ביקורת ספרותית על אהבה, תאוריה זמנית מאת סקוט האצ'ינס
ספר לא משהו

---

ליבורנו אשר הקים חברת סטארט אפ , הגה רעיון מטורף לפתח מחשב אנושי. הכוונה במחשב אנושי אשר יוכל לנהל שיחה בצ'אט עם חבר ולעבור את מבחן טיורינג. היות ואין לליבורנו איזשהו תמליל שיחות. ניל הבן מתנדב לשתף את היומנים אשר ניהל אביו הרופא לפני שהתאבד. ברומן זה מנסה לגלות ניל מהי האהבה בחייו האישיים.

לא אהבתי את סגנון הכתיבה, הרגשתי כי כל פרק הוא קוטע את חוט המחשבה וממשיך כמה צעדים קדימה.

הספר לא ריגש ולא משך אותי. כשקראתי את התקציר ציפיתי למשהו נחמד, אך הספר שעמם אותי.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על אהבה, תאוריה זמנית