מומלץ, מומלץ מאד אם לא לקרא לעיין. אלו ספרים שמסיבות שונות לא הוכנסו כחלק מהספרות המקראית "צונזרו" או שנכתבו מאוחר יותר. הם מתורגמים לעברית ומרחיבים מאד את הידע.
ידוע לי ששימשו את יהודי אתיופיה במשך אלפי שנות ניתוק כחוט מגשר ליהדות -החשיבות שלהם רבה וכפי שציינתי אי הכרת הספרות הזו היא בהחלט "חור בהשכלה" ובהבנת העבר של עמינו בימי המקרא ובימי בית ראשון ושני.
ישנן הוצאות חדשות של ספרים אלו ובהחלט עשויות להיות שי מתאים לחג לאדם משכיל. אני מודה שאיני בקיא במידה מספקת ובכוונתי להעמיק את ידיעתי בספרות זו בעתיד.

הערה מקדימה: עסוקי המקצועי רחוק מרחק רב מכל נושא הקשור לתיאלוגיה-לדתות למרות זאת יש לי משיכה רבה לספרות זו.
אני רואה בה חלק מרכזי בתת מודע הקולקטיבי של בני אדם מאז שעמדו על דעתם ומדובר על פולחנים דתיים בני מאות אלפי שנים. אני מרבה לקרא בתנך, בספרי ההסטוריה של העת העתיקה בהקשרם לדתות. המיתולוגיה היוונית ודתות המזרח אינן זרות לי.
קריאה בספרים אלו מלבד היותה מסבירה ומתארת תקופות בהסטוריה האנושית מוסיפה נדבך חשוב להבנה כיצד דתות הצליחו להשפיע על מיליארדי בני אדם. לדעתי בתמציתיות (למי שאין סבלנות להמשיך ולקרוא) : הקשר האנושי בין האדם לבין האל.מסייע להתגבר על חרדות ומאפשר לקבע נורמות התנהגות ל"ייצורים המבובלים" המכונים "הומו- סאפיינס" שטעמו מעץ הדעת ומודעים לחייהם, לרעיונות מוסריים ובעיקר לכליון -למוות. איני מחדש דבר : דתות נוצרו כתוצאה מהחרדות הנובעות מהמוות ומהסבל האנושי.לכן מסייעות לשמור על שפיות הדעת לנוכח החידלון הצפוי לכולנו על פי תפיסת ה"חילוניים" שבביננו בבוא יום המוות לנו וליקירנו.
המקרא נוטה להרחיק את האל, נביא ביהדות זה מקצוע ושליחות אבל סופו למות כאחד האדם להוציא את אליהו הנביא שכידוע עשה דרכו לשמים בדרך פלאית. השפעתו רבה על הנצרות . ישו חזר לחיות לאחר הצליבה ובנוסף לכך יצר קשר בין בשר ודם לאל בהיותו בנו של האל. (כחלק מהשילוש הקדוש).
(לאמונתם) החלק המפליא בעוצמתו בברית החדשה הוא היכולת להאזין לקולו מבעד לכתוב. ישו האדם מתגלה בדבריו ניתן לכתוב ביוגרפיה של האיש ממעשיו ומדבריו (מפי תלמידיו) עולה דמות אותנטית מאד של אדם בעל כריזמה יוצאת דופן בעוצמתה מצד אחד יש בדמותו שלווה רבה ומצד שני האיש סוער וגועש בזעמו בכך היה קסמו ויכולתו לשכנע לכן זכה לתהילה כמיסד דת חדשה מבלי שהוא עצמו היה ער לכך. נראה לי שקריאה בעין בוחנת של ספרות הברית החדשה מרחיבה את הדעת ומסבירה במידה מסויימת את תופעת השנאה ליהודים
הנובעת לא רק משותפות בהסגרתו לרומאים וככל הקשור בכך אלא באי קבלת הרעיון שאדם יכול להיות חלק מאל-בכך משאירה את האדם בודד במידה רבה בסבלו ובחרדותיו כשמוות הבילתי מובן והמאיים מונח לצווארו של כל בן אנוש. זו כנראה אחת הסיבות שהביאו לשנאה הבילתי מוסברת בת אלפיים שנה לעם היהודי. כששנאה זו לבשה אופי מתחלף במשך הדורות. לדעתי כל אדם משכיל טוב יעשה אם יקרא ספרים אלו. אין בכוונתי חס ושלום להביע דעות מיסיונריות אני רואה בכך הרחבת דעת משמעותית ובשום פנים לא מעבר לכך.
הערה כללית: ממליץ לכל אדם באשר הוא אדם להתמודד עם התפיסות הדתיות לסוגיהם-יש בכך תרומה לנפש לדתי ולחילוני כאחד.

ניתוח מעמיק המתאר את התפתחות הנצרות בשנותיה הראשונות. בתקופת האימפריה הרומאית -זמנו של הורדוס.
הספר מציג את התקופה לאור המקורות כשהכותב אדם הבקיא מאד בנושא ןמכיר את המקורות היטב.
הוא משתמש בעיקר בברית החדשה כמקור כמו כן ביוספוס פלביום הוא יוסף בן מתיתיהו, בתלמוד, בפילון אלכסנדרוני ועוד אם כי מבקר ובודק את אמיתות הפרטים ואת המידע המופיע בהם.
ישו היה יהודי, ישו נצלב כיהודי יורשיו הם אלו ששינו את הדת והתרחקו מהיהדות והכו את היהדות לדת שנואה ונרדפת.
יש לציין שטעויות של המנהיגות היהודית והרחקתו ממנה הפכו את המכונים "נצרנים" לדחויים ומכאן הקמתה של דת זו. יתכן בהחלט שהבנה וסובלנות בקרב רבני ישראל בעת ההיא הייתה מונעת את הפילוג והנצרות כדת לא הייתה קמה.
דת זו שהפכה מדת נרדפת לדת רודפת.
שהביאה על היהדות אסונות כבדים. חוסר המודעות לכך וחוסר ראיית העתיד הביאו למה שהביאו.
על פי הבנתי יש כאן השתלשלות ארועים שלא ניתן היה לחזות את אשר תביא אבל גם חוסר נכונות לקבל שינויים או לפחות להיות מתונים יותר בהבנת תהליכים שהתרחשו בעת ההיא .
את המאוחר אין להחזיר אך בהחלט ההסטוריה מלמדת ויש להיות קשובים לה.
ספרו מצטיין בלשון רהוטה וניכר שהאיש היה משכיל ובעל השקפת עולם וידע הסטורי רחב מאד. על פי תפיסתי מנהיגים ובכלל מקבלי החלטות חייבים להיות בקיאים בהסטוריה. ישנה מידה רבה של חזרה -לדעתי "אין חדש תחת השמש" "מה שהיה הוא שיהיה" ברור שאין הארעים העתידיים זהים לאלו שהיו בעבר אך רוח הדברים והתנהגות בני אדם כפרטים וכקבוצות דומה מאד.

זהו ספור חייו ומותו של ישו.
שיחזור של דרכו ב"ויאה דולורוזה" בירושלים.
זהו ספור שמשלב בתוכו את המיתוס ואת האתרים ומעלה דיוקנו של האדם והתקופה.
מתוך ראיה מפוקחת ומתוך ביקורת על המעשים והפרשנויות שניתנו למעשים במהלך הדורות.
"דרך היסורים" של אבי הדת הנוצרית ומכאן ה"גיגול" לשנאת ישראל במשך הדורות.
הספר מעביר אותנו דרך המקומות הקשורים למסורות השונות.
עד המשפט והצליבה. ספורו של אדםשהפך לאתוס ושינה את פני ההסטוריה לעולמים.
הכותב בנימין גלאי מפליא ביכולתו לחדור לקשר שבין המקומות הידועים -המוכרים לכל בר דעת בארץ הזו ובעולם לארועים קדמוניים.שעוצמתם אינה יודעת גבולות מקום וזמן. ספר מפליא בתוכנו במידע ובידע הרב הצבור בו.
מומלץ!