ביקורת ספרותית על ס. יזהר סיפור חיים - כרך ראשון מאת ניצה בן-ארי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 במרץ, 2014
ע"י אורי רעננה


כרך זה הוא ביוגרפיה של משפחת סמילנסקי על מרבית ענפיה, התמקדות בזאב ומרים הוריו של יזהר ולבסוף סיפור ילדותו ובחרותו של יזהר עצמו.
משפחת סמילנסקי- וייץ הגיעה בעליה הראשונה, ומכאן משתלבות קורותיה בחיי המדינה.
המשפחה התפצלה לענפים בעלי כיוונים אידאולוגיים שונים כפי שהאנשים במדינה היו והינם היום.
הבולט מביניהם , לדעתי, הוא משה סמילנסקי.
סופר, בעל אדמות ברחובות שניהל אותם במחשבה ניהולית מודרנית והצליח במעשיו.
בצד האמונה הקפיטליסטית שלו,הוא היה בין המייסדים של "ברית שלום" והאמין בכל מאודו בדו קיום ערבי יהודי.
אדם מסוגר שאינו בוש במעשיו, אולם בולט בהושטת יד יותר מפעם אחת לבני משפחה שכשלו כמו זאב אחיו אביו של יזהר.
בקוטב השני מצוי יוסף וייץ.
עסקן , שהגיע להיות יושב ראש של הקרן הקיימת.
ההתרשמות שלי כי עיקר התודעה שלנו עליו קשורה לבנו יחיעם שנפל במבצע בגשר הזיו.
לא ראיתי כי הספר הוסיף לי מעבר לזה.חוץ מהעובדה שהסוציאליסט ואישתו התנהגו בצורה מתנשאת.
האנקדוטה המייצגת היא תיאור ביקור של יזהר אצל חברו יחיעם בירושלים.
שעות אחר הצהריים, הוקדשו לשינה של אימו של יחיעם, לכן אם הצטרכו ללכת להשתין, היה עליהם לרדת במדרגות, להקיף את הבית ולעלות מהצד השני , כי.. בעלת הבית ישנה ונחה ודלתות המעבר היו נעולות .
הפיתרון היה להשתין בעציצים של בעלת הבית.
זאב, אביו של יזהר, אדם בעל שאר רוח, חרוץ, שיוזמותיו נכשלות.
הוא מיסד את התיעוד הסטטיסטי בארץ ישראל בתקופה שאיש לא הבין את חשיבותו.
אימו , מרים, אישה יפה, צעירה , נהנתנית שהגורל תקע אותה עם "לא יוצלח".
אחיו של יזהר, ישראל הוא ההיפוך של יזהר, עלם חמודות, שרמנטי, רדוד אינטלקטואלית , "הבן יקיר" של אימו. שנהרג בתאונת אופנוע.
ויזהר הוא הילד המופנם, עצור מבחינה מינית, שמתריס בדרכו השקטה ובכלים הספרותיים שנחן בהם.
כשמסיימים את הספר חדרה לי להכרה מדוע משה סמילנסקי מופיע בספריו בשמו המלא ואילו גיבורינו מוכר כיום בשם ס. יזהר.
גימוד המשפחה מול בניית האישיות שלו.
החומרים לספר מצויינים, הבעיה היא הכתיבה המעייפת מעט של ניצה בן ארי.
כותבת הספר היא אקדמאית, פרופסור באוניברסיטת תל אביב.וכתיבתה מושפעת מכך.
אין היא מחמיצה כל פרט שליקטה, בין אם הוא פיתקה, מכתב או קטעי שיחה, שמישהו מהדמויות הותיר.
הדברים מובאים בגוף הספר ומנעו ממני לדלג עליהם. כך שבקטעים מסויימים , נמצאתי נאבק עם חומר יבשושי שאינו מוסיף לתובנה שלי כקורא מן השורה.( לא למטרות אקדמיות).
עריכה נבונה, של הספר , כמו העברת מרבית המכתבים לנספחים, היתה מקלה על הקריאה.
איני בטוח כי גם באקדמיה, לא נדרשת לחלוחית והצגה של תובנות או הכוונה של הקורא. הלא המטרה היא להכיר את הדמות ולהדהות ( לא בהכרח לקבל), אותה.
חסר לי מאוד עץ משפחת סמילנסקי כבר בתחילת הספר כדי להבין מי קשור למי וכיצד.
אולי דוגמה קטנה : יזהר מגיע ליבנאל, כבדרך אגב מוזכרת העובדה כי ה"מאורעות" התחילו.
אין הצגה קצרה של האוירה בארץ על כלל האוכלוסיה ואיש אחד או שניים במשפחה. כל מה שאנחנו מקבלים הוא אוסף מכתבים של משפחה נרגנת, יזהר מול הוריו ( בעיקר אימו), או יזהר מול חברתו- אישתו לעתיד נעמי.
בביוגרפיה של נעמי פרנקל, בחרה הכותבת לכתוב סיפור . מה שיצר מחלוקות, אבל ענין רב והרגשה כי התקופה והאנשים חיים.
רם אורן בחר, בספריו הרציניים והטובים לדעתי, להציג דמות שהיא סמן שהוא גם סממן. וכל הדמויות הראשיות והעלילה מיוחסות אליו.
דבר מכל זה לא נעשה כאן.
אולי כי ניצה בן ארי מזדהה עם זאב סמילנסקי , אביו של יזהר, שפרסם סטטיסטיקה שענינה את הדורות הבאים.
בקיצור, חומרים מצויינים שדורשים עריכה קפדנית והוספת לחלוחית.
ממליץ לקרוא בעיקר את החלק הראשון שמתאר את כל המשפחה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
קוראת את הספר עכשיו .בדברים שהגעתי אליהם אתה צודק מאה אחוז .ביקורת טובה .אהבתי.



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ