ביקורת ספרותית על פרידה מברלין מאת כריסטופר אישרווד
ספר בסדר

---

בתחילה לא אהבתי בכלל. הוא מורכב מקטעים קצרים המצטרפים לכדי "עלילה רציפה בקירוב" כדברי הסופר, המתארת הרפתקאות הסופר (כריסטופר אישרווד, בשמו האמיתי, למרות שהוא מכחיש שזה סיפורו) בין סתיו 1930 לשנת 1933 בברלין, בירת רפובליקת ויימר. יצא שהקטע על סאלי בולס הוא השני, ואני, שאהבתי מאד את עיצוב דמותה על ידי לייזה מינלי הבלתי נשכחת בסרט "קברט" שתוסרט בהשראת הסיפורים של אישרווד, התאכזבתי וקצת כעסתי: הסיפור נראה לי שטחי ושטוח, מתאר תאורים חיצוניים, מספר אנקדוטות בלי עומק. בהמשך אהבתי יותר את הספר, שתאר ממבט חיצוני ומנוכר תהליך שעודנו חידה עבורי, של הפיכת קבוצה של אנשים שכל רצונם לשרוד להמון צמא דמים.

אישרווד שנולד למשפחת אצולה אנגלית התנכר לאריסטוקרטיה אליה השתייך עד כדי אימוץ אזרחות אמריקאית(!) בה חי מ 1949 עד מותו ב 1986. כתיבתו נתפסה על ידי כמרוחקת ומנוכרת. מסתבר שלא רק על ידי: למרות שכתב בימי חייו מספר ספרים ולמרות שזכה להכרה על סיגנונו, ספריו לא היו הצלחה ולא הפכו אותו לסופר נחשב, למעט הספר הזה שהומחז והפך לסרט מצליח שפרנס את אישרווד בכבוד.

אז מה יש לנו פה? הרפתקאותיו של כריסטופר הצעיר החי בברלין, שבאותה תקופה היתה בה סובלנות מינית רבה יותר ממקומות אחרים ונכונות לקבלת השונה. כריסטופר מנסה לכתוב ספר, מנסה להתפרנס משיעורים פרטיים באנגלית, חי בעוני בחדרים שכורים ומתאר את מה שהוא רואה. ומה שהוא רואה אלה אנשים - עניים בדרך כלל, אך לא רק - המנסים איכשהו לשרוד ולהתפרנס, והופכים להם לאיטם להמון צמא דם. ממצב בו הם נדהמים למראה אלימות למצב בו הם דוממים לחלוטין, נועצים עינים ברצפה ורק מחכים שהאלימות תעבור כדי שיוכלו להמשיך לשתות את הקפה. ממצב בו אנשים מגדירים את עצמם "קומוניסטים" (בלי להבין את משמעות ההגדרה, רק כדי לנגח את השלטון שלא סופר אותם) עד מצב בו הם מדברים בהערצה על היטלר, שזה עתה זכה בבחירות. ממצב בו מישהי מפגינה אי הסכמה לזה שיגרשו יהודים (כי החיט היהודי שלה נפלא וגם מחכה בסבלנות לתשלום...) עד מצב שבו "היהודים פשוט מוצצים לנו את הדם..."

ומה הפריע לי? דמויות שטוחות, כתיבה שמתארת רק את הנגלה לעין, בלי התייחסות למניעים, דמויות נשיות נלעגות ועלובות, ובעיקר התאורים המרוחקים והעובדה שלמרות שהגיבור נושא את שמו של הסופר, דמותו - כמו שאר הדמויות - מעורפלת ולא גורמת הזדהות. בסיכומו של דבר הספר מעניין וכתוב על תקופה ומקום מעניין. הוא לא עונה על השאלות הנשאלות אבל מספק רקע היסטורי מסויים. סיפור יש פה, אבל לא הסופר כתב אותו.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על פרידה מברלין