

ריק ריירדן

לדעתי בית האדס הוא אחד הסרים הכי טובים שלו אם לא הכי טוב והוא בהחלט תמורה טובה לשנה וקצת שריק ריירדן השאיר אותנו במתח

לפני 12 שנים•תולעת הספרים והמוזיקה

ביקורות נוספות על "הפירמידה האדומה"

הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

ליל הסדר, קצת אחרי חצות. אני מתחת לשמיכות, כל הבית שקט והנה אקפוץ לי למצרים של פרעה אך מזווית משעשעת הרבה יותר משל עבריה משועבדת , זוויות רבת עוצמה הרבה יותר. חסל סידור פסח ב"פירמידה האדומה". מיותר לציין שאני נרגשת ודווקא מודה על העובדה שלא עלה בידי להשיג את הספר בו חפצתי זמן רב על מנת להנות ממתיקותו דווקא אחרי המרור - ברגע המושלם.

וההתחלה משעשעת , אין מה להגיד. ריירדן יודע את תלמודו והסיפור נפתח במקרה חריג עם תכונות אופי מלבבות שהקורא המצוי יזדהה עמו (אהמ אהמ האנטי גיבור)- קרטר. קרטר "החי על מזוודות" (ציטוט מהכריכה) הוא ילד של ארכיאולוג נודע שמסייר בעולם ומתעניין במיתולוגיה המצרית ובשל הנסיבות, קרטר לומד מאביו ומתוודע אט אט לתרבות העתיקה, אפופת הכישופים. קרטר שלנו הוא חבר נחמד ואתה אוטומטית רוצה להתלוות לחייו ולסיפורו. לקרטר יש אחות בשם סיידי (כן, גם אני הרמתי גבה. מה זה פה, שמות משונים כעונש על יציאת מצרים?) שחיה עם קרובי משפחתה ויום אחד קרטר ואביו שבים הביתה להרפתקאה נוספת (אם ניתן לכנות זאת בית כפי שאתם יודעים ריירדן לא מעניק לגיבוריו בית חם ואוהב בתחילת הסיפור לאאאא ספויילר! ספויילר!* זה יקרה רק אחרי שגיבור יעבור מבחן אומץ או מבחן סבל - מישהו שהוא אוהב ימות , הוא יקלע לקרב חסר סיכוי נגד מפלצות או יותר טוב - קרב יריות עם רוחות רפאים , לא, לא, בעצם עם קבואיים כן , אבל זה יהיה קרב עם חרבות ארוכות כאלה , איום רציני אררר ואז טאם טאם טהה טאםםם הוא ינצח באמצעות חוויה חוץ גופית מסתורית ואז הוווווו הכינורות יופיעו ואההההה מי אלה? ברבורים יפייפים, הם באים לקראתו! הוא בכלל לא ברווזון מכוער, הוא.. הוא.. הוא..ברבור! הוא מצא את בני מינו! הוא יציל את העולם יחד עם חבריו לכת אהה זאת אומרת לדת וכולם ידעו אהה זאת אומרת לא ידעו ששששששש מה אתם מספרים, שוטים!? כמה שהוא ברבורי ומיוחד ואצילי חחחח גועל נפש, אמרתם? חכו , זאת רק ההתחלה)

גם אם דילגתם על הספוילר ואין לכם מושג מהי התבנית הקבועה של ריירדן או שזה לא ממש שינה לכם וחייכתם כמו אידיוטים לאורך כל ההתחלה , נהנים מספר חטיף מתקתק , עדיין, יש בסדר (למה אמרתי סדר? ספר!) הזה כמה סימנים בטעם רע (או טעם לוואי רע?) ואלו הם:

המיתולוגיה המצרית - היהלום שבספר, מרכיב מתח ומסתורין ביחד , ידע כללי שאני ממש שמחה שמהווה השראה לספר נוער ומחכים את הנוער - יכול להיות גם חרב פיפיות. מי שלמד את הנושא בהיסטוריה של העולם או בהיסטוריה של תולדות האמנות בהכרח יאבד חלק מהקסם והמיסתורין של הספר וחלק גדול מאוד יותר ממנו במקרה בו (כאשר חלק מהלוט מוסר) הוא יכול לחבר בין הרמז היחיד שניתן לדמויות ובין סיפור המיתולוגיה. כבר על ההתחלה (משידעתי מיהו אוזיריס אל המתים) התחלתי לחשוד ולהעלות סברה בנוגע לאלים ובני התמותה וכן, אין מה לעשות, זה מרכיב סיפורי מהמם אבל לי יצא להנות ממנו הרבה פחות.


"כל דבר בעתו"- המריחה הקבועה של המבוגרים יודעי הסוד למי שיודע לשאול - סיידי וקרטר (בסדר הזה:) שאלו וחקרו - מה הולך פה, מול מה אנחנו מתמודדים וכ'ו. את פתח לו ? ממש לא! כדי להשאיר את הקורא במתח זה מובן לגמרי שלא ינתנו תשובות לכל השאלות אבל בחיי שזה עצבן כאשר העלילה התקדמה והתקדמה אבל התשובות סירבו להגיע ועוד נחסמו באמצעות המשפט הכי "שקוף" , לא אמין ומזלזל כאילו אותן דמויות מנסות להצטייר כמי שנשמעות לצו השעה אך ברור לכל שהן נשמעות לצו הסופר ולי זה הרס את תקוות האמינות , שתהיה תחושה שיש הלימה נכונה בין האירועים לבין התנהגויות של הדמויות.

שטיחות הדמויות- (מי שקרא ואהב מצטערת אבל-) קרטר וסיידי היו כל כך שטחיים וילדותיים בהגזמה כזאת- איך היא יכלה לחשוב שלי היה קל בחיים? סבלתי (מזה) וסבלתי (מזה) והיא לא יכולה הייתה לדמיין מה זה להיות אני..חצופה ..לה היה ממש כיף עם - חכו רגע , מתקיפים אותי. אוקי, חיסלתי אותו.. איפה הייתי? אהה כן, באחותי שחושבת שלי היו חיים קלים ומהנים אבל כפי שאמרתי - אוך, תפסיקי לדחוף אותי! חחח תראו, בני נוער אמורים להיות ילדותיים וטיפשים לפעמים ובהתחלה היה לדמויות מן קסם נערי כזה , זה תרם לאופי של כל אחד אבל זה לא הגיוני (עבורי לפחות) שחוץ מעלילה מותחת ברמה הבסיסית ביותר אני לא אתחבר לדמויות. אני רוצה להעמיק את החיבור הנפשי אליהם ולא להיוותר עם קלישאות מהלכות - קרטר זהיר , סיידי מרדנית..כל אחד לא מסתדר עם השני. מבחינתי זה לא מספיק.

למרות כל הנכתב למעלה עדיין נהניתי - זה ספר משעשע ומותח שהרבה יהנו ממנו מאוד! אני עדיין ממליצה..אבל מיד אחרי שסיימתי את הספר רצתי לסדרת ברטימאוס!

לפני 4 שנים•gigi
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

למרות העובדה שקרטר וסיידי קיין הם אחים, הם בקושי מכירים אחד את השני, ומה שהם מכירים ממש לא מוצא חן בעיניהם. בעקבות מותה בטרם-עת של אמם סיידי נשלחת לגור אצל הסבא והסבתא, הורי האם, שמאשימים את אביה במותה של בתם האהובה, ומאפשרים לו ולקרטר לפגוש את סיידי רק פעמיים בשנה. כל העניין מתנהל מצוין, עד שבאחד הביקורים שלו אצל בתו שבלונדון מחליט אבא-קיין 'לסגור קצוות' מהעבר, וסוחף את שני ילדיו לתוך הרפתקה מטורפת, שגורמת להם לפגוש כל מיני אלים מצריים, היירוגליפים ועוד דברים שהיו אמורים להיות קבורים במעמקי ההיסטוריה.

יכול להיות שאם לא הייתי קוראת את סדרת "פרסי ג'קסון" לפני הספר הזה הייתי מתלהבת מ"הפירמידה האדומה" הרבה יותר, כיוון שהרעיון די דומה ובתחילת הספר הרגשתי כאילו ריק ריירדן משחזר את אותו דפוס של פרסי, רק במצרית עתיקה במקום ביוונית. בעצם, זה די נכון, רק שבשלב מסוים בספר די שכחתי מהמחשבה הזאת. קרטר וסיידי שונים מאוד מהדמויות ב"פרסי", והעובדה שחצי מהפרקים מסופרים על ידי קרטר וחצי על ידי סיידי יוצרת ספר ממש מוצלח, שמשתפר אפילו יותר בזכות העלילה המשעשעת ורצופת ה'אקשן' והסגנון המעולה של ריירדן. אני, לפחות, נדלקתי לגמרי על הספר, למרות ההרגשה שמלווה אותך לאורך כל הספר -שזה ספר שהרעיון המרכזי שלו כבר מוצה בעבר, ובדיוק בסגנון של ריירדן.

חוץ מהעניין המעיק של הדמיון לסדרת פרסי, הפירמידה האדומה הוא ספר מעולה. בניגוד למיתולוגיה היוונית, המתוארת בפרסי, את המיתולוגיה המצרית לא הכרתי בכלל -ולמרות זאת בסוף הספר ההרגשה היא שבהחלט התחלתי להבין משהו בתוך כל הבלגן האלילי הזה. בניגוד לסופרים אחרים שגורמים לדמויות שלהם להיות אובר-מושלמות, ריירדן מצליח לתמרן בהצלחה בין דמויות 'חנוניות' ומעצבנות לבין יצורים מדהימים וכלילי-השלמות, וגורם לקרטר וסיידי להישמע כמו ילדים נורמלים עם מלא חסרונות ואח/אחות ממש מעצבנים. דבר נוסף שאהבתי בספר הזה זה את העלילה הבלתי-צפויה, שברובה הצליחה להפתיע אותי, בסופו של דבר.

בקיצור, הפירמידה האדומה הוא ספר מעולה, בהנחה שהצלחתם להתנתק מהעובדה שכבר קראתם את הסיפור הזה בסדרת "פרסי"!
תהנו!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עצמילי
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

ספר יפה.
העלילה מספרת על שני אחים שונים לגמרי שנאלצים לסמוך אחד על השני ולחיות באותו בית עם קוף ותנין.
אה, כן. וגם להציל את העולם.
עולם שלם של מיתולוגיה מצרית נפתח עם העמוד הראשון ונגמר עם המילה האחרונה.
כן, הספר דומה לפרסי ג'קסון.
רק ברעיון הכללי, יותר מזה לא. לפי התקציר כל אחד יכול להגיד שריק ריירדן לא מקורי אבל רק מי שקורא את הספר באמת מבין שזאת פשוט יצירת אומנות.

ריק ריירדן לעולם לא ייאכזב את המעריצים שלו.
העלילה לא כבדה אבל גם לא קלילה מדי. הרבה הומור וגם מסר לחיים.
כמו תמיד, פשוט מדהים.

כאן נגמרת הביקורת,
מייטי ♥

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מגדת העתידות
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

סיימתי לקרוא ואני מה זה מחכה להתחיל כבר את השני.
אני מאוד אוהבת את הז'אנר של ספרים שלוקחים ילדים נורמלים מעולמנו אנו ומגלים שהם בני של....
בספר זה קרטר וסיידי מתברר שהם צאצאי הפרעונים. אביהם נהרג נחטף לתוך סרקופג ברגע שמנסה לשחרר אבן רוזטה. ואז בעצם חייהם משתנים.
הם מגלים שבית החיים הבית של החרטומים מנסה הסגן דג'רדן להרוג אותם, בתוך גופם נכנסים 2 אלים מצריים וכן הם חייבים להרוד את האל סת שרוצה להביא כאוס לעולם.
אני מאוד ממליצה על הספר ריק ריירדן יודע לכתוב. ומאוד מוצלח לטעמי בנושא היסטוריה.
אז לא אגלה מה קורה להם רק מקבל 5 מתוך 5 כוכבים. מירה

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Mira
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

אף פעם, אף פעם, אף פעם, לא תיארתי לעצמי שהמיתולוגיה המצרית עד כדי כך מעניינת. וכשריק ריירדן כותב עליה? פי כמה.
(זאת אומרת, כיף לקרוא עליה רק כשריק ריירדן ומייקל סקוט כותבים עליה [-; )

העלילה טובה; שוב, זורמת בקצב קצת מוגזם לטעמי - אתה מסיים לקרוא בלי לזכור על מה היה הספר בכלל, ובכל זאת עם תחושה מסקרנת, טעם טוב ועקצוצים בקצות האצבעות.
מצא חן בעיניי מאוד שכל כמה פרקים המספר מתחלף, פעם סיידי ופעם קרטר - משהו שמעניק לספר גוון קצת שונה ומייחד אותו, וכמובן מוסיף עניין.

הספר הסתיים מהר מדי. זאת אומרת, הוא לא קצר, אבל הוא פשוט זורם בקצב מטורף.
כל הספר מורכב מהמון מאורעות מסעירים, התנגשויות דרמטיות, ומדי פעם נוצרה התחושה שלמרות שעובר על הדמויות כל כך הרבה, הן לא מרגישות כלום. כי לא היה מקום להכניס מספיק מחשבות שלהן, רגשות, התלבטויות. הכל פשוט קרה... מהר מדי, בלי להותיר מקום לדברים האלו - שבעיניי, לפחות - הם חשובים מאוד.

בסך הכל ספר טוב, קליל, שממש כייף לקרוא (כמו כל ספר אחר של ריק ריירדן).
אהבתי? כן. מומלץ? מאוד D:

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ליילק
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

26.10.15: התחלתי לקרוא
נשמע מעניין. מאוד ארוך, אבל קראתי ספרים ארוכים יותר ~הארי פוטר~
כשקראתי את התקציר הרגשתי שזה חיקוי (אני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה חיקוי עם אותו סופר כתב את זה, אבל חיקוי זו מילה חזקה אז אני אשאיר אותה) של פרסי ג'קסון (אם כבר מדברים על פרסי, מישהו זוכר מה קרה לאנבת' בסוף הסדרה השנייה?), רק אם אלים מצריים.

28.10.15: עמוד 120
(בדרך כלל אני קוראת מהר יותר, אבל יש לי עוד שני מבחנים השבוע ואני צריכה להתכונן. וכן, אני יודעת שהיום יום רביעי.)
לא קראתי הרבה ואני לא יודעת מה אני כבר יכולה לכתוב, אבל יש משהו שאני חייבת לציין: הספר הזה מעניין כבר מהמילה הראשונה.

30.10.15: עמוד 200
(לא התקדמתי הרבה).
יחסית לעובי של הספר, שמונים עמודים זה מעט, אבל כל כך הרבה קרה בשמונים העמודים האלה! זה מדהים!

4.11.15:עמוד 400

#ספוילרים#

בדרך כלל אני לא מתנגדת למוות של דמויות. כמה מהן חייבות למות, גם רעות וגם טובות. אבל הפעם זה היה נורא, כי הדמות ה-אהובה שלי מתה! או גורשה למעמקי הדואת, או מה שזה לא יהיה.
מה זה דמות ה-אהובה, אתם שואלים?
טוב, אז למי שלא יודע (במילים אחרות: כולם, כי אני המצאתי את זה) דמות ה-אהובה היא דמות שאתה רוצה לדעת עליה הכל. היא אף פעם לא הדמות הראשית ואתה שמח כל פעם שהיא מופיעה.
אם יש לכם הרבה דמויות כאלה, מזל טוב! אל תחייכו, המזל הטוב הוא לא לכם אלא לסופרים שהמציאו את הדמויות האלה (כמובן שאתם תמיד יכולים לחייך מתי שתרצו, זה מאיר את החדר.)
בכל מקרה, בספרים שאני קוראת דמויות כאלה הן נדירות (או שזה רק אצלי). זה בסך הכל הספר השלישי שמצאתי בו דמות ה-אהובה (באמת יכול להיות שאני בררנית מדי).
ודרך אגב, אני קוראת המון ספרים. מאז שלמדתי לקרוא אני קוראת ספר אחרי ספר (מצד שני אני יודעת לקרוא רק קצת יותר משש שנים), ובכל זאת יש לי רק שלוש דמויות ה-אהובות. אני מעריצה את ריק ריירדן על שהצליח להמציא דמות כזאת (למרות שהוא לא לגמרי המציא אותה) וגם כועסת עליו כי הוא הרג אותה. למה?!?!

#סוף ספוילרים#


6.11.15: סיימתי את הספר.
וואו. פשוט וואו.

#עוד ספוילרים#

דבר ראשון, היא חזרה! תודה לאלים על המתנה הנפלאה שלהם! ~מי שקרא את הספר הבין~
דבר שני, קרטר וסיידי ניתקו את עצמם מהורוס ואיסיס. לגמרי לא צפוי!
דבר שלישי, קרטר התאהב בשבתי? קורע!

#סוף ספוילרים (שוב)#

{המשך} דבר רביעי (יש לי הרבה מה לומר), כמה אנשים שאני מכירה אומרים שהקלטה זה לא מקורי ושכבר עשו את זה, אבל אני אף פעם לא נתקלתי בספר כזה.
דבר חמישי, מה עוד יש לומר חוץ מזה שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי? מי שחושב שזה כמו פרסי ג'קסון שיחשוב שוב.

הייתי כותבת עוד כמה משפטים על כמה שהספר הזה נהדר, אבל יש לי ספר שני לקרוא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Goldilocks
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

10 כוכבים מתוך 5.
ריק ריירדן בהחלט מופיע ברשימת עשרת הסופרים האהובים עליי (מקום 2 מכובד, אחריי ג'יי קיי רולינג, כמובן). הוא בהחלט הרוויח את הכבוד הזה. הוא כישרוני בטירוף. ואיזה שיר מתאר בצורה טובה יותר את הכשרון של ריידן מאשר השיר הישן והמאוס אך בכל זאת אהוב- Yeh baby, she's got it (במקרה שלנו He ולא She)? תגידו לי אתם.


ועכשיו בואו נהיה רציניים.

מדהים איך ריירדן משלב בקלילות את המיתולוגיה המצרית בעלילת הספר- הספר לא עמוס מדי ומשעמם. לא תיארתי לעצמי שהמיתולוגיה המצרית כל כך עשירה ומרתקת. למדתי כל כך הרבה מהספר הזה. עוד משהו שאהבתי (מבין מיליון אחרים) זה את סגנון הכתיבה הייחודי לספר- מין קלילות וסרקסטיות כזאת של בני נוער; שריק ריירדן השתמש בזה בחכמה, הכתיבה בהחלט מדברת אלינו, בני הנוער המהוללים, ועוד יותר לבני הנוער כאן באתר החביב הזה, סימניה. עוד משהו מעניין בכתיבה זה שהסגנון הוא כיאילו הקלטה, והכתיבה כל כך כנה, זורמת וטובה עד שממש אפשר לשמוע את גווני הטון בהם הדמויות מדברות (שלא לדבר על הנזיפות אחד בשני..). הדמויות המשפרות את העלילה מתחלפות כל כמה פרקים, וזה מרענן נורא. אני מ-ת-ה על הדמויות, על סיידי בעיקר, את השנינות שלה והמרדנות בה. העלילה מותחת ברמות אדירות, שומרת על קצב קבוע. הספר מרענן ומדהים ומרתק ומושלם שמזכיר את סדרת פרסי ג'קסון (היי, זה הרי אותו סופר, לא?).



ממליצה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Rowan Jin
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

וואו, וואו ושוב פעם וואו!!!
הספר הזה הוא אחד הספרים הסוחפים ביותר שקראתי בחיי!!!
לריירדן יש כתיבה כה יפה ומעניינת ובנוסף הוא יודע גם על מה לכתוב.
גם כשהספר על מצרים(-אני לא אוהבת מצרים) אתה יכול למצוא במיתולוגיה שלהם משהו יפה(במיתולוגיה שלהם-לא בהם!!!)
ממליצה בחום לכולם!!!

לפני 13 שנים•
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

ספר מאוד נחמד, זורם ומלא עובדות על המתילוגיה המצרית, השזורות באופן שוטף וקולח בעלילת הספר. אמנם הספר מתרחש משתי נקודות מבט שונות, של שני האחים, אך דבר זה לא ממש פוגם בעלילה ובקריאה אלא אף מוסיף לה.

בסך-הכל, ספר חביב ונחמד ולטעמי, הרבה יותר מלמד מאחיו פרסי ג'קסון הראשון, אולי עקב העובדה שאנשים פחות מכירים את המתילוגיה המצרית אלא יותר את המיתולוגיה היוונית.

דירוג: 4 מתוך 5, נחמד וטוב, אבל לא מדהים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•קסת הדיו