מוכר. לא מוכר. מוכר. לא מוכר. מוכר. לא מוכר.
מישהו, לא זוכרת מי, אמר פעם שיש מספר סופי של תבניות סיפוריות קיימות וכל אינסוף הסיפורים בעולם מתאימים את עצמם לאחת מאלף התבניות הקיימות כבר. אולי בגלל זה נעתי לכל אורך קריאת הספר בין שתי התחושות האלה, בין המוכר והלא מוכר. לקחתי אותו בספריה בגלל שהשם מרי לוסון היה מוכר לי מהספר "קרואו לייק" שקראתי פעם מזמן מזמן וזכרתי שהוא טוב אם כי כמובן לא זכרתי במה הוא עוסק.

אחרי הקריאה אני יודעת שהכיתוב על הכריכה האחורית לא מאוד משקף את העיסוק העיקרי של הספר. במקום לעסוק בה, בחר הכותב העלום לתת תקציר של עלילת המשנה

איאן כריסטיאנסון הוא תלמיד תיכון בעיירה סטרואן שהיא עיירה קטנה מאוד וצפונית מאוד בקנדה, והחיים שלו לא כיפיים במיוחד. אבא שלו הוא הרופא של העיירה וכולם, שמכירים אותו מגיל קטן, מניחים שהוא יהיה הרופא הבא של העיירה, כמו שמניחים מראש מי תהיה בת הזוג שלו ואיפה הוא יגור. הוא בן יחיד, והנישואים של ההורים שלו רעועים מאוד, אין הרבה מה לעשות בעיירה, החבר הטוב שלו פיט הוא אינדיאני והתחיל פתאום להסתיר ממנו דברים, וזה לא שיש מלאי חברים לבחור מתוכם, בסך הכל בכיתה הם תשעה תלמידים.

ואז אבא שלו אומר לו שכדאי שימצא עבודה לסופי השבוע, ואיאן הולך לחווה של משפחת דאן כדי לשאול אם הם צריכים עבודה. יש כמה אפשרויות אחרות, וארתור דאן הוא איכר מוזר ושתקן שבנוסף לכל לא מוכן לעשות שימוש בטרקטור וממשיך לחרוש בעזרת סוסים ענקיים. אבל איאן ראה את לורה דאן והתאהב בה בסתר, ולמרות שהיא נשואה ואם הוא מחפש כל הזדמנות להיות קרוב אליה.

כך בנוסף לסיבוכים האישיים שלו, ולצורך שנוצר, עם גירושי הוריו, להפוך להיות "אחות" לעת חירום במרפאה של אביו ולהיות חלק מהקטטות, הפציעות והמחלות המדבקות שמגיעות לסטרואן, הופך איאן להיות חלק מהתעלומה שהיא משפחת דאן, עלילה שהתרחשה ברובה חמש עשרה או עשרים שנה קודם לכן, בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובבסיסה הסיפור העתיק מכל, קין והבל, קנאת אחים.

זה סיפור חניכה, שגם מספר קצת על האיזורים הפראיים של קנדה, וגם עוסק ברגשות קנאה, אשמה ובנאמנות. הוא קריא מאוד וטוב מאוד.

בסטרואן, עיירה קטנה בצפון קנדה, בשנת 1925, באזור של חוות חקלאיות,
התגוררה משפחת דאן, להם שני בנים, ארתור, ביישן וחרוץ העובד בחווה ביחד עם אביו
וג'ייק הצעיר, ילד הרפתקן ופרוע שהחווה והעזרה למשפחתו לא בראש מעייניו...
כשלורה, בחורה צעירה הגיעה לעיירה, ביחד עם אביה הכומר,
היא עוררה עניין אצל שני האחים מה שהגביר את המתח הקיים בניהם ממילא..
לאחר שנים, ב-1957,
איאן הוא בן לרופא היחיד של העיירה סטרואן, מצופה ממנו להמשיך בדרכו של אביו,
אך בתור נער צעיר, בזמנו הפנוי הוא עבד בחוות משפחת ארתור דאן,
איאן למד להכיר את המשפחה ונחשף לסודותיה..
מומלץ בחום.

סיפור אמריקני טיפוסי על 2 אחים האחד ביישן שנועד לשאת אישה ולגדל חווה שהורישו הוריו, השני ג'ק טיפוס פרא שגורר את אחיו הגדול לכל מיני סיכונים הזויים, כל הבנות מאוהבות בו, אמם של השניים מעדיפה כמובן אותו ,
ואין לו את היכולת לעזור בחווה לאביו ולאחיו הגדול.
ואז תגיע לורה - במי היא תבחר נדע כבר באמצע הספרת

כמובן שהספר ייקח אותנו גם לתקופה מאוחרת יותר שהאחים כבר גדולים.

ספר טוב אבל לא יותר מזה

ספר טוב מותח מסקרן ומרגש. הספר מחולק על העבר והווה. בעבר ארתור עם עם אחיו ג'ק והיחסים ביניהם והיחסים עם ההורים. ניהול חווה והרבה עבודה. חברים ומשפחה.
הסיפור השני הוא של איאן בנו של הרופא המקומי והתקופה יותר מאוחרת אחרי שארתור הקים משפחה ומנהל את החווה שהוא יורש בתור בכור. החברים של איאן הלימודים והמחשבות מה יעשה בעתיד. החוויות החבר האינדיאני שעמו הולך לדוג. לקראת הסוף משתלבים שתי התקופות לסיפור שהוא שבהווה. ממליצה בחום.

הצד השני של הגשר / מרי לוסון
הוצאת כנרת
318 עמודים
הספר התקבל לסקירה מתפוז

איזה כיף שלפעמים מגיע ספר כזה, שפשוט לא בא לך שייגמר ולא כי יש כאן איזה משהו גאוני. פשוט ככה, מהמקום הכי פשוט והכי תמים.
אני מניחה שזה גם קשור לתקופה שבה קוראים ספר מסוים ואולי זה קשור למה שקורה לי בחיים בשלב הזה ואולי לא, אבל הספר הזה מאוד ריגש אותי.

מה שהיה יפה בספר מבחינתי, שהוא הצליח להעביר דברים ורגשות מאוד בסיסיים, בצורה כל כך חיה (אפילו בלי שימוש בשפה גבוהה) שממש נגע בי.

הסיפור מתרחש בעיירה קטנה בצפון הקר של קנדה. הוא מחולק כך שפרק אחד הוא על איאן, בן לרופא העיירה, בהווה. לבין פרק אחד על ארתור וג'ייק, אחים בעיקר הפכים אחד של השני, בהווה. בסופו של דבר, שני הסיפורים נפגשים והכל מתחבר.
ארתור וג`ייק הם אחים. הם מסמלים שני קצוות, הגדול והקטן, ה"טוב" וה"רע". ארתוב הוא זה שעוזר בחווה המשפחתית ומיועד לרשת אותה וג'ייק פשוט עסוק בלעשות צרות ולרדוף אחרי בחורות. לארתור תמיד קשה במקומות לג'ייק קל בהם והוא ממורמר מהאופן שבו הוא פטור מעבודות החווה ומהעובדה שאימו מבקשת ממנו "לשמור על אחיו הצעיר".
איאן הוא בן לרופא היחיד בעיירה הזו. הוא בשלב שהוא תוהה לגבי העתיד שלו, מה ירצה להיות (כולם מצפים ממנו שיהיה רופא כמו אביו וסבו), והוא עובר דברים רגילים לגילו כמו מבחנים ובחורות.
בין כל הגברים בסיפור עומדת אישה, שהכמיהה אליה משותפת לכולם.
ערכים כמו חברות, נאמנות, משפחתיות מטופלים בעדינות, בפינצטה, בשקט.
יש משהו מאוד תמים וראשוני בסיפור הזה. החל מהחיבור לאדמה, לחקלאות, לבעלי חיים וכלה בחיבור הבסיסי בין גברים לנשים, בין אמהות לבנים, בצורה הכי בסיסית שלו, וההתרגשות הזו מהאהבה עצמה - לא רואים הרבה דברים כאלה היום.
למקרה שלא הבנתם עד עכשיו - מומלץ בחום!!

פינת העטיפה:
לא אהבתי את העטיפה. אין ספק שהיא מתאימה כי סיפור המסגרת נתפר מסביב לשני אחים, גדול וקטן, צעיר ומבוגר.
זה בדיוק מסוג הספרים שהייתי מרימה בחנות ולא לוקחת אותו, וזה כל כך כל כך חבל. מאחור כתובות רק ארבע שורות על הסיפור, אחריהן באה פסקה ארוכה יותר על הסופרת עצמה, ואחרי זה יש ארבע המלצות של עיתונים - לדעתי זה פשוט עושה עוול לספר, מה כבר אפשר להבין מארבע שורות??
אז אם העטיפה הייתה ממש יפה - ניחא, אבל גם כשהעטיפה לא משהו, זה באמת חבל.

ציטוטים:
"זאת הייתה אחת הבעיות - בחורות לא באו בנפרד, הן באו בלהקות. הייית חייב לגשת ללהקה שלמה, מה שלא בא בחשבון".

"...וגרוע מזה, משחזר שוב ושוב את מה שאמר, המילה הבלתי נסבלת, הבלתי נסלחת הזאת. מנסה לבלוע אותה. מנסה נואשות למצוא דרך להתחמק מהעובדה המוגמרת שברגע שאמרת משהו, הוא נאמר. מרגע שעזב את השפתיים שלך, אתה לא יכול לקחת אותו חזרה".

"...היחסים בינהם היו מבוססים על דברים שלא נאמרו, וככל שמשהו היה חשוב יותר, כך היה פחות סיכוי שהם ידברו עליו".

"מתחתם קיפו שני עורבים על סלע שחוק, צועקים זה על זה. ואז עורב שלישי הצטרף אליהם ותרם את דעתו, ואז רביעי. הם עמדו שם ורבו לרגע, ופתאום נראה שהגיעו למסקנה וכולם עפו משם".

הוא התקדם לאט, מנסה להיאחז בהרגשת הניתוק שהשתלטה עליו. מצב של אי קיום. מצב של אין זמן. אין עבר, אין הווה, אין עתיד. אין החלטות. הוא חשב שזה יהיה טוב להישאר ככה עד סוף ימיו."

"הוא הרגעש כאילו משהו עצום תפס אותו וסובב אותו כמה פעמים ואז הפיל אותו על הראש"

"תמיד חשבתי שאם אלוהים היה מתכוון שנגור בצפון, הוא לא היה נותן לנו את השכל למצוא את הדרך דרומה".

הסיפור מתרחש בעיירה (הדמיונית) סטרואן בצפון קנדה. זו עיירה נידחת אשר בשנות השלושים של המאה הקודמת עיתון היה מגיע אליה רק פעם בשבוע ומכשיר רדיו היה במספר קטן מאוד של בתים.

במרכז הסיפור ניצבים שני האחים של משפחת דאן. הבכור. ארתור, הוא רציני, כבד, ביישן ושתקן. הצעיר, ג'ייק, הוא בדיוק ההיפך מאחיו: יפה תואר, פרוע, אנוכי ומכור לתעלולים והתערבויות. ההורים מתחלקים כמו בסיפור המקראי על יצחק ורבקה: ארתור, איכר בכל רמ"ח אבריו, הוא יד ימינו של אביו ואילו האם סומכת עליו אבל אוהבת אהבת נפש את ג'ייק. על הרקע הזה מתפתחים היחסים הבעייתיים בין שני האחים.

אביא כאן ציטוט הממחיש את התפתחות העלילה :
"אחר-כך, במבט לאחור על אירועי אותו אחר הצהריים, נראה לו שהיה בהם מן הבלתי נמנע, כאילו הגורל ארגן כמה תקריות טריוויאליות קטנות – סדרה שלמה, כמו אבני מדרך – שבלי כל אחת מהן הכל היה נגמר אחרת"...

כך טוותה הסופרת את העלילה, בצעדים קטנים המובילים כל פעם לשיא בסיפור. הצעדים הקטנים הללו מובילים לאירוע שהיה על הגשר. אירוע מכונן זה חצה את חיי האחים לשניים. כל מה שקרה אחריו נבע מן האירוע הזה עצמו.

שתי דמויות מרכזיות נוספות בסיפור הן לורה, הדמות הנשית (כי הרי בלעדיה אי אפשר...) ואיאן. איאן הוא בנו של רופא העיירה ובימי נעוריו נהג לעבוד בסופי שבוע כפועל בחוותו של ארתור. הוא עשה זאת מאחר והיה מאוהב בסתר ליבו בלורה וקיווה שבדרך זו יימצא בקרבתה. אט, אט הוא הופך לדמות משמעותית במשפחת דאן ובחלק השני של הספר מוביל את העלילה.

כמובן שיש עוד דמויות משנה רבות : ההורים, הרופא, הכומר, חבריו של ארתור, השוטר, שבויי המלחמה. לכולם תפקיד בעלילה וביחד הם מהווים מרקם שלם של עיירה קטנה וטיפוסית.

הסיפור כתוב בשני מישורי זמן : שנות השלושים ומלחמת העולם השנייה, תקופת ילדותם ובחרותם של האחים, ושנות הששים. יש לשים לב היטב לתאריך הכתוב בראש כל פרק. אני מודה שבתחילה לא שמתי לב לכך וזה גרם לי לבלבול מסוים עד שתפסתי את העניין. אינני רואה מה הסיבה שהסופרת בחרה להשתמש בגימיק הזה. לדעתי הוא לא תורם דבר לעלילה עצמה ורק עלול לגרום לבלבול אצל הקורא.

לסופרת, מרי לוסון, כושר כתיבה מעולה. היא מתארת בצורה נפלאה את העוצמה הנואשת של הדרמות הקטנות, האישיות, את רגעי האושר והצער הגדולים שחווים רב האנשים. במהלך הקריאה ממש ראיתי מול עיני את התמונות עליהן היא מספרת, כמו הייתי זבוב על הקיר באותה חווה מרוחקת בצפון קנדה.

למרות המרחק הפיזי והמרחק בזמן, החוויות והרגשות משותפים לבני האדם באשר הם והם היוצרים את ההזדהות עם הדמויות. כאמור, מצאתי גם קשר לסיפורי יצחק ורבקה ואף לסיפור קין והבל.

ונקודה אישית : הייתי בת יחידה להורי ובילדותי השתוקקתי שיהיה לי אח גדול. כאשר הבנתי שזה לא יתכן, קנאתי מאוד בחברי שלכולם היו אחים ואחיות. בבגרותי הוספתי להצטער על החוסר הזה. במהלך הקריאה בספר חשבתי על הצדדים הפחות חיוביים שביחסי אחים...

הספר מאוד קריא וסוחף ואני ממליצה עליו בחום !