ביקורת ספרותית על הפנטזיות של היינליין מאת רוברט היינליין
ספר טוב

---

כל מי שקורא ספרות של מדע בדיוני יודע שלעתים קרובות הסופר מקריב את המעטפת הסיפורית לצורך הפחת רוח חיים ברעיונות. לא כל ספרי המדע הבדיוני מקרטעים, הפתרונות שמוצא הסופר דחוקים עד לא סבירים, התפרים הגסים נראים לעיין והדמויות חד מימדיות. ישנם סופרים שמצליחים לשמור על הסיפור יחד עם הרעיונות (לה גווין, ויליס, אסימוב). גם היינליין בספרים שונים שלו שמר על מעטפת סיפורית מרתקת, אבל אני חושבת שהרעיונות שלו הם הציר המרכזי סביבו הוא כותב, לאו דווקא הסיפור או הדמויות.

בספר הזה - שיצא לאור ב 2013 אסופה של 8 מסיפוריו של היינלין שנכתבו בין השנים 1940 - 1959 שנים בהן כתב הסופר הנחשב לאחד מה"אבות המייסדים" של הז'אנר, את יצירותיו המוקדמות. כתיבתו שנויה במחלוקת יותר בגלל גישותיו הפוליטיות (נראה שהוא אחז פחות או יותר בכל דעה פוליטית קיימת) ולא בגלל רעיונות המדע הבדיוני שלו, שהקדימו מאד את זמנם, וחלקם אף מתקיימים היום במכשירים שימושיים ומוכרים.

שמו של הספר רומז על סיפורים מעולם הפנטזיה אבל נראה לי שבתחום הזה סופרי הפנטזיה של היום אינם צריכים לחשוש מתחרות: המדע הבדיוני הקלאסי שהיינליין השתייך אליו רחש אי אמון לעולם הפנטזיה ולמרות שבין הסיפורים יש פה ושם רמז לכישוף, היינליין ממהר לטשטש כל רמז לעולם הזה ומספק הסברים "מדעיים" לתופעות.

הסיפור שמשך את תשומת לבי באסופה הוא "וואלדו" שנכתב ב 1942. לא בגלל שהוא סיפור טוב יותר מהשאר אלא כי הוא מספר על המצאות הנכנסות בשנים האחרונות לשימוש כמו ניתוח מרחוק באמצעות רובוטים כשהרופא משתמש ב"כפפה" המורה לרובוט הנמצא במקום אחר מה לעשות בפועל, וניתוחים לפרוסקופיים שהפכו נפוצים ממש, וגם התחזית שלו שקרינה בגלים קצרים היא מסוכנת לבני אדם, ועלולה לגרום למחלה המתבטאת בעייפות וחוסר אנרגייה. נפלא.

אהבתי את הסיפורים המעניינים, הפורסים כמוהם וכמו כל הסיפורים מהז'אנר הזה את החיים גם במציאות של הסופר (בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת) וגם את החיים בעתיד, כפי שהוא חזה אותם. יאהבו אותו חובבי המדע הבדיוני הקלאסי, שתמיד ישמחו לקרוא שוב סיפורי מדע בדיוני "עתיקים" בלבוש חדש.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הפנטזיות של היינליין